למרות שמעטים מדברים על נושא זה, הגינקומסטיה די נפוצה ולמעשה אפשר לזהותה בכ-40% עד 60% מהגברים בגיל זה או אחר של חייהם. התופעה של חזה מורחב בגבר יכול להופיע בשד אחד או בשניהם ולא חייבת להיות סימטרית.
גברים המודעים לגופם והסובלים מהתופעה, יכולים ליהנות מניתוח לתיקון המצב. הניתוח כולל הסרה של שומן ובלוטת שד, ובמקרים קיצוניים גם כריתת עור. הניתוח כשמבוצע כהלכה מחזיר למנותח צורה של חזה יותר גברי ויותר שטוח ומעוצב.
למרות שידוע על מספר תרופות שיכולות לגרום לתופעה ולמרות שרבים חושבים שמדובר בהפרעה הורמונלית, הרי שבמרבית המקרים, אין ולא מוצאים סיבה רפואית ברורה.
הרפואה מבחינה במספר קבוצות של מצבים או סוגים, בהם מופיעה תופעת הגינקומסטיה:
1. סוג ראשון הוא הגינקומסטיה המופיעה בנערים מתבגרים והקרויה "הרחבה שפירה של החזה הגברי", שכיחותה יכולה, בנער מתבגר, להגיע עד 60% מהנערים. בהם החזה בדרך-כלל נוקשה ורגיש. במישוש אפשר להרגיש מתחת לפטמה בגוש בקוטר של 1 עד 5 ס"מ.
2. סוג שני הוא הגינקומסטיה הבולטת בעיקר באנשים שמנים. זו גינקומסטיה היכולה לסגת גם ללא טיפול אם יורדים במשקל וחוזרים למשקל גוף נורמלי.
3. סוג שלישי זו גינקומסטיה המופיעה בגברים ללא סיבה ברורה (סיבה אידיופאטית) ומדובר בהרחבה לא כואבת של החזה הגברי.
חשוב להבחין בין המצב הזה שהוא די נפוץ לבין גינקומסטיה הנובעת מפגיעה בכבד, מיצור הורמונלי לא תקין (אלדוסטרון), או מנטילת תרופות.
4. סוג רביעי זו גינקומסטיה היכולה להופיע בהשפעת תרופות. ביניהם אמפטאמינים (כדורי מרץ), גלולות למניעת הריון, מריחואנה, סטרואידים אנאבוליים, תרופות נגד דיכאון (תרופות טריציקליות) טאגאמד (לטיפול בחומציות הקיבה) ועוד.
5. סוג חמישי לעיתים קיימת היסטוריה משפחתית של גינקומסטיה. כאן צריך לבחון אם לא מדובר בתסמונת גנטית או בתת התפתחות של האשכים ואבר המין הזכרי.
הגינקומסטיה מהסוג השני נפוצה ביותר בין גברים שמנים או גברים אחרי גיל העמידה ואילו הסוג השלישי נפוץ ביותר בין גברים בגיל הפוריות. בגיל הבגרות, אין טעם לבקש לעבור ניתוח, שכן אצל מרבית הנערים התופעה נעלמת מעצמה לקראת גיל הגיוס לצבא.
