השר לנושאים אסטרטגיים רא"ל (מיל.) משה
בוגי יעלון בכנס השנתי השלישי של עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי:
"ממשק נכון בין המצביא לבין הטכנולוג עוסק באתגרי המלחמה הבאה ולא במלחמה שהיתה"
השר יעלון: "למדע והטכנולוגיה חשיבות עצומה לעתידה של מדינת ישראל ולכן חשוב להשקיע בהם מאוד באמצעות מערכת החינוך"
"הממשק הנכון שבין המצביא לבין הטכנולוג חייב לעסוק באתגרי המלחמה הבאה ולא במלחמה שהיתה. שדה הקרב משתנה כל העת. השינוי הוא הדבר הבטוח המרכזי, וצריך לשאול כל הזמן מה השתנה. על המצביא פועלים כוחות המושכים אותו אל הישן והמוכר וזה מקשה עליו להתרומם ולצפות לעתיד. המצביא חייב להתגבר על משקלות העבר, על המוכר והידוע ולחשוב על אופי המלחמה הבאה", דברים אלו אמר הערב (ג') השר משה (בוגי) יעלון, השר לנושאים אסטרטגיים במסגרת הכנס השנתי השלישי ע"ש
מאיר עמית של עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), אשר התקיים הערב במכון ויצמן ברחובות והוקדש לנושא "המדע והטכנולוגיה בשירות עתיד ישראל וכיצד תורם הפיתוח הטכנולוגי הלאומי לבטחון המדינה".
השר יעלון: "אם בעבר, המצביא דרש מהטכנולוג את היכולות אותן הוא צריך, מהפכת המידע וההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת כיום למצביא לבחור את הטכנולוגיות בהן ישתמש, מתוך מגוון האפשרויות שהטכנולוג מציע".
יעלון סיכם ואמר: "מדינת ישראל, אשר חגגה 64 שנים יכולה להתגאות בכך שהפכה למעצמה אזורית, אך היא המדינה היחידה שאני מכיר שזכותה להתקיים בצורה עצמאית עדיין מוטלת בספק. כאשר בודקים את עוצמתה של ישראל הנתונים הפיזיים לרעתה: שטח קטן, אוכלוסיה מועטה וחוסר במשאבי טבע, אך למרות זאת ישראל היא מעצמה אזורית. יכולותיה נשענות בין היתר על איכות אנושית בפיתוח אמצעי לחימה והפעלתם. למדע והטכנולוגיה חשיבות עצומה לעתידה של מדינת ישראל ולכן חשוב להשקיע בהם מאוד באמצעות מערכת החינוך".
בכנס נכחו עוד, בין היתר, שר המדע פרופ'
דניאל הרשקוביץ, מפקד המכללות הצבאיות – האלוף יוסי ביידץ, נשיא מכון ויצמן - פרופ'
דניאל זייפמן, נשיא אוניברסיטת חיפה -
עמוס שפירא, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח – האלוף (מיל.) פרופסור
יצחק בן-ישראל , ראש מינהל חומ"ה במפא"ת - יאיר רמתי, ראש עיריית רחובות -
רחמים מלול ועוד. במסגרת הכנס הוענק תואר עמית של כבוד לדוד פולק, מנכ"ל חלל תקשורת, על תרומתו לפעילות עמותת בוגרי המב"ל.
את היום התחילו משתתפי הכנס בביקור במפעלי טכנולוגיה ביטחונית, ביניהם: אלתא, מל"מ, מב"ט, תע"א ועוד. במהלך הסיורים למדו המשתתפים ללמוד מקרוב על הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים עליהם שוקדים כיום במפעלי הטכנולוגיה הביטחונית של ישראל.
אלוף (מיל.) אייל בן ראובן, יו"ר עמותת בוגרי המב"ל, אמר: "1,200 בוגרי המב"ל לדורותיו הם קבוצה בעלת איכויות וכישורים שתורמת ועוד תתרום למדינת ישראל. לפני שנה כאשר החלטנו על נושא הכנס – מדע וטכנולוגיה לשירות ביטחון ישראל - לא ידענו שהכנס יתקיים לאחר מבצע צבאי משמעותי דוגמת 'עמוד ענן'. המימד הטכנולוגי שהיה במהלך המבצע הן בהתקפה והן בהגנה מעלה שאלות רבות לגבי הפעלת העוצמה הלאומית ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית. בשנה הקרובה יתכנסו בוגרי המב"ל לדון בנושאים הללו".
