|
תאריך:
|
12/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
12/06/2008
|
|
1 |
|
|
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
כלל לא לפתע מֵת הקַבִּינֵט. זה היה צפוי. זה היה ראוי. זה היה חזוי. זה היה רצוי. הקַבִּינֵט מֵת.
יש אף האומרים כי הקַבִּינֵט לא רק מֵת בלבד - אלא החליט להתאבד. שֵד נכנס בו. נכנס בו שֵד.
חש כי לנוכח מציאות החיים הסוערים-המיוסרים-המכוערים החל להתגמד.
לכן החליט הקַבִּינֵט להתאבד. לעשות כן אף בלי נוכחותו של עד.
לא ככה סתם מת הקַבִּינֵט. מת הקבינט בחטא. חטא גדול. חטא יום אתמול. לכן מת הקַבִּינֵט.
קַבִּינֵט אשר לא עשה כְּלוּם. לא טרח בִּמְאוּם. שקע רק בנימנוּם. משוּם-דבר נראה הָלוּם. הָמוּם.
אט-אט חל בו גם כירסום. נשמע יותר עָמוּם, בָּלוּם, עָלוּם. מלא בשפע של גימגום.
הפך עָרוּם, צָרוּם, פָּרום. יש האומרים אף כי הוגש נגדו כבר כתב-אישום.
כאשר נסתבר לכל, כי הקַבִּינֵט כלל לא לפתע הפך להיות לגמרי בעל-מום, נפל הקַבִּינֵט בבת-אחת, קָרַס בְּבּוּם.
קַבִּינֵט אשר זילזל, חגג, להג, לגלג, קטרג, את עצמו בלבד עִנֵג, יום-יום התמוגג. את ההיסטוריה אף לא דגדג.
לא חש כלל כי העם מאוס מאס בו (אחרי ככלות הכל, הן לכל דבר יש עת). העם מזמן נתן לו גט.
קַבִּינֵט כסיל ואוויל אשר לשום מקום לא חפץ, לא רצה, לא הצליח להוביל. לא הנהיג. לא היה שולט.
ביהירות, טיפשות, עִיקשות, נוּקשוּת, חֵרשות, אדישות, תְלישות, התכתשות,
עיוורון, זילזול ויוהרה היה הקַבִּינֵט בולט.
כאשר להחליט היה צריך, שִקְשֵק כולו, קבל פיק ברכיים, רעדו לו הידיים. הרופאים ציוו לו דֶקִינֵט.
כך, באופן זה, בדרך זו, מת. התאבד הקַבִּינֵט.
זו אכן האמת. כל האמת. רק האמת.
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נֵט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת.
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט
לא יכול היה ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל. את שורותינו אך דילדל.
זכר בנים חִלֵל. את עצמו בלבד הִלֵל. אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל. לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל.
מי היה מאמין שכך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
יען בינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
למצוא מקום, פִּנָה, תחת סככה, למרגלות עץ או תחת שִיחַ.
עד אשר יבוא משיח נִשָמַע כעַם אשר על גורלו בוֹכֶה כמִתְנַצֵל,
עַם מכה על חטא על חזונו אשר אָבַד ואין לו דרך חילופית מלבד |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
|
|
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נֵט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת.
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט
לא יכול היה ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל. את שורותינו אך דילדל. זכר בנים חִלֵל.
משפחות רבות אימלל. את עצמו בלבד הִלֵל. אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל.
לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל. מי היה מאמין שכך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח !
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
יען בינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
למצוא מקום, פִּנָה, תחת סככה, למרגלות עץ או תחת שִיחַ.
עד אשר יבוא משיח נִשָמַע כעַם אשר על גורלו בוֹכֶה כמִתְנַצֵל,
עַם מכה על חטא על חזונו אשר אָבַד ואין לו דרך חילופית מלבד זו שבמוֹרָד, אין כל אפשרות אחרת להִינָצֵל,
עַם אשר מוריד דמעות על תקוותו אשר עליה המסך ירד, כאשר ברקע בדָרוֹם בָּרַד של מַטְחֵי טִילֵי קאסם וגְרָאד
)כלום היה מי אשר חָבַש בגדי-שְרָד ואשר בממשלה מכך חָרַד?)
מראה קשה ממנו אין אדם, אזרח אחד בארץ, אשר אינו מוּטְרָד ועַם שָלֵם, בשל כך, אפילו לא מָרַד.
חִזָּיוֹן נורא אשר מְצַלְצֵל כמְנַצֵל, כמְפַצֵל ומִתְפַּצֵל.
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כָּך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
2 |
|
|
|
|
3 |
|
|
כל המשוררים המתוסכלים האלה יכלו בקלות לבנות להם פורום מתאים. בתוך הטוקבקים בחדשות זה פשוט לא המקום. אם יש להם מטרה כלשהי הרי שכאן זה פועל נגדם כבומרנג.
