מחדל המים

בחייה של מדינה ובהתנהגות מוסדותיה והחלטותיהן קורות הרבה טעויות, החלטת פופוליסטיות, החלטות ביטחוניות שגויות העולות בחיי אדם ועוד. על החלטות אלה קמות לעתים ועדות חקירה ממלכתיות או אחרות ולגבי חלק מהנושאים באחריות מוסקות מסקנות. לעתים רחוקות מתקבלות בצד האזרחי המשפיע על כולנו, החלטות כה גרועות כמו ההחלטות בנושאי המים ובעיקר אי ביצוען. מצב האקוויפרים ומלאי המים העומד לרשות מדינת ישראל ידוע לכולם. כמו-כן ידועה העובדה שצריכת המים לנפש גדלה בהתמדה והאוכלוסיה גדלה בקצב קבוע. גם התמעטות הגשמים באזורנו אינה תופעה חדשה לאיש. למרות כל אלה ישבה הממשלה ובעיקר משרד האוצר ואטמה את עינה מראות, את אוזניה משמוע, ואת פיה מלדבר ולהזיז החלטות ממש כאותם שלושת הקופים בסיפור. לדעתי, הסיטואציה שנוצרה מחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית למען ברור מהות המחדלים ואי קיום ההחלטות בנושא המים ומציאת האשמים בהם.

האם החקלאות "אשמה"?

רבים ומפורסמים מאשימים את החקלאות ואת החקלאים במחסור שנוצר במים השפירים, אבל האמת היא שהחקלאות היא המגזר היחידי מבין המשתמשים במים, שעשה מאמצים אדירים לחסוך במים שפירים וקיצץ בתהליך של כ-עשור כ-40% מהשימוש במים שפירים על-ידי מעבר מסיבי להשקיה במים מושבים מטופלים לרמה מתאימה, ועל-ידי התייעלות וחיסכון במים בשיטות רבות בעיקר במימון עצמי. החקלאות ירדה בתקופה זו משימוש של קרוב ל-900 מלמ"ק מים שפירים ב-1996 לכמות של 480 מלמ"ק מים שפירים ב-2006 ועוד יד המקצצים נטויה. גם בכמות המים הכללית הכוללת כ-400 מלמ"ק מים שוליים, חלה ירידה נכרת של כ-200 מלמ"ק (כל הכמות הנחסכת הייתה במים שפירים) בעשור, תוך התייעלות מתמדת והגדלת התפוקה בחקלאות כולה. הטענה הנשמעת מפי "חכמי" האוצר ואחרים (כגון פרופ' פרץ דר), כאילו אפשר להביא את כל התוצרת החקלאית מחו"ל בזול בעזרת כמה אניות קירור ולחסל את החקלאות הישראלית, היא טענה זולה וחסרת אחריות. באותה מידה אני טוען שבמטוס אחד לא מלא אפשר להביא מומחים מאירופה וארה"ב התומכות תמיכה מסיבית בחקלאות שלהן ולשלוח לשם את המומחים הישראלים הממליצים על הרס החקלאות. ואני שואל גם את האזרחים בישראל: האם רצונכם לראות ארץ ללא חקלאות פורחת וללא מטעים המניבים כל טוב? האם הייתם רוצים לשלם עבור היבוא לחקלאי מחו"ל ולשלול מהחקלאי הישראלי את פרנסתו המביאה גם לכם מגוון כה רב של פירות וירקות ברמה הגבוהה ביותר? האם תרצו לראות מיליוני דונמים של מטעים וירקות יבשים ומדבר משתלט עליהם? המצב בענף המטעים

ענף המטעים הוא ענף המתוכנן לטווח ארוך וקשה לו יותר מאשר לענפים אחרים בחקלאות, להיות מושפע משגיונותיהם של מובילי המחדלים בנושא המים. ענף המטעים כולו הנטוע על כ-350,000 ד' מספק כ-600,000 טון פרי טרי לקהל הצרכנים בישראל ברמה איכותית מהגבוהות בעולם ובמגוון רחב ביותר של מינים זנים וטעמים, בנוסף לכך מייצא ענף הפירות מיני פירות רבים שאינם מגודלים בארצות אירופה, בכמויות של עשרות אלפי טונות. ענף המטעים פרוס על פני כל מדינת ישראל ומפרנס אלפי משפחות אשר חלקן הגדול נמצאות בישובי הפריפריה על כל גבולות ישראל. עבור חלק ממשפחות אלה ענף המטעים מהווה פרנסה יחידה או עיקרית והקיצוץ במים יפגע בהן קשות. כולנו מבינים שמעבר לחיפוש האשמים צריך לראות מה עושים כאן ועכשיו וגם כאן הממשלה לא ממהרת להחליט. אני אומר בריש גלי אם הייתה החלטה ממשלתית על פיצוי מתאים לחקלאים ברמה שהוסכמה על משרד החקלאות, אפשר היה להתחיל קיצוץ במטעים ברמה של 15% על-ידי עקירה של מטעים בוגרים או שנטועם. הצענו הצעה מפורטת למשרד החקלאות המראה שהפיצוי הנדרש לחקלאים הוא ברמה של 3,5 ש"ח למ"ק מים נחסך (או נלקח) המשרד הסכים עם ההצעה אך נדחה על-ידי משרד האוצר. אי החלטה בכיוון זה תגרום כבר ב-2008 לבזבוז מים בכמות גדולה, כי חקלאי שאינו בטוח בפיצויים שיקבל לא ימהר לעקור או לשנטע וכך ידחה הקיצוץ לשנה הבאה ואז יוחמר. הצעתנו זו למרות שקיבלה את הסכמתם של חלק גדול של הנוטעים ועושל משרד החקלאות היא הצעה קשה מאוד לביצוע, ההצעה מביאה בחשבון עקירה או שנטוע של 50 עד 60 אלף דונם מטעים והדרים בכל חלקי הארץ ופגיעה קשה בפרנסתם של הנוטעים. עם זה כמובילי ענף אחראים הסכמנו לה בתנאי שיוסכם על פיצוי הולם שימשך למספר שנים עד שתוחזר כמות המים לנוטעים לרמה של לפני הקיצוץ. ארגון מגדלי פירות אשר אני עומד בראשו דורש מהגורמים האחראיים על מחדל המים ארבע דרישות עיקריות. א. הפקת לקחים מהעבר, לא על-מנת לערוף ראשים אלא על-מנת לתקן את ההווה ולהשפיע על העתיד. ב. פיצוי על הקיצוץ המתוכנן לשנים 2008-2009 ברמה של 3.5 ש"ח לקוב מים נחסך. עד שתוחזר הכמות שנלקחה. ג. עזרה מסיבית במימון השקעות בטכנולוגיות של חיסכון במים ויעול השקיה. ד. זירוז הטיפול בהשבת מי קולחין לרמה של טיפול שלישוני והולכתם לראשי השטחים החקלאיים. הארגון מתכנן כנס חקלאים מוליכי דעת קהל ומקבלי החלטות בנושא המים באמצע ספטמבר בו תועלנה כל הדרישות הללו לתקשורת ולממשלת ישראל.