פרופ' אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, הדגיש כי "במלחמת יום הכיפורים הסיכוי של מטוס לפגוע בטנק היה 1%-2%, בעוד כיום הסיכוי הוא למעלה מ-100%. זו ללא ספק מהפכה שכיום היא מובנת היטב". פרופ' בן-ישראל ציין 3 אירועים מרכזיים שעיצבו את לוחמת הסייבר של ימינו: תקיפת מערכות המחשבים של אסטוניה על-ידי הרוסים באמצעות התקפת DDOSבשנת 2005, אשר שיתקה תשתיות לאומיות חשובות באסטוניה; אירוע שהתרחש בזמן המלחמה בין רוסיה לגאורגיה בה במקביל ללחימה, רוסיה ביצעה לוחמת מיחשוב, אשר שיתקה את מערכות השלטון והמכ"מים של הגיאורגים ותולעת ה"סטאקסנט", אשר שיתקה בשנת 2010 סנסורים בכור הגרעיני בבושהאר ושינתה את התפישות הקיימות לגבי איומי הסייבר כיוון שתקפה סנסורים מכניים.
"כיום ידוע כי המערכות הפגיעות עליהן חשוב להן הן התשתיות הלאומיות כגון מערכות החשמל, המים, מערכות תחבורה וכו'. לכן הקמנו בישראל את הרשות לאבטחת מידע שתפקידה לשמור על התשתיות הלאומית הקריטיות של ישראל," הוא הסביר.
יאיר רמתי, ראש מינהל חומ"ה במפא"ת, דיבר על הגנה מפני איומים בליסטיים ואמר: " ההגנה האקטיבית היא חלק מראייה כוללת של אסטרטגית ההגנה של מדינת ישראל. בשנות ה- 80 וה- 90 לא היינו בטוחים אם אפשר ליירט טילים מן האוויר. היום התשובה לכך ברורה. הכמות ומגוון הרקטות המאיימות על ישראל הולכים וגדלים בקצב מהיר. המשמעות היא שסך האיום על מדינת ישראל הולך ומחריף. לכן, מדינת ישראל צריכה להשקיעה במערכי הגנה חדשים כפי שנעשה עם 'כיפת ברזל' ו'חץ '2 הקיימות ו'בבני רשף' ו'שרביט קסמים', אשר בפיתוח. 'כיפת ברזל' פותחה בזמן שיא ויודעת כיום לספק הגנה בגובה נמוך, פועלת בכל מזג אויר והיא בעלת יעילות גבוהה. מערכות הגנה אלו צריכות להתמודד לא רק עם יריית טילים בצורה בודדת, כי אם גם במטחי טילים, המחייבים עוצמת הגנה גדולה יותר".
מוקדם יותר דיבר פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן, ואמר: "פריצת דרך מדעית אף פעם לא נעשית במעבדה, אלא בראשו של המדען. לכן התפקיד לנו הוא לחנך את המדען בצורה הגבוהה ביותר.
כמו-כן נשא דברים ראש עיריית רחובות, רחמים מלול: "אנו מעריכים ומוקירים את בוגרי המכללה לביטחון לאומי ואת ההתנדבות של בוגריה, אשר מעמידים את ניסיונם ומירצם לצורכי מדינת ישראל. מדינת ישראל אינה יכולה במשאביה ועם ארגוניה להגיע לכל תחום ולכל צורך במשאביה הקיימים. אנו מציינים 60 שנה לפטירתו של חיים ויצמן, מדען גדול ודגול, אשר אמר: "אני בטוח שהמדע והטכנולוגיה יביאו שלום לארץ הזו".
אודות עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי
עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי הינה ארגון ללא כוונת רווח לתמיכה ולתרומה לביטחון הלאומי בישראל. בעמותה חברים כ 1,000 בוגרי המכללה ביובל השנים לקיומה. הבוגרים ממלאים מגוון רחב מאד של תפקידים בלב מוקדי ההשפעה במדינה.חלקם, שכבר פרשו מעשייתם הציבורית, ממשיכים לתרום לביטחונה הלאומי של ישראל בתפקידי ליבה במגזר המוניציפאלי, במגזר הפרטי-תעשייתי-עסקי, בחינוך ובמגזר השלישי. לפרטים נוספים אודות העמותה:
www.amutatmabal.org.il.