אם לא לא ידעתם עד עכשיו... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אפילו המראה מעייף |
|
|
4 |
|
|
אוי...אוי... אויי...מופז , היכן הוא היה בזמן חלוקת השכל והיושר בעולם ????? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבי גזונט |
|
|
5 |
|
|
|
|
6 |
|
|
ציפורה מנהיגה אתה משווה אותו למנהיגות שהיו פעם? גם הם נעלמו אבל הם היו משכמם ומעלה. מי זאות ציפורה אם לא נתניהו שעזר לה למצוא עבודה היא בחיים לא היתה מצלחנית בכלום. היא ממש פרווה גם משם פיטרו אותה אם אני לא טועה! אווי לנו עדיף אולמרט עד הבחירות מאשר ציפורה שעד היום חוץ מלהצטלם ולנפנף בשערותיה ולדבר עם הידים כיאילו שהיא עושה איזה תצוגה לתכשטים זולים היא אפס רבותי תתעוררו. איזה יושרה יש לכל אלה שגנבו את המנדיטים של הליכוד ועברו למפלגה הכי מושחתת. חברה תרגעו ציפורה לא טובה בלנהל אפילו מודל דרכים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמחה |
|
|
7 |
|
|
מֶמְשָלָה חֲלוּלָה. מֶמְשָלָה חוֹלָה. מֶמְשֶלֶת הִילוּלָה. מֶמְשֶלֶת לַעַג וקֶלֶס. מֶמְשֶלֶת מֶלַח עַל פְּצַעֵינוּ. מֶמְשֶלֶת חוּכָא ואִיטְלוּלָא.
מֶמְשָלָה רשלנית, ריקנית, נקבובית, הרסנית,
עלובה, נבובה, כאובה, חבולה, מבולבלה, חולה, חלולה.
במה עוד צפויים ועדים אנו לחזות ולצפות,
לא מתוך תחושת חמלה, סליחה ומחילה ?
לאיזה עוד מעשה שלומיאליות
ממשלה עקלקלה-בלתי-הגונה-פתלתלה זו מסוגלה ? יכולה ? עלולה ?
שמתם לב ? שמא הבחנתם ?
כי למכשלתנו ארשת פנים כפולה, מכופלה, נבוּלה, נפולה, אומללה.
מחד ממשלה חייכנית, צחקקנית, צדקנית, חנפנית, חנחנית,
יומרנית, כוחנית, נכונה למראית עין לכל פעולה
מאידך ממשלה חדלת-אישים, חסרת אונים, משותקת-מוחין, נעדרת תקווה.
חזון-יוזמה-עוצמה לחלוטין נטולה
יכולת ממשלתנו להחליט, לתכנן, ליישם,
על עמה לגונן, לשקם, לבצע, מנוטרלה כליל, אבודה, מבוטלה, משוללה.
מֶמְשֶלֶת מאובנת, מתנוונת, מתרוקנת, משועממת, נרגנת,
עד-כדי-כך עלובה, שֶלֶד-צֵל-עצמה, לא-ראוייה אפילו לטיפת חמלה.
מֶמְשָלָה אשר ממתינה, בלית ברירה אחרת, לבשורות איוב.
לתבוסתה הבאה. למפלתה.
מֶמְשָלָה אשר בלי להניד עפעף
מפקירה נתיניה עשרים וארבע שעות ביממה
מאלצת את אזרחיה ועַמָה לשתות יחדיו עמה,
כוס כישלון, כוס יגון, כוס תוּגָה, כוס תרעלה,
ללגום אותה עד תוּמָה.
מֶמְשָלָה אשר לנוכח פני המציאות, בנשמה ובלב,
מתפקדת כממשלת-זוועה, ממשלת-אֵימָה, חֲרָדָה,
ממשלת ישימון, ממשלת מדבר-שממה
ממשלת אשר כליל נעדרת טיפת בושה וכלימה.
ממשלה חסרת-מצפון, יסורים, חרפה, התייסרות, חרטה.
מֶמְשֶלֶת קלון, רמון, חקירות, זדון וזימה. ממשלת תולעה ורִמָה.
מֶמְשֶלֶת הולכַת שולל. מֶמְשֶלֶת כחש, כזב ומירמה.
מֶמְשָלָה אשר לכסאותיה צמודה מגנטית.
בתרגילי הישרדותה יצירתית להפליא, מקורית, פטנטית.
בכישלונותיה הכואבים, צורבים, דואבים, ממשלה אוטנטית.
בדרך-התנהלותה-תפקודה לגמרי אימפוטנטית.
התפוגגותה, התפוררותה, התרסקותה, התפרקותה
יום-יום מתרחשת לנגד עינינו,
אך אינה כלל פתטית.
