הישראלים הם ללא ספק עם הספר. 20% מהישראלים כותבים למגירה, ובכל שנה יוצאים בישראל כ-6,000 כותרים חדשים. אך ההוצאות הגדולות, כגוף מסחרי, לא עושות חיים קלים לסופר הישראלי המתחיל, ומתמקדות על-פי רוב בסופרים ותיקים, בספרים שהצליחו בחו"ל, ורק לאחר מכן בספרים שנראים להם כהצלחה כלכלית אפשרית. אין מה לבוא בטענות להוצאות הספרים, מפני שבסופו של יום גם הוצאות הספרים הן עסק כלכלי לכל דבר, והן אמורות להרוויח ממכירות של ספרים.
על-מנת למצוא את הסופר הישראלי הבא, ואת הלהיט שיהפוך לרב מכר, משתמשות הוצאות הספרים בלקטורים, אנשים המקבלים משכורת על-מנת לקרוא ולברור את התבן מהמוץ. אל לקטור בהוצאה גדולה מגיעים עשרות עד מאות כתבי יד בחודש, והוא צריך להחליט במהירות אם הספר הוא בעל פוטנציאל קריאה, או שיש להחזירו אל הסופר עם תשובה שלילית מההוצאה.
עינם הזריזה של הלקטורים, והנטייה שלהם למהר ולפסול כתבי יד היא מהידועות. אך כיצד ניתן לשכנע את הקורא המיומן של ההוצאה כי לפניו מונח הדבר הבא בספרות הישראלית, או לפחות ספר בעל פוטנציאל שחבל להחמיץ.
להיות בולט - שם המשחק הוא בליטות, מונח פרסומי שתופס בעיקר בעת הזו כאשר עשרות כתבי-יד מגיעים אל כל הוצאה והוצאה מדי חודש. על-מנת להיות בולט, כדאי להקפיד להקל את החיים על הלקטור מצד אחד, ולבלוט בערימה ובסובב אותה מצד שני. אבל איך מקלים על הלקטור?
ההתחלה - ידוע כי ברוב ההוצאות לאור נוטים הלקטורים לקרוא מספר עמודים ראשונים ועל-פיהם לעתים מוכרע גורל הספר כולו. "אם לא תפסת את תשומת לבו של הלקטור, והוא חש משועמם כעבור עשרה עמודים, סביר להניח כי הספר שלך יוחזר לך לאחר כבוד. הלקטור כבר קרא בחייו מאות ואלפי ספרים, ולטעמו, מה שלא תפס אותו בעשרה עמודים, לא יתפוס את הקורא בחנות הספרים, ומכאן הדרך לכישלון כלכלי מובטחת".
המדד הזה הוא מהותי, ולכן, יש לשים דגש על תחילת הספר, שתהיה קליטה, דינאמית, ולעתים גם בומבסטית במידה. אסור שהקורא שלכם יישאר שאנן לגבי תחילת הספר.
תקציר הספר - מומלץ לצרף לספר, אפילו ממש בתחילתו, את תקציר הספר כפי שנהוג לכתוב בגב הספר. תקציר חזק ומרתק, הנעשה מתוך חשיבה פרסומית ושיווקית עשוי להניע את הלקטור לתת לספר יותר צ'אנסים מלספרים אחרים העוברים תחת ידו. ככותב, כדאי להקדיש מחשבה לדרך בה אני מוכר את הספר שלי, איך אני מציג אותו באופן הכי מרתק שיש מה יש בו שיכול להפוך אותו לרב מכר.
התחלה וסיום של כל פרק - אל תחילתו ואל סיומו של כל פרק ופרק יש להקדיש תשומת לב מוגברת. קוראים מקצועיים רבים, וגם קוראים מהשורה בחנות הספרים נוהגים להקדיש זמן לקריאת הקטעים הללו, על-מנת לעקוב אחר ההתפתחויות בספר, עוד לפני שהם צוללים לעומקו. כישלון בנקודות הללו עלול לגרום לכך שהקורא לא יטרח לקרוא את הספר, ויראה בו ספר לא טוב. לתחילתו של כל פרק ופרק יש להתייחס על כן כמו אל תחילת הספר. שווה לפתוח אותו במשפט כללי פילוסופי, או משפט חריג שהדמות אומרת, על-מנת לעורר את סקרנותו של הקורא.
