הטור של פריצי

דליה דורנר עמדה בראש ועדה שהמליצה מה לתת לשרידי ניצולי השואה, והיא זועמת על כך שהמדינה טרם יישמה את המלצותיה. "10 ימים לקח להם רק כדי להעביר את העתק הדוח ממשרד הפנים למשרד האוצר (או להיפך)" אמרה זועמת. 10 ימים להעביר מסמך - והיא זועמת על העיכוב. אני מאמין לדליה שהיא כואבת את הבעיה של ניצולי השואה, אבל לא זכור לי שבעת כהונתה כשופטת בבג"צ היא זעמה ככה בכל פעם שראתה (והיא ראתה זאת כמעט בכל עתירה ועתירה) כיצד זה לוקח למדינה 6 חודשים רק כדי לענות למכתב של אזרח, 12 חודשים כדי להשיב לו תשובה עם נימוקים כלשהם ו- 3 שנים לפחות כדי להתחיל למלא צו או פס"ד (אם ממלאים....). לאור חוויית מפגשיה המדהימים של הגב' דורנר עם המציאות היום-יומית שלנו, תציעו לה, שבפעם הבאה שהיא פוגשת את חבריה המכהנים עדין במערכת השיפוט, אז במקום לשוב ולרכל ולקטר על פרידמן, אולי כדאי שהיא תעביר להם שיעור והסבר קצר על מה שנקרא "לוח זמנים", ותסביר להם מה קורה לסתם אזרחים שבית המשפט העליון (או כל בית משפט) גורר את הדיון בעניינם שש שנים ויותר?

"אגודת ישראל" קבעה שמאיר פרוש יהיה ראש עיריית ירושלים, וכך גם יהיה. כדי שזה יראה יפה ודמוקרטי יהיו בנובמבר בחירות בעיר וגם הציבור החילוני יורשה להביע דעתו הסימלית. (אולי צריך לכתוב "הציבור החילוני הסימלי יורשה להביע דעתו"?). הפור נפל כי הכללים ברורים: חילונים הולכים לבחור, שעה שהחרדים באים להצביע ,ולכן התוצאה ברורה. מזלה של אגודת ישראל הוא שיש בירושלים איזה ניר ברקת אחד, שמתמודד לעיריה על תקן חילוני ובכך הוא נותן לגיטימציה דמוקרטית למהלך הכיבוש החרדי. הרעיון שלא להריץ בירושלים שום מועמד חילוני אלא לשים על השולחן בגלוי את מפתחות העיר ואת האחריות לניהולה למי שכבר שולט בה, לא מובן לו ולא עולה בדעתו. גם לא הרעיון שאם לא יתמודד מועמד חילוני אז ירוצו 2 מועמדים חרדים והחילונים לפחות יוכלו להכריע ביניהם. התושבים החילונים, לעומתו, שמבינים שהם יממנו בעתיד עיר לא יצרנית עם מערכות קורסות, כבר שמים זה אחר זה את המפתחות על השולחן ומתחילים למכור דירות. יש מקום לחוק פינוי פיצוי?

צמרת השופטים חגגה בירושלים 90 שנה להקמת בית המשפט המנדטורי בארץ ישראל. את שר המשפטים פרידמן הם לא הזמינו למסיבה שחשין ודורנר דיברו בה על "העצב האופף את המערכת" בשנתיים האחרונות. אם העצב שבליבם הוא בגלל השינויים שחלו בבית המשפט מאז ימי המשפט המנדטורי, הם יכולים להתעודד: לא חלו שינויים רבים (אולי רק במינוי שופטות, מה שהבריטים דאגו שלא לעשות), כי בכל מה שנוגע לגבהות הלב, לניתוק מהמציאות ולחוסר היכולת להתבונן במראה, חלק משופטי ישראל בהחלט יכולים להשתלב באווירת בתי המשפט הבריטים בהודו של 1920 או פלשתינה של 1930. אליעזר גולדברג, מבקר המדינה לשעבר (אם לא זכרתם אותו - לא נורא. הוא ממילא לא עשה דבר) אמר במסיבה כי: "יש לנו שופטים מצוינים כמו בעבר ואני לא מבין את הסיבות לאי האמון שמביע הציבור". תראו כמה יפה הוא יכול היה להשתלב במועדון גימלאי האימפריה בלונדון, בשיחות המתקיימות בין הנציב הבריטי האחרון בהודו לבין המושל הבריטי האחרון מטרינידד, שעדין לא מבינים מדוע הילידים ויתרו על שירותם.

