צה"ל בשירות התעמולה הפלשתינית

הרמתי ידיים. אינני יכול להגן על צה"ל. ניסיתי. באמת שניסיתי, אך צה"ל בחר לשמש סייען של התעמולה הפלשתינית ולהמשיך לפעול בצייתנות עיוורת בהתאם לתפקיד שמייעדים לו הארגונים הקיצוניים, החותרים לערער את הלגיטימציה לפעילותו באיו"ש. אז הנה לכם, סיפור קצר מהחיים. ארגונים פלשתינים וישראלים העוקבים אחר פעילות צה"ל בשטחים, מטילים ספק באמיתות הודעות צה"ל, וטוענים כי ההודעה הישראלית בדבר פינוי החסימות, אינה אלא "אחיזת עיניים" ו"מצג שווא". לטענתם, חלק מהחסימות הוסרו בעבר על-ידי התושבים הפלשתינים וממילא לא היו קיימים, בעוד שאחרים הונחו מחדש על-ידי דחפורים צבאיים והוסרו באותו יום או למחרת. החלטתי לבדוק את אמינות הטענות נגד צה"ל. לכאורה, עניין לנו בסוגיה פשוטה. מדובר במחסומים/חסימות גלויות לעין, ולא ניתן להסתיר את עצם קיומן או את הסרתן. פניתי אפוא לאתר דובר צה"ל בניסיון למצוא תיעוד אודות הסרת החסימות ולהשוותו למידע שמפרסמים בצד הפלשתיני ובארגוני השמאל.

דובר צה"ל: הסרנו מחסומים

בהודעה רשמית שפרסם דובר צה"ל (ב-13.06.2008), נמסר כי "צה"ל והמינהל האזרחי הסירו הבוקר (ו') 10 חסימות עפר באזור הר חברון במטרה להקל על מרקם החיים הפלשתיני המתנהל באזור. ההחלטה על הסרת חסימות העפר התקבלה בפיקוד המרכז לאחר קיום מספר הערכות מצב ובעקבות הנחיית הדרג המדיני. החסימות הוסרו בגזרת דרום הר חברון במטרה להקל על תנועת פלשתינים תושבי האזור". עוד נמסר בהודעת דובר צה"ל, כי "מתחילת יישום תוכנית ההקלות לאוכלוסיה הפלשתינית, הוסרו עד כה כ-90 חסימות שונות ברחבי יהודה ושומרון. צה"ל ימשיך ויפעל, בהתאם למדיניות הדרג המדיני, למתן הקלות לאוכלוסיה הפלשתינית שאינה מעורבת בטרור ויאפשר לה לקיים מרקם חיים תקין, זאת תוך שמירה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל". כבר ממבט ראשון, ההודעה נראית בעייתית בלשון המעטה. דובר צה"ל אינו מפרט את מיקומן של החסימות, אינו מציג מפה עם סימון החסימות, ואינו נוקט במספר מדויק של החסימות שהוסרו, אלא אך מציין ש"הוסרו עד כה כ-90 חסימות שונות ברחבי יהודה ושומרון". יתרה מכך, לא ברורה מסגרת הזמן המוגדרת בביטוי "עד כה". דובר צה"ל אומנם אמר כי החסימות הוסרו "מתחילת יישום תוכנית ההקלות לאוכלוסיה הפלשתינית", אך לא הבהיר באיזו שנה ובאיזה חודש החלה "תוכנית ההקלות". בצר לי, פניתי לדובר צה"ל בשאילתה פשוטה, ובה ביקשתי פרטים על מיקומי 10 החסימות שהוסרו בחברון (13.6.08) ו- 10 חסימות נוספות שהוסרו ברמאללה (21.6.08). לשאלת נציג דובר צה"ל עימו שוחחתי, הבהרתי כי אני זקוק למידע לצורך השוואתו מול הטענות המושמעות נגד צה"ל בנושא זה. לאחר שיח ושיג, קיבלתי מדובר צה"ל את התגובה הבאה: "מאז תחילת יישום תוכנית ההקלות האחרונה, הוסרו בשטחי יהודה ושומרון כ-100 חסימות עפר, צה"ל אינו מפרט את מיקומי החסמים". צה"ל אפוא מתעקש שלא למסור את מיקומי חסימות העפר שהסיר בשטחי איו"ש, ומקפיד שלא למסור נתונים מדויקים אודות מספרן. עלו בתוהו כל מאמצי לשכנע את נציג דובר צה"ל שמדובר בתגובה בעייתית, שהרי אין מדובר במידע מסווג ודווקא לצה"ל אמור להיות אינטרס במסירתו לציבור, ולראייה: דובר צה"ל עצמו התהדר בהסרת המחסומים כחלק מההקלות לאוכלוסיה הפלשתינית. עשיתי ניסיון אחרון נוסף. התקשרתי לנציג דובר צה"ל ובקשתי ממנו לברר אם התשובה הרשמית שנמסרה לי, אכן אושרה ע"י דובר צה"ל עצמו, תא"ל אבי בניהו. נמסר לי, כי התגובה הינה כמו כל שאר התגובות וההודעות המופצות, והן אכן מייצגות את דובר צה"ל כארגון.

