תקציב המדינה 2009 העומד כיום על סדר היום הציבורי מחדד שוב את הבעיה - רווחה או ביטחון. הניסיון של משרד האוצר לעמת בין שני הנושאים רווחה וביטחון הוא לא רציני, שניהם חשובים.
אך מהר מאוד פרשנים למיניהם ומומחים לרבות גנרלים במילואים, מציעים חליפות לבקרים, כי הוא אינו מבחינת "ראה וקדש" וניתן ואפשר לקצץ בו מבלי לפגוע בבטחון המדינה.
הייתי מבקש מאותם "מומחים" מכובדים ככל שיהיו, שני דברים:
א.שיבואו יצביעו וינמקו, על איזה סעיפים בדיוק מתקציב הביטחון הם מציעים לקצץ?
ב. באיזה מידה הם מוכנים גם לקחת אחריות על הצעתם וקביעתם?
נוכח האיומים והתרחישים על מדינת ישראל מלבנון, מסוריה, מאירן והחמאס בדרום, כל בר דעת יודע ומבין שזו לא העת לקצץ בתקציב הביטחון.
ואם באמת אין כסף, בלית ברירה, או שמגדילים את מסגרת התקציב, ב-1-2 אחוזים, או שמטילים מיסים חדשים, כמו הגדלת המע"מ, או הטלת מלווה ביטחון פרוגרסיבי, או רעיונות נוספים שמן הסתם יש בידי משרד האוצר.
ואם תפרוץ מלחמת לבנון השלישית למשל, לא היינו רוצים לדעת באיחור שבגלל חוסר המוכנות באימונים, בהתחמשות ובהצטיידות -שוב נכשלנו.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לעשות קיצוצים בביטחון.