כך לגבי סיומת של פרק - היא חייבת להיות אוורירית, פתוחה ומסקרנת להמשך. מומלץ להתייחס אל סיומו של כל פרק בסגנון של סדרת טלוויזיה. השאלה היכן לקטוע את הפרק בטלוויזיה? במקום הכי מעצבן ומעורר סקרנות. תכונה זו מטרתה ללכוד את הצופה, ולהבטיח כי יצפה בהמשך הסדרה גם בשבוע הבא. אם תנהגו כך בספר שלכם, אתם עשויים ליצור ספר שאי אפשר להניח אותו מהיד.
כברת דרך ושינוי בדמות הראשית - הדמות הראשית חייבת לעשות שינוי מהותי במהלך הספר. יש הוצאות בהן הלקטור קורא שני עמודים בהתחלה, שניים באמצע, ושניים בסוף, והדבר מאפשר לו לקבל אינדיקציה על התהליך שהדמות עשתה במהלך הספר. אנשים אינם נולדים, מתבגרים ונשארים ממש אותו אדם עד יום מותם. סוף הספר הוא "מותה" של הדמות ולא משנה באיזה גיל זה. מובן שלא מדובר במוות פיזי מוחלט. לכן, היא אל לה לדמות להיות סטאטית ותקועה במקום, מפני שכך היא הופכת לדמות לא אמינה ולא מעניינת.
הגשה הולמת - את כתב היד לא מגישים כלאחר יד. עדיף לא להגיש אותו בקלסר, מפני שהדבר לא גורם למוטיבציה לקריאה. מומלץ לכרוך את הספר באופיס דיפו, לצרף מכתב אישי ו/או קורות חיים, ולשמור על מכובדות כפי כתב היד שלך.
טיזר לעורך - שווה לגרום לעניין וזיכרון ייחודי אצל העורך. למשל אם תפיקו גלויה מקורית שמיועדת לעורך ההוצאה עצמו, גלויה מסקרנת המוציאה במשפט אחד את המסר של הספר, האמירה שלו, את התעלומה שתתגלה רק אם נקרא את הספר, הדבר עשוי לצרוב את הספר שלכם בזיכרון שלו לטובה.
גלויה אחת קטנה שבועיים לפני משלוח כתב-היד תיצור סקרנות אפשרית אצל העורך, ואולי תגרום לו לקרוא גם יותר מעשרה עמודים לפני שהוא שופט לחומרה את כתב היד שלכם. שם הכותב והספר חייבים להימצא על הגלויה, מפני שהדבר מגביר את הסיכויים שהעורך יזכור את השם שלכם וייתן לכם יחס אחר.
יצירתיות - על-מנת לזכות בבליטות המיוחלת שווה מאד להיות יצירתי. תשלח למערכת פרחים, בונבוניירה, השד יודע מה. להשתגע ולהשתולל חופשי עם הדמיון על-מנת לא להיעלם בים כתבי-היד המגיעים אל ההוצאה. חשוב כמובן לא להפוך את העסק ל'חיזור גורלי', אך כל מה שייראה נחמד מעניין ומצחיק, ולא מאיים או מנג'ס, יכול להפוך אתכם לבולטים יותר לעין ההוצאה.
לא להתייאש - תשובה שלילית מהוצאה אחת, יכולה להוות מקפצה להצלחה בהוצאה אחרת. אל תאמרו נואש, אך נסו לשער מדוע נדחה כתב היד שלכם, ולשפר את ההגשה שלו. גם ג'יי קיי רולינג נדחתה על-ידי מספר רב של הוצאות, עד אשר כתב ידה זכה להצלחה עולמית ולמיליוני מעריצים.
סיכום - כל חודש מוגשים מאות כתבי יד להוצאות השונות בישראל. על-מנת לבלוט מעל שאר הספרים כדאי לחשוב דרך עיניו של הלקטור, החושב בתורו דרך עיניו של הקורא הישראלי. אם תקפידו להקל על חייו של הלקטור, לבלוט ולהיזכר על ידו לטובה, ולהגיש טיזרים מספיק חזקים ומגרים שיצרו אצלו עניין, יש סיכוי רב שהספר שלכם ייקרא עד תומו על-ידי יותר מגורם אחד בהוצאה, ומשם הדרך לפרסום הספר הרבה יותר קצרה.