משרד החוץ מתנער מאחריות

ועדיין לא הרמתי ידיים. פניתי לחפש מידע באתרי האינטרנט הרשמיים של מדינת ישראל. אתר משרד החוץ התעלם לחלוטין מהפעילות החיובית של צה"ל להקלה על האוכלוסיה הפלשתינית, ולא ניצל עובדה זו כחומר גלם חשוב בהסברה הישראלית. פניתי בשאילתה למשרד החוץ בעניין זה, וקיבלתי את התגובה הבאה: "נושא המחסומים, מיקומם והסרתם, מטופל באופן בלעדי ע"י מערכת הביטחון". במילים אחרות – משרד החוץ מתנער מהנושא, מטילו לפתחו של צה"ל ומשרד הביטחון, ואינו רואה בו כלי בהסברה. מאוחר יותר, ביקשו במשרד החוץ להוסיף כי, "כל מידע המועבר ע"י מערכת הביטחון, מופץ דרך משרד החוץ ושליחיו ברחבי העולם אל ציבורי היעד הרלוונטיים. המידע על המחסומים מופיע בתדרוכי משרד החוץ לעיתונות הזרה ולמבקרים רמי דרג, כחלק משורת ההקלות שישראל נוקטת כלפי האוכלוסיה האזרחית ביהודה ושומרון". אם אכן כך פני הדברים, עדיין נותרה התעלומה מדוע אגף ההסברה במשרד החוץ אינו מוצא לנכון לפרסם את המידע החיוני הזה גם באתר האינטרנט הרשמי שלו, ובכך מציג אותו לשימוש לכל אדם הרוצה לסייע במאמצי ההסברה הלאומיים, גם אם באופן עצמאי. חיפוש מידע אודות הסרת החסימות באתר האינטרנט של משרד הביטחון, העלה חרס גם הוא. להלן ההודעות שפרסמה מחלקת הדוברות של משרד הביטחון מ-22 במאי עד 19 ביוני 2008: טקס התייחדות לחללי חיל התקשוב, טקס התייחדות לזכר לוחמים, חתול פרא, תערוכת יורוסאטורי, מהדורת חדשות אלביט, מטעד המיקרובט, מערכת הגרדיום, טקס פתיחת הביתן הישראלי בתערוכת יורוסאטורי, טקס התייחדות לזכר חללי חיל הרפואה, טקס התייחדות חילי חיל חימוש, טקס אזכרה לנופלים מגדוד 51 חט"גבעתי, טקס אזכרה לנופלים במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, טקס אזכרה לחללי קרב ניצנים, טקס אזכרה לחללי גדוד 42, טקס התייחדות עם זכר לוחמי 32. ניסיתי למצוא מידע באתר המנהל האזרחי, שצוין בהודעת דובר צה"ל כארגון שסייע לצה"ל בהסרת החסימות. דא עקא, מהפיכת המידע והאינטרנט פסחה על המינהל האזרחי, שאינו מפעיל אתר אינטרנט. כיתתי אצבעותיי לאתר מתאם הפעולות בשטחים, הקשתי את המילים "מחסומים" ו"חסימות" במנוע החיפוש של האתר. להפתעתי, התשובה שקיבלתי הייתה "לא נמצאו תוצאות חיפוש עבור 'חסימות' או 'מחסומים' באתר זה".

כשלון כרוני

הנה כי כן, זו התמונה האמיתית המשקפת את מצבו העגום של מערך ההסברה הלאומי, אשר אינו מסוגל לספק נתונים פשוטים למיקום החסימות שצה"ל מתהדר בהסרתן כחלק מדאגתו לשמירה על מרקם החיים של האוכלוסיה הפלשתינית. מול התעמולה הפלשתינית הנסמכת על עדויות, תיעוד מצולם, פרסום מפות המפרטות את המחסומים והחסימות, מסתפק צה"ל באמירה כללית בלבד וכאילו אומר לציבור: "אם דובר צה"ל פרסם הודעה, אתם ודעת הקהל הבינלאומית צריכים להאמין לה ללא עוררין, ובוודאי שלא לשאול שאלות". לא התעמולה הפלשתינית (שאת "אמינותה" למדנו להכיר) גורמת נזק כבד לתדמיתה של מדינת ישראל, אלא מערך ההסברה הלאומי של ישראל - הוא האחראי הראשי לכך. הגורמים האחראיים על ההסברה נוהגים בחוסר מקצועיות קיצוני, וברשלנות פושעת בתחום ההסברה, תוך שהם מפקירים את הזירה לתועמלנים הפלשתינים והאנטי ישראלים. כאשר ישראל הרשמית אינה מוסרת מידע או מוסרת מידע כללי בלבד, עולה באופן טבעי החשד שיש לה מה להסתיר. כיצד ניתן להגן על פעילות ישראל באיו"ש, אם אין היא עצמה מוכנה להגן על עצמה, ומשחקת באופן מודע לידי התעמולה הפלשתינית? במאמרים רבים שפרסמתי בשנים האחרונות, התרעתי על מצבו העגום של מערך ההסברה הלאומי במדינת ישראל. הדוגמה הנוכחית אך ממחישה זאת. לא נותר אלא לחזור ולקוות, כי שרת החוץ, ציפי לבני, דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יוסף מישלב, ושר הביטחון, אהוד ברק, יורו על בדק בית יסודי בתחום ההסברה. ראוי, כי מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, ידרוש מגורמים אלה ליישם את דוחות המבקר מ-2002 ומ-2007, אשר הצביעו על ליקויים חמורים במערך ההסברה הלאומי. בנפשנו היא.