מֶמְשֶלֶת בועה, יוהרה, ריקנות, ראוותנות, גאוותנות, חלחלה, אמתלה, מהתלה.
מֶמְשֶלֶת מלח על פצעינו, מֶמְשֶלֶת אסון, חרבון, חורבן, השפלה,
הצטדקות, התרפסות, חרדה, טלטלה.
מֶמְשָלָה אובדנית-סופנית-חֶרבונית-חורבנית.
מייגעת, מייזעת, משגעת, צולעת, מקרטעת.
בדרך-לא-דרך, בדרך-נס, מתנענעת.
מֶמְשָלָה ללא קורטוב בריא של טיפת הגיון או שמץ שיקול-דעת.
חיי-אדם עבורה כקליפת-שום ריקה, כפנים-תוכה של דלעת.
בהפקרתם היומיומית של אזרחיה, חיי-אדם מסכנת,
בכך מכשלתנו מתורגלת-מיומנת-מורגלת, מאורגנת, ממושמעת, מודעת.
לעיתים תכופות-תדירות, בליקוי מאורות, לשווא-לחינם, לא רק בשדרות,
בניר-עוז, ביד-מרדכי, באשקלון, בנירים,
מפקירה אזרחיה, חיי-אדם ביודעין מקפדת.
כלום יש פלא איפוא , איך וכיצד, ממשלה שכזו,
על-ועִם שלל בעיותיה, כלל איננה מתמודדת ?
על דם אזרחיה מדלגת-רוקדת-שורדת.
על כל צעד ושעל, מצל עצמה בלבד, פוחדת. רועדת. מועדת.
האם ניתן כלל בממשלה רשלנית-שלומיאלית כזאת לבטוח ? לתת בה אמון ?
לשאוב ממנה תקווה ? עידוד ? עזוז ? אמונה ? ביטחון ? כוח ?
מאחריות אישית ממשלתנו בכל הזדמנות נסה.
על בני-עמה כלל לא חַסה. מישיבות-כנסת נעדרת - לחו"ל תכופות טסה.
מהתמודדות עם מציאות אמיתית בורחת. נמנעת. סולדת.
כלום ניתן לצפות שממשלתנו תגן על חיי אזרחיה ? על ביטחונה של מולדת ?
שמץ וזכר לא היה ואין בה מתכונות חת |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורי |
|
|
עו"ד משה גולדבלט
הפרסומים האחרונים לפיהם שופטי בית משפט השלום בירושלים נערכו להתערב בעסקת הטיעון שנחתמה עם הנשיא לשעבר ולהחמיר בגזר דינו בטרם דיון ובטרם נשמעו הטיעונים בפניהם - גרמו להתדרדרות נוספת באמון הציבור במערכת המשפט ולכך שכל גזר דין שיקבל קצב-ייחשד כלא הגון
|
|
|
|
|
|
רונן לוי
ה"טרנד" הלוהט של הרגולטורים בישראל הינו ה"רפורמה". נראה כמעט כאילו בין משרדי הממשלה והרשויות הממונות מתקיימת תחרות בנושא זה לעיתים, כשלי השוק עליהם מתנפל הרגולטור בשצף קצף תקשורתי הם מינוריים וה"תיקונים" הם גרנדיוזיים, עד כדי שמכלול התיקונים שלא נדרשו, מייצרים בעצמם כשלים חדשים ומסוכנים
|
|
|
|
|
|
יוסף דוריאל
האיום האיסלאמו-נאצי על ישראל בראשות אירן עם חימוש גרעיני, לא יוסר על-ידי נאומים מתלהמים של פוליטיקאים ישראלים וגם לא באימוץ פרדיגמת המלחמה הקרה של הרתעה מ"השמדה הדדית בטוחה" הג'יהאדיסטים לא יירתעו מהשמדת כמה ערים שלהם - אם ישיגו בתמורה את השמדת ישראל
|
|
|
|
|
|
אפרים אסכולאי; אמילי לנדאו
המסר שהגיע סוף סוף מן הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אודות אירן נקווה כי אם אירן תפגין עניין מחודש בהצעתו של סולנה לחזרה לשולחן המשא-ומתן, לא יהיה בכך כדי לסנוור את הקהילה הבינלאומית מפני משחקיה של אירן
|
|
|
|
|
|
ד"ר אבי ליליאן
אנו בישראל רגילים לעסוק ללא הרף בנושא הביטחוני ולהדחיק נושאים סביבתיים. אך אנחנו חלק מרכזי במארג היבשתי של כדור הארץ, כך שלמעשים של כל אחד ואחת מאיתנו יש השפעה עלינו להפנים את העובדה שעתידו של כדור הארץ תלוי בשינויים שכל אחד מאיתנו יעשה בחייו הפרטיים ולהחליט כי מעתה אנו חיים ירוק
|
|
|