1. ביום ז' באב (8.8.08) התפרסמה בעיתון "מקור ראשון" כתבה מאת ענת רוט ("הגדרות לא נפרצו"), וכאן הכותבת יצאה מגדרה כדי להסביר מדוע נכון עשו רוב ראשי "הציבור הכתום" - דאז, כאשר לא פרצו את הגדר בכפר מימון וכמה חכמים היו כאשר דבקו בקו שהובילו (להלן יכונו "הראשים").
אילו אני הייתי במקומם של אותם מנהיגים "עזי נפש", הייתי עושה הכל, כדי שכתבה זו לא תראה אור; שכן - המחברת מוציאה את המרצע מן השק, ומה שרבים למדים, הינו אסמכתא למה שחשבו אז - ובטוחים כיום; דהיינו, כי מועצת יש"ע והרבנים שסביבה, היו קטני אמונה, עסקנים ולא מנהיגים.
אם נבקש ללמוד מן ההיסטוריה, אזי חטא המרגלים חזר על עצמו; קרי - לא נעלה אל הארץ, שכן היושבים בה הינם ענקים ועריה בצורות.
2. א. קודם שאתייחס לטיעונים של ראשי מועצת יש"ע כיום, כפי שהוצגו בכתבה, אציין כי כדי להסיק את המסקנות שהסקתי לגבי "הראשים", אין צורך ללמוד מן העבר, אלא די לי במה שמתרחש בהווה.
קרי - איך יתכן כי ראשי מועצת יש"ע, רבני הישובים ביש"ע, ואישים הרואים עצמם כחלק מן המחנה הלאומי, אינם עושים דבר, כאשר השלטון הנוכחי מתנכל לציבור היהודי היושב ביו"ש, בכל דרך אפשרית - הגם שכל פעולותיו אינן חוקיות, ונוגדות את האינטרס הקיומי של מדינת ישראל?!
ב. איך יתכן כי צה"ל, מדלל כוחות ברחבי יו"ש, ומאידך דורש מאנשי הישובים להחזיר נשקים שקיבלו כדי להגן על עצמם - והראשים לא מגיבים?!
ג. איך יתכן כי משטרת ישראל, חוברת אל הרשות הפלשתינית, לצורך "מארבים" בצמתים מרכזיים ביו"ש, כדי לתפוס מתנחלים "המאיימים" על ערבים מסכנים החולפים בכביש?; (קרי - ערבים נושאים מצלמות שסופקו על-ידי המשטרה ו/או ארגונים אירופים, מתבקשים לעשות פרובוקציות, ואז כאשר יהודים מגיבים, הם נתפסים על "חם" כאילו והם חברי "מאפיה" שנתפסו בעת איום על קורבנות תמימים); והראשים לא צועקים - עד כאן?!
ד. איך יתכן כי פרקליטות המדינה, מגישה כתבי אישום כנגד יהודים, בגין מעשים שנעשים כדרך שגרה בתוך הקו-הירוק; וכאן אף גורם משפטי אינו חולם להגיש כתב אישום (ראו - כתב האישום נגד האחים דני ויצחק חלמיש; ראו כתבי אישום נגד כל מי שרק הזיז אצבע בעת המחאה נגד הגירוש מעזה).
ומה מעשיהם כנגד כך?: תחינות ובקשות מחילה (גם נוסח הצעת חוק "החנינה" לנאשמים בעבירות נגד השלטון, בתקופה שלפני הגירוש, הינה התרפסות וכריעת ברך בפני הפריץ).
קרי - השלטון הורה למשטרה למנוע הפגנות לגיטימיות (כפר מימון), לעצור נהגי אוטובוסים מלהסיע מפגינים; הורה לצבא לפעול נגד מפגינים (למרות שעפ"י החוק, זה אינו תפקידו); וכעת הציבור הכנוע הזה נדרש לבקש מחילה בגין פעולה דמוקרטית שעשה?
ה. הכיצד זה, שלמרות כל ההצהרות מצד ראשי הרשות הפלשתינית כנגד מדינת ישראל, ובעד זכות השיבה גם לקו-הירוק; אותם "ראשים" אינם קוראים לביטול מיידי וחד-צדדי של הסכמי אוסלו, סילוק "הרשות" מיו"ש והתנגדות חד-משמעית לכינון מדינה ערבית בין הים - לירדן!
ו. כל מה שצריך היה להיעשות עכשיו ולא נעשה, מלמדני כי כאשר במצב חמור כפי שכיום - "הראשים" שותקים, אזי ברור כשמש כי במצב שהיה ערב הגירוש, הם לא התכוונו לפרוץ שום גדר, ולא תכננו לעשות מרי כל שהוא כנגד אי-חוקיות הגירוש! (וזה היה אקט לא חוקי מכל היבט שהוא! ועל כך נכתבו מאמרים רבים, גם מפרי עטי).
3. ללא קשר למסקנותי ע"ס ההווה נראה כי גם ע"ס המציאות דאז, "הראשים" רק עטו עור של אריה, אך מתחת היה כבשים כנועות.
א. אליבא רוט, בכפר מימון, לראשונה נאלצה הציונות הדתית לבחור בין מחויבות "לשלמות הארץ" ובין המחויבות לשלמות העם והמדינה, ובחרה בשלמות העם. אם רוט מסוגלת להגדיר כך את המאבק, פירוש הדבר שהיא וכל מי שצוטט על ידה, חוטאים לאמת ועושים שקר בנפשם!
דהיינו: האם מתיישבי גוש קטיף ויתר הציבור שתמך בהם, רצו להישאר בגוש אך ורק כדי להותיר את גבולות "ממלכת ישראל" על תילם?! האם גם אז לא היה ברור כי העקירה לא תביא שקט ושלווה לאיזור?; האם אלופים ובכירים במוסד ובשב"כ לא יצאו נגד "ההסתלקות מרצון" ומטעמים ביטחוניים בלבד?!
איך יתכן כי גם כיום, רוט אינה מבינה כי האחיזה ביש"ע נועדה להבטיח כוחה וחוזקה של המדינה ולא סתם תפיסת קרקעות כדי להרחיב גבולות (כפי שהאמריקנים עשו לאינדיאנים).
ב. מה חשבו לעצמם "הראשים", כאשר אריאל שרון התנער ללא בושה, מהחלטת מתפקדי הליכוד?; הכיצד זה לא הבינו כי האיש מתכוון לבצע את העקירה - ויהי מה!! איך יתכן כי בשלב זה, "הראשים" עדיין חשבו כי יצליחו בדרך "פארלמנטרית" לעצור את העקירה?
ג. אם מטרת "המצעד" בכפר מימון הייתה הסברתית בלבד, אזי למה נועדו הקריאות כי המפגינים ינועו לגוש קטיף כדי להשאר שם? האם ראשי יש"ע לא הבינו כי אין מניפים נבוט אם אין כוונה להכות בו?!
ואם הסברה, הכיצד זה, שלאחר התנערות שרון (והמערכת הפוליטית סביבו) מהחלטת מתפקדי הליכוד, לא יצאה קריאה ברורה; כי כל החלטה שתתקבל בכנסת לעניין הגירוש אינה חוקית ולכן הציבור יסרב לקיימה!
ד. איך חשב זמב"יש להשפיע על הממלכה (כדבריו שלו), כאשר ידע או אמור היה לדעת, כי חלק מח"כ - אוימו פיזית וחלק קיבלו אתנן פוליטי כדי שיתמכו בעקירה?
איך יתכן ולא הבין כי אריאל שרון נוהג כדיקטטור, כאשר לצידו התקשורת ומערכת המשפט, ולכן אין כל סיכוי לשנות רוע הגזירה בדרך של "התנחלות בלבבות"!
