בשבוע שעבר נערך כנס האוריגמי הרביעי וזאת הייתה הזדמנות מופלאה לבחון מה חדש בענף קיפולי הנייר. לרבים מאתנו אוריגמי מתחיל ונגמר בקיפול מטוס מנייר והטסתו אל קצה הכיתה אי שם בסביבות בית הספר היסודי; אך יש מספיק אנשים שלוקחים את העניין ברצינות ומקדישים לכך שעות בפיתוח סגנון ועיצוב של דמויות מורכבות.
בכנס שנערך בירושלים פגשתי כמה חבר'ה משוגעים לדבר שגם הם מכינים מטוסים מנייר, רק ששלהם דומה יותר ל-F15 ואילו שלי בקושי מזכיר פייפר. כולם ישבו שם במעגלים מרוכזים בהבנת תרשים הנייר ומחכים להוראות של ה"מאסטר". כזה הוא לדוגמא פול ג'קסון, אמן בינלאומי לקיפולי נייר שמרצה ומלמד בבצלאל במחלקה לארכיטקטורה ומי שאצר את תערוכת הנייר שמתקיימת במוזיאון ישראל. פול מסביר לי במבטא בריטי עם לא מעט הומור סרקסטי על היום שבו הכל התחיל: "אוריגמי היה התחביב שלי מאז שהייתי ילד", הוא אומר לי בחיוך דק כשהוא בדיוק מסיים הסבר על בניית מודל אוריגמי בצורת עקרב לקהל שהגיע. את ההתעסקות המקצועית בעניין הוא התחיל בגלל שלא לקחו את האומנות הזו ברצינות: "כשהתחלתי ליצור אוריגמי אמרו לי שזה דבר טיפשי ודווקא משום כך החלטתי להתמיד בכך". היום, עשרים ושש שנים לאחר מכן, כשבאמתחתו פרסום של שלושים ספרים בנושא כשהוא משלב את הוראת האוריגמי עם פיתוח מיומנות הנדסיות ומתמטיות, הדבר האחרון שניתן לומר על כך שזה טיפשי.
"היום," מוסיף פול "אני עומד בקשר עם פרופסורים למתמטיקה, מרצה על הנושא ויוצר יצירות אבסטרקטיות מנייר". פול מכיר בערך של אומנות האוריגמי גם עבור ילדים הסובלים מבעיות מוטוריות. "זה מעולה לפיתוח מוטוריקה עדינה. ילד שעושה דגם אוריגמי מוכיח לעצמו 'שהנה אני מסוגל לעשות זאת', כיוון שאומנות ביצוע האוריגמי נעשית ללא שימוש בעזרים אלא אך ורק באמצעות הידיים. זוהי אם כן אומנות נקייה והיא נטו של האדם היוצר אותה במו ידיו", מסביר לי בלהט פול. אם אוריגמי עושה פלאים לילדים ומבוגרים כאחד אז תתפלאו מה זה יכול לעשות לאהבה: מירי גולן, מייסדת ומקימת 'המרכז הישראלי לאוריגמי', נישאה לפני שבע שנים ללא אחר מאשר פול ג'קסון, אמן האוריגמי . פגשתי אותה גם כן בכנס אותו היא אירגנה: "כן זה נכון , בזכות האוריגמי זכיתי להכיר את פול". זה היה במפגש שלהם לפני שבע שנים בכנס אוריגמי שנערך בלונדון, "אני זוכרת שאמרו לי שפול ג'קסון נמצא כאן. לא הכרתי אותו לפני כן. נפגשנו במהלך הכנס וראינו שיש לנו הרבה דברים משותפים. הייתי אז בת שלושים ושש והוא היה בן ארבעים וארבע. תוך חמישה חודשים התחתנו". מירי מוסיפה על הקשר בין שתי האהבות שלה, "אוריגמי זה האהבה הגדולה שלי שהביאה לי גם אהבה לחיים". מירי התאהבה באומנות האוריגמי עוד בהיותה בת שש: "ראיתי אז סדרת טלוויזיה יפנית בשחור ולבן על אוריגמי ואיך עושים זאת. זה תפס אותי לגמרי. בהתחלה באמת לא ידעתי שקוראים לזה 'אוריגמי'; רק כשהתבגרתי הבנתי שזאת אומנות לכל דבר. אז גם החלטתי שאני נוסעת ליפן. בעקבות כך גיליתי את הצד המסורתי ואת המקורות של האוריגמי שהתפתחה ביפן". כשמירי חזרה לארץ היא החליטה שהיא צריכה לפתח תוכנית להוראת האוריגמי אז היא גם הקימה את 'המרכז הישראלי לאוריגמי'.
