לפני מספר חודשים ערכתי ברור אצל מביני דבר ביחס לעלות ההשתתפות בבחירות בעיר בינונית כמו עירי נהרייה המונה כ50,000 תושבים. התברר לי כי לצורך בחירת חבר מועצה בודד