משמעות התקנות החדשות האוסרות שתילת מדשאות חדשות בגינון ציבורי חדש היא שתיאסר שתילת מדשאות חדשות בפארקים וגנים ציבוריים המשמשים את כלל הציבור.
תקנה זו חסרת תועלת ותחסוך כמות מים מזערית ולא משמעותית. היא תגרום לפגיעה משמעותית בנוף הירוק, בסביבה ובכלל הציבור תושבי הערים במדינת ישראל, שכן ללא מדשאות יתכן ולא יוקמו פארקים וגנים ציבוריים כלל.
צודקת רשות המים בפרסומיה כי על כולנו לחסוך מים וקוראת לכולנו להתקלח 2 דקות פחות ביום, כי כך באמת נוכל לחסוך כ-30 מיליון קו"ב מים בשנה, בהשוואה לכ-3 מיליון קו"ב מים בשנה באיסור שתילת מדשאות חדשות בגינון ציבורי חדש.
לא יתכן שרשות המים תקבע לנו "גם את גודל העוגה וגם כיצד, איך ומתי לאכול אותה". על רשות המים לקבוע הקצאות מים להשקיית גנים ציבוריים ובמחיר מופחת, כך שכל חריגה מהן תהיה כרוכה בקנסות וסנקציות אחרות. ברשויות המקומיות ישנם אנשי מקצוע שמתפקידם לנהל ולקבוע כללי גינון, מה לשתול, היכן, כמה ומתי להשקות. יש להטיל עליהם את האחריות כיצד לנהל את הגינון בעיר מבלי לחרוג ממכסת המים שנקבעה להם, במיוחד אם השוט הכספי תלוי ממעל.
אכיפת התקנות החדשות כפי שהן כיום תחייב צבא של פקחים, שימוש במשאבים כספיים רבים ותגרום למשחקי "חתול ועכבר" בכל המדינה.
רשות המים הלכה כמה צעדים רחוק מדי בגזירות שהיא מבקשת להטיל על הגינון הציבורי, גזירות שיחסכו כמויות מים מזעריות ויפגעו קשות בתושבי הערים. בקרוב מסתיימת שנת השמיטה ובמקומות רבים מצפים התושבים לחידוש הגנים הציבוריים. האם מישהו מאמין שאפשר יהיה לפתח פארק או גינה ציבורית בלי דשא? היכן בדיוק ישחקו הילדים? על הכביש, על החול החשוף או על אבנים?
תחליפי דשא טבעיים בהחלט יכולים לבוא בחשבון באיי תנועה, צידי דרכים, כיכרות ומקומות אחרים שבהם הדשא משמש למראה בלבד, אך לא ניתן לעשות זאת במקומות שהדשא מיועד למדרך וישיבה ולשימוש כלל הציבור - זוהי זכות סביבתית בסיסית של כל תושב במרחב העירוני.
על רשות המים לשנות את התקנות ולא לקבוע תקנות שמטרתן חינוך הציבור בלבד ותרומתן לחיסכון במשק המים מזערית, זוהי דוגמה גרועה ביותר לאזרחים, ויש לפעול באמצעות קביעת הקצאות מים, מימון תוכניות לייעול השקיה, חינוך, הסברה והטמעה.
