לא במהרה ישכחו התמונות הקשות מטכסי החזרת החיילים החללים, אודי ואלדד ז"ל, שנראו מכל זווית אפשרית באמצעות התקשורת בכאב רב ונכנסו לתודעה הציבורית, ואם הייתה מעט תקווה שאולי הם בחיים או לפחות אחד מהם, למרבה הצער הםיא התבדתה.
כמה רוע, איזו אכזריות ורצון לפגוע, אפילו בשניות האחרונות לפני הצגת ארונות החללים השחורים המשיך מפגן חוסר האנושיות, וכל זאת מול הפגנות השמחה בלבנון, לאחר מכן פניו הזחוחות ונאומי חסן נסראללה, וכמובן הרוצח סמיר קונטאר למצהלות ההמונים. אפילו לכבוד יום חגיגי זה יצא נסראללה ממחבואו והופיע בגלוי לנוכח ההמונים הצוהלים לנאומו רווי "הניצחון האלוהי".
כולנו הינו ביום זה משפחה שכולה אחת גדולה, שמחבקת ולו מרחוק ואל מול מרקעי הטלוויזיה את משפחות החיילים החטופים אל חיק לבם.
וכעת אצלנו, האבל והרצון לנקמה מנסראללה על התעללותו ברגשותינו ואצלם, חגיגות השמחה והמצהלות הבלתי נסבלות, אכן זה מצב בלתי אפשרי. השאלה מה אנו עושים מכאן ואיך אנו נערכים לבאות? כאשר אין ספק שמבצעי החטיפה יימשכו, על כך הם מצהירים בגלוי.
פשעי המלחמה של נסראללה
האשמות רבות ניתן לייחס לחסן נסראללה על-פי הקטגוריות של פשעי מלחמה, חלקן אפילו על עבירות שיש מקום להעמידו לדין בבית המשפט בינלאומי בהאג. בראש ובראשונה על כוונותיו ההתקפיות נגד מדינת ישראל שנאמרות בגלוי, אך קודם צריך שימצא הגורם שיביא אותו לשם, בין היתר ניתן להעמידו לדין על:
- ביצוע מבצעי חטיפות ורצח של חיילים ישראלים.
- הפצה והפגזה במשך למעלה מ-30 יום על ערים וישובים בצפון המדינה ורצח עשרות אזרחים חסרי מגן.
- הפעלת מדיניות מרושעת ומכוונת במשך שנתיים, לא הודיע על מצב החיילים השבויים וניסה לסחור אפילו במידע על מצבם.
- התעללות באופן מכוון במשפחות החללים כדי לפגוע ברגשותיהם ולהניעם ללחוץ על מקבלי ההחלטות.
- אי שמירה על הכללים המקובלים ביחס לשבויים. אפילו גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה כיבדה כללים בסיסיים כלפי השבויים האמריקנים והבריטים. הם הורשו לקבל ולשלוח מכתבים באמצעות הצלב האדום. משפחותיהם ידעו לפחות אם הם חיים או מתים.
- ניהול משא-ומתן לא הוגן תוך הצבת תנאים בלתי אפשריים. והסתרת מידע חיוני למשא-ומתן.
- ניסיונות לסחור בצורה מרושעת בגופות חיילים.
- הצהיר ביום ביצוע עסקת חילופי השבויים כאיום גלוי, שביצוע חטיפות זו הדרך הנכונה ויש בכוונתו לבצע עוד חטיפות. שמשמעותן הרג ורצח של חפים מפשע והתעללות במשפחות.
מהלכה למעשה-לעתיד לבוא יש לקיים את הכללים הבאים:
א. על מדינת ישראל להודיע לכל העולם, שבמקרה של חטיפת חיילים או אזרחים, היא תראה זאת כתוקפנות ופגיעה בריבונותה של מדינת ישראל, והיא תכריז על מלחמה על כל מדינה שממנה יצאו החוטפים.
ב. על ישראל להוציא איום גלוי ומפורש לממשלת לבנון, מאחר שכיום החיזבאללה הוא חלק מהממשלה הלבנונית ובעל זכות וטו, שאם תתבצע חטיפה נוספת, מדינת ישראל תכריז מיד מלחמה על לבנון אשר תשא במלוא האחריות לתוצאותיה.
ג.המוסד וזרועות הביטחון, צריכים לקבל הנחיה מפורשת (אם טרם קיבלו) לפגוע בנסראללה מבשל ביצוע פשעי מלחמה וצריך להיות לו ברור עד יומו האחרון, שהוא יעד מועדף לחיסול או לחטיפה והבאתו למשפט בארץ.
ד. על ראשו של נסראללה יש להציב בגלוי פרס כספי גבוה, ושיהיה נרדף עד אחרית ימיו עם אות קין על מצחו לדיראון עולם.
ה. יש להודיע כבר מהיום, שאין למדינת ישראל עניין להחזיק בגופות חללי אויב לצרכי מיקוח, היא תשיב החל מהיום את הגופות שבידה לאלתר, ללא כל מיקוח וזאת באופן שוטף, וכך תצפה לנהוג מהצד השני.
ולסיכום, אחד הערכים החשובים הם החוזק והעוצמה של המדינה. אסור לרדת על הברכיים בגלל סחטנות של ארגוני טרור. זהו ערך עליון שצריך לחזק ולטפח כבעבר, גם אם הוא עומד בסתירה לגורלו האפשרי של חייל היוצא לקרב ולכן יש כבר לפעול לכיוון זה על ידי:
- קביעת כללי קוד לאומי להשבת חיילים ואזרחים חטופים, שהכלל הראשון בו, שאין משחררים מחבלים רוצחים תמורת גופות.
- קביעה מפורשת, שאין מנהלים משא-ומתן לפני שמקבלים מידע על מצב החטופים ומאפשרים ביקורים של הצלב האדום.
אך לפני כל זאת, יש להביא בהקדם להחזרתו של גלעד שליט הביתה, כי הנושא כבר בתהליך שהחל.
מקורות למאמר
ויקיפדיה-ערך פשעי מלחמה.
ויקפדיה-ערך נסראללה ומדיניות חטיפות.
אתר מחלקה ראשונה-"קוד לאומי לחטיפת חיילים ואזרחים, מאת: גרשון אקשטיין (15.7.2008).
אתר "עצומה"- יוזמת הצעת חוק המונעת שחרור מחבלים חיים תמורת גופות (14.7.2008).
תיק "דבקה"- מדריך אל-קאעידה "לחטיפות חיילים ואזרחים אמריקנים" (25.11.2003).
msn- "חשש לחטיפת ישראלים בחו"ל" מאת: איתמר טרבס (17.1.08).
אתר אומדיה- הרווח והתועלת "מועצת וינוגרד" מאת: גרשון אקשטיין (21.3.2008).
אתר מחלקה ראשונה-"חמאס: נחטוף עוד חיילים ישראלים", מאת: איציק וולף (19.7.08).