הרקע לפיתוח הוראת האוריגמי נבע אצלה מההבנה שזוהי אומנות שמסייעת בפיתוח מיומנויות ותפישה מרחבית אצל ילדים. כיום היא מרכזת פרויקט לימודי 'אוריגמטריה' כחלק מתוכנית הלימודים בבית הספר 'ברושים' ברמת אביב. התוכנית מאושרת על-ידי משרד החינוך ומירי מכשירה מדי שנה צוותים של מורים שמסייעים לפיתוח הוראות האוריגמי ככלי חשיבתי וככלי תרפויטי בעשרות בתי ספר. מה מאפיין את אותם "ילדי אוריגמי", אני שואל את מירי, "לילדי האוריגמי ישנה תפיסה מרחבית טובה ורוב הסיכויים שהם יהיו מצטיינים במתמטיקה. רבים מהם כשיגדלו יעסקו במקצועות שדורשים בהם חשיבה מרחבית ולוגית כמו מתכנתי מחשבים ואנשי היי-טק". כזהו הוא גם עמית צור אותו פגשתי בכנס כשהוא בדיוק סיים לעצב קוף מנייר. עמית, שבבוקר עובד בחברת היי-טק, מתעסק בתור תחביב באוריגמי. בכנס גם זכיתי לפגוש את אביב (13) ילדת אוריגמי שהתאהבה באוריגמי לפני שנים כאשר עוד גרה עם הוריה בארה"ב, "חברה שלי עשתה אוריגמי וזה מאוד הלהיב אותי" היא מספרת לי תוך כדי עשיית מודל של חיה מנייר. מה זה עושה לך כשאת בונה מודלים מנייר? "כשאני עושה אוריגמי אני מרגישה מאוד ממוקדת ורגועה". ואיך החברים מגיבים לתחביב הלא מקובל? "אין להם בעיה והם די השלימו עם זה" היא מספרת לי בקול מבויש. לאחר מכן היא מראה דגמים יפהפיים שהיא הכינה מנייר. אביב, שהדביקה בחיידק גם את אחיה, מספרת לי שמודל אוריגמי טוב הוא לא בהכרל כזה שהוא גדול אלא דווקא את המיניאטוריים קשה יותר לעשות: "היצירה הכי חשובה שלי הוא סביבון ממש ממש קטן שעשיתי וזה לקח לי שלוש שעות להכין".
מקור השם 'אוריגמי' הוא מיפנית ופירושו לקפל (=אורי) פיסת נייר (=קאמי). השם הוטבע ב-1880 בתקופה בה התגבשה הצורה המודרנית של אומנות האוריגמי, ששורשיה כנראה עוד בסין של המאה הראשונה עת הומצא שם הנייר. אך תיעוד ראשון של שימוש באומנות קיפול הנייר מתוארך ל-1797 עם פרסום הספר 'אלף קיפולי העגור'. אומנות קיפולי הנייר נודעה בשימושה בדת השינטו ביפן כסמל לריכוז ולטוהר שיש בנייר. למערב הגיע האוריגמי בתחילת המאה העשרים וביתר שאת עם פרסום ספרו של אקירה יושיזאווה בו הציע תרשימים לעשיית אוריגמי. כיום האוריגמי משמש לפתרון חידות מתמטיות ומציב אף אתגרים מתמטיים חדשים. אומנות קיפולי הנייר משמשת כהשראה לפיתוח של רכיבים טכנולוגיים ממוזערים. עקרונות היסוד של האוריגמי משמשים לבניית מפרשים ללווינים ומבנים תת ימיים מתקפלים. מירי גולן מוסיפה על כך מניסיונה: "מחקרים מראים שאומנות האוריגמי היא היחידה שמפתחת את שתי אונות המוח. כשהזמינו אותי לאוניברסיטת 'סלטק' בלוס אנג'לס היו שם מדענים שבחנו את הקשר האפשרי בין ד.נ.א ומולקולות, שכזכור בנויים מקפלים, לבין אוריגמי".
כשיצאתי מהכנס הבנתי שבפעם הבאה שאני אכין מטוס מנייר, אני אזכור שמאחורַי מסורת בת מאות שנים בעלת יופי ותחכום משל עצמה.
