ביציאת הילדים לחופש הגדול הם מקבלים תחושה של יציאה מעבדות לחרות וכך, לפעמים, גם נראית התנהגותם - כעבד שרק עכשיו ניתנת לו ההזדמנות לפרוק כל עול.
אנו כהורים עומדים לפעמים חסרי אונים מול פרץ ההתלהבות של כל הפעילויות שמתכננים ילדינו. החופשה, שמונה חודשיים אך נראה כי ילדינו מתכננים פריקת עול ופעילויות של שמונה חודשים. לפיכך ועל-פי זאת כל סוג של התקשרות מאיתנו אליהם במהלך תקופה זו היא חסרת תועלת משום שחלילה לנו לגזול מהם זמן יקר.
לכל שכבת גיל מותאם אופי פעילות שונה אך לכל הגילאים משותפת התחושה של "אנחנו יצאנו לחופשי". לפני שנדון במושג החופש עלינו להבהיר לעצמנו את מושג "העבדות" שהיא הכרחית להתפתחות התקינה של הילד ולאחר מכן שומרת עלינו כאדם בוגר. הילד נולד לתוך מסגרת המקנה לו במהלך השנים ביטחון בכך שמספקת לו את הצרכים הבסיסיים של אהבה וצרכים בסיסיים. המסגרת הנ"ל מקיפה אותו ומשתנה יחד איתו. המסגרת, כפי שמשתמעת, היא סוגרת, תוחמת וקובעת לעצמה גבולות עד לאן אפשר להגיע. היא קובעת לו את איכות וטיב מזונו, שומרת על סדר יום קבוע ומגדירה את המותר ואת האסור. למסגרת המשפחתית תפקיד מכריע, ככל שהיא מבוססת יותר וברורה יותר כך נרכשים כלים טובים יותר לאהבה עצמית, אהבת האחר ועצמאות.
במהלך השנה ישנה מסגרת, ביציאה לחופש הגדול במקום שאנחנו ניכנס לחירות עם ילדינו נוצר מצב שבו ילדינו הם היוצאים לחירות ואנו, ההורים נכנסים לסוג של עבדות. הורים פוחדים להגיד לא בחופש, הרי זה החופש גם שלהם ואם הם יגידו לא הם ימצאו את עצמם במרכז מטווחי אש: בקניון כשהילד מבקש גלידה ולא מקבל את מבוקשו הוא מתחיל בסדרת צרחות שלא יביישו קריאה למאבטחי הקניון והזמנת עובדי רווחה לבית הילד. הנער חייב לצאת עד שעה מסוימת הנוגדת לבית כי אם לא ההורים שלו יהפכו להיות ההורים הגרועים ביותר מכל החברים, הבת תתלבש כיאה לחופש (ולא על-פי גילה) כי אם לא הוריה יחשבו לזוג זקנים שלא פתוח ומכיר את נורמות הדור הצעיר ונחשב זוג הורים "יבש" שאין לו תקנה. במסגרת ההסדר התקציבי, לילדים מסוימים שום תוכנית כלכלית אינה טובה דיה. הנתינה היא לא אוכפת גבולות היא עוקפת אותם.
המצב שנוצר הוא אינו גזרה משמים אלא נתון בידי אדם. הורים, הם ורק הם מסוגלים להפוך את "עונש העבדות" לחוויה משפחתית. הורים הרוצים גם ליהנות מהחופש, לחוות שקט אבל אסור שזה יהיה במחיר גבולות. אז מה אם הילדים לוחצים להגיע לסיפוקיהם. התזרים הכלכלי וההספקה השוטפת של מוצרים בסיסיים(גלידה, פיצה, צעצועים וכו') נקבעים לידי ההורים ולא להיפך.
אם מתעייפים נחים, ולא זורקים את הכללים דרך החלון יש לזכור כי אומנם לחופש אין גבולות אך אסור שלגבולות יהיה חופש. אם זאת מחויבים ההורים לזכור כי אומנם הילדים בחופש אך ההורים לא בחופש מחינוך ילדיהם. תמיד ניתן לקבוע שעת שינה שהיא שונה ממהלך השנה, תמיד ניתן לקבוע מסגרת הסדר כספי לבילויים, תקציב שנועד לעשות בו שימוש אחראי.
סמכות הורית באה לידי ביטוי ביכולת להשפיע באופן חיובי על תהליך חינוכם והתפתחותם התקינה והבטוחה של ילדינו בידי הורים השרביט עם הסמכות להשפיע על חינוכם כאשר מילות המפתח הם קביעת כללים. ניתן לקבוע סדר עדיפויות שונה לחופש. לקבוע כללים מיוחדים לחופש. חשוב שהורים יקבעו מראש את הכללים עליהם הם מתכוונים לשמור ולהתמיד בהם. קביעה מראש של הכללים תבטיח לנו ולילדנו חופש כיפי עם שילוב נכון של בילויים. בתקווה כי לא תוזמן לביתכם עובדת הרווחה על סירובכם לקנות גלידה לילדיכם ובברכת המשך חופש שקט ושלום בית.
