קבוצת התמיכה NAMI בחולי נפש בארצות-הברית דורשת ממשרד ההגנה האמריקני להכיר בהלם קרב (PTSD) כפציעה קרבית, המזכה בעיטור לב הארגמן, המוענק לחיילים האמריקניים על פציעה קרבית.
לטענת הקבוצה, פגיעות נפשיות - כמו הלם קרב וכמו דיכאון - הנן תוצא של הפעילות הקרבית, וצריכות לזכות את החיילים, הלוקים בהן, בעיטור לב הארגמן, כפי שפציעה קרבית מזכה אותם בעיטור.
בשנת 2009 החליט משרד ההגנה לאלהכיר בהלם קרב כמזכה בעיטור לב הארגמן - עקב קשיי אבחון. ההחלטה אז קבעה, שהתסמינים יכולים לצוץ בשלבים מאוחרים בחיי החייל, ואי-אפשר לייחסם דווקא לפעולה מסוימת של האויב.
במקרים של זעזוע מוח ושל נזקים אחרים למוח ניתן לייחס את הנזק לפעולה קרבית מול פני האויב - כאשר קצין רפואה מאשר בדיעבד את עובדת הפגיעה.
הרפואה טרם קבעה מה גורם להלם קרב - פגיעה פיסית, השפעה של שינויים הורמונאליים בעקבות עקה, או תגובה לטראומה נפשית.
הפנטגון הגיב, כי נדרש מחקר נוסף בסוגיה לפני שיוחלט על הכרה בהלם קרב כמזכה בלב הארגמן.
קבוצת התמיכה דורשת בנוסף, כי הפנטגון יפעל להסיר את הסטיגמה, המודבקת לנפגעים בהלם קרב. כמו-כן, נדרש הפנטגון להגביר את הפעולות למניעת התאבדות בקרב חילים ובקרב חיילים משוחררים. "נתן למנוע התאבדויות" - קובע הדוח של NAMI - "וזו אחריות המפקדים".
NAMI פנתה במקביל גם למשרד האמריקני לטיפול בחיילים משוחררים VA)).