לידע על ההבדל בין מוחות של גברים למוחות של נשים הוסיפו מדענים (מהמכון לחקר המוח משטוקהולם) את המידע שנמצא דמיון רב בין מוח של לסביות למוח של הגברים, כמו שנמצא דמיון רב בין מוח של נשים למוח של הומוסקסואלים. מדובר במבנה של המוח: הבדל הקבוע בין המינים מתבטא תמיד בגודל האונות: אצל נשים רגילות (והומוסקסואלים) המוח הוא תמיד סימטרי, שעה שאצל גברים רגילים (ולסביות) האונה הימנית גדולה יותר מהשמאלית. על פרשנות המימצאים מתחיל הויכוח: ידוע שהאונה הימנית אחראית להתמצאות במרחב, מה שמסביר למה גברים טובים כל כך בניווט (רק לא מסביר למה הם תמיד מגיעים בסוף לאישה הלא נכונה), כמו שידוע שהאונה השמאלית (שאצל נשים והומואים היא גדולה כמו הימנית) היא שאחראית ליכולת ביטוי הרגשות. לכן מצופה שלסביות תהיינה טובות בניווט כמו שכבר ידוע שהומואים טובים בביטוי רגשות. המחקרים רק מתחילים, אבל בשום מקרה זה עדין לא אומר שמי שמצביע שמאל הוא הומו, כמו שזה לא מחייב לסביות עם אונה ימנית גדולה להסכים שמשחק כדורגל של בית"ר ירושלים זה שיא האינטליגנציה. הרבה כסף ישקיעו בקרוב במחקרים היקרים הללו, אבל כמי שעסק שנים רבות בתחום אני יכול לחסוך להם את מחקר הצבעים. הנסיון שלי כבר גילה שיש רק צבע אחד דומיננטי משותף וזהה בכל המוחות, אצל גברים כנשים, אצל הומואים כלסביות: הצבע הכחול.

מרצה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית חשוד שקיים יחסי מין עם מתרגלות, עוזרות הוראה ותלמידות מחקר שעשו אצלו תארים מתקדמים כולל דוקטורט. פרופ' בן ארי העביר בפקולטה את קורס החובה "מבוא לאנתרופולוגיה", תחום העוסק בחקר התנהגות האדם הפיזי בחברה, כך שאם החשדות נכונים, אז כמה מבוגרות החוג שקיבלו את התארים המתקדמים שלהן בהדרכתו היו אמורות לציין אותו ברשימת הביבליוגרפיה שלהן תחת הכותרת "ניסוי ואימות בעבודת שטח מעשית".

בכנסת העבירו בקריאה ראשונה את חוק האופניים, שיחייב רשויות מקומיות לסלול שבילי אופניים, יאפשר הסעת אופנים בתחבורה הציבורית בחינם, יחייב מעבידים להסדיר מקלחות וכדומה. הבעיה שהמחוקקים יורים גבוה ומפספסים בגדול. החוק הזה לא יעבור קריאה שניה ושלישית וחלקו אשליה ואחיזת עיניים. ב"אגד" אתה רשאי לקחת עימך את האופנים מעיר לעיר. זה עולה שקלים בודדים (חצי ממחיר כרטיס הנסיעה של הנוסע), וזה יעיל להפליא ופרקטי. ברכבת אי אפשר לקחת אופניים. למה? כי אגד זה שירות תחרותי והרכבת זו חברה ממשלתית. פניתי לדובר הרכבת והוא מרח לי תשובה ארוכה של תירוצים שעיקרם שאין מקום ושזה יגרום לפיגורים בנסיעת הרכבת. לא הבנתי למה אדם יכול להכניס אופניים בשניה אחת לתא מטען של אוטובוס (כמו כל תיק גדול של חייל) אבל לא יכול להעלותן לרכבת, ואם צריך, אז שיצרפו קרון אחרון נפרד לנוסעים עם אופניים כי הרכבת לא מוגבלת באורך. אבל הרכבת היא חברה ממשלתית והיא לא חושבת שהיא חייבת שירות למדינה או לציבור, ולכן הקרונות המקרטעים בין ירושלים לת"א נוסעים כל היום ריקים והנסיעה לת"א (סה"כ 60 ק"מ) נמשכת שעה וחצי, בדיוק כמו בימי הצנע לפני 40 שנה. ולמי שלא זוכר: לשר התחבורה שלנו, זה שלא מצליח להסדיר אפילו הסעת אופניים ברכבת, קוראים שאול מופז. האם חברי קדימה באמת חושבים שהוא יהיה מסוגל אי פעם להסדיר או לנהל משהו גדול יותר במדינה?