סיפור-חייו של מקס ברנר, מלך השוקולד השווייצרי, מעיד על עצמו, שבעצם משאת-נפשו הייתה להיות סופר. כזה שקם בחצות היום, יושב בבתי-קפה, כותב עד אור הבוקר, ואחר כך מקדיש ספר לאהובה בלתי-אפשרית.
אלא שהגורל רצה אחרת וחלומו הכמוס של ברנר נגוז כלא היה. במקום להיות סופר הוא מצא עצמו, מהר מאוד, יוצר...שוקולד. כך, מכל מקום, יודע לספר ספר התפריט המפואר, המוגש לכל מי שמתארח ב"שוקולד בר מקס ברנר", שברחוב המנופים 8 בהרצלייה פיתוח.
המקום מרשים בעיצובו, כשהחלל הפנימי בנוי כחצי עיגול. בכניסה ניצבים שני מכלי-שוקולד גדולי-ממדים, שבתוכם מתערבב לו המתוק-המתוק הזה כשהוא במצב נוזלי. אחד מהם מכיל שוקולד-חלב והשני - לבן. בחלקו השמאלי של החלל ממוקמת חנות לממכר מוצרים של מקס ברנר ומוכרת חיננית מציעה טעימות לכל דיכפין.
ל"מקס ברנר" הגענו חבורה של עשרה אנשים (חמישה זוגות), שהמשותף לכולם - היותם משוגעים לשוקולד. המלצר האדיב הציע לנו משקאות בטעמים שונים, ואפילו עם תוספת-אלכוהול; שייקים, מאפים, קרפים וקינוחים - כולם על טהרת השוקולד כמובן.
מחיר כבד
מבין משקאות השוקולד בחרנו בסקאו - משקה עם מתקן-הפעלה עצמי, בדמות ביצה, שמתחתיו מדליקים נר ומעליו שמים פתיתי-שוקולד עם חלב קר, המגיע לשולחן בקנקן קטן. כשהפתיתים נמסים, שואבים את הנוזל הסמיך היישר לתוך הפה, בעזרת כפית-קשית ממתכת.
בת הזוג הלכה על שוקולת-חלב, המוגשת ב"כוס-חיבוק", ללא ידיות, ולקינוח קיבלנו פרוסות לחם-אגוזים עבות, עם ממרח-שוקולד-אגוזים. אחד החברים לשולחן הזמין עוגת-שוקולד, שמשום מה הוגשה לו על מפית-נייר, וזו, צרה צרורה, נמסה, כהרף-עין בתוך המפית, מבלי שאפילו היה סיפק בידיו לנגוס ממנה. המלצר התעלם, משום מה, מתלונת החבר המאוכזב, אבל מאוחר יותר כנראה שחש יסורי-מצפון. אל שולחננו הגיע הבוס, מציע תחליף, כפיצוי על האובדן ועל-חשבון הבית כמובן. החבר ויתר מצידו על ההצעה הנדיבה והסתפק בעצם העובדה שהבוס הכיר בחומרת העניין.
אחת האורחות הסמוכה לשולחננו הלכה על פיצת-שוקולד, עתירת-קלוריות (אפשר לחשוב שיתר המעדנים היו דיאטטיים!) ובתום החגיגה קיללה את עצמה על המעשה. אבל, אחרי ככלות הכל, אסור לשכוח שהיכל-שוקולד איננו בדיוק מעבדה לשומרי-משקל. וחוץ מזה, מרקיז ומרקיזה, לא מוכרחים לזלול ולסבוא שלוש מנות של ארוחה מתוקה, כולן דווקא על טהרת השוקולד. במקום הזה הרי יש גם, הפלא ופלא, סלטים, פסטות ומיני מעדנים אחרים, ממש כבכל מסעדה אחרת. אנחנו, שבכל זאת התפתינו רק למתוק-המתוק הזה, שילמנו מחיר כפול, תרתי משמע: לא רק 120 שקל לארוחה זוגית, בת שלוש מנות חזיריות, עם שתייה חזירית לא פחות, אלא גם מחיר של ייסורי-מצפון על הריסת הדיאטה שלנו, וזה בהחלט לא היה שווה את התענוג הרגעי...