מדוע לשלטון מותר לנהוג באלימות, לשחד נבחרי ציבור, לפעול במזיד באופן אנטי-דמוקרטי, ואנו - הציבור אמורים רק לגעות (ככבש) לבכות ולהתפלל?!
האם לא ברור לרוט, זמב"יש ויתר הראשים, כי כאשר אין דמוקרטיה, ויותר חמור - השלטון פועל בניגוד לאינטרס הקיומי של העם היהודי, אזי חובה לעצור בעדו!
ה. כמובן שיצוצו חכמים ויאמרו כי ההסתלקות מגוש קטיף הייתה אקט ביטחוני ותו לא, ולעיתים מותר וחובה לסגת ע"מ לשפר עמדות וללכד שורות! אילו היינו נסוגים רק מנצרים וממרכז הרצועה - ניחא; אך כאשר שרון מסר גם את שלושת הישובים שנשקו לגבול הקודם (דוגית, כפר ים וניסנית) , וגם התקפל מצפון השומרון (חומש), אזי ברור כי רקם תוכנית מדינית ללא קשר למצב הביטחוני, וכי זו נועדה לחלץ אותו מהסבך המשפטי הפרטי שבו היה נתון.
יש אומרים כי שרון לא חלם על תוכנית שכזו, אך כאשר הטבעת המשפטית נסגרה סביבו וסביב בניו, ומאידך - "הימין" ישב על הגדר, ואפשר למערכת המשפט לחנוק את שרון, אזי האחרון החליט להציל את עורו ע"ח עם ישראל!
יתכן וזה נכון, אך שרון תרם לכך רבות; ובעיקר כאשר העדיף לשתוק מול אשמות השחיתות (וגלגל זאת על בניו), ומאידך - אפשר לבג"צ לדון בנושאים לא שפיטים כמו תוואי הגדר!
4. משמע מן הנ"ל:
א. יתכן כי "הראשים" ידעו או הבינו כי הפור נפל, אך כדי שלא יואשמו בשת"פ עם שרון, יזמו מהלכי "כאילו"; יתכן ורק מעטים מבין הראשים ידעו זאת, אך הצליחו לשכנע את רוב חבריהם במועצת יש"ע וגם את רבני הציונות הדתית.
ב. יתכן כי "הראשים" נבהלו מעוצמת "האש" ששרון הציג לעומתם וחששו מעימותים פיזיים ולכן "התקפלו" אך כלפי חוץ המשיכו להציג מצג שווא!
ג. על כל פנים, ברור מאליו כי "הראשים" כשלו והכשילו את המחנה! ובגין כך הם ראויים לכל גנאי, בוז וסלידה. איני "קונה" את הטיעון כי מעשיהם בעבר הרחוק מפארים את העבר הקרוב; שכן הם לעולם לא "נלחמו" בשלטון, אלא הוציאו לפועל את המאוויים הכמוסים של הממשלות השונות, אשר מסיבות פוליטיות לא רצו להציגם בפומבי!
לכן זמב"יש היה ונותר ידיד של אריאל שרון ושל בניו, ויתר "הראשים" אינם מסוגלים באמת להאבק כנגד הגזירות שעל הפרק, שכן מעולם לא נאלצו להאבק!
על "הראשים" להכות על חטא ולסייע בכל דרך לנושאים האמיתיים של לפיד עם ישראל, ולא - שמותיהם יחרתו על לוח ההיסטוריה, לדראון עולם.
ד. הגיעה העת כי ט' באב השנה, יהא סמן לבנייה חדשה ולא רק לבכייה! אני מכה על חטא, שלא עשיתי דיי בעבר (עד הגירוש) בנושא שלמות העם היהודי אלא עסקתי בחיזוק מדינת ישראל! לצערי - הפער בין שני אלו הולך ומתרחב, ולכן יש לקום ולעוצרו שכן בנפשנו הדבר!
אך לא אסתפק בהכאה על החזה שלי (ובוודאי שלא בהכאה על חזות אחרים), אלא על חזה אויביי - בכל אשר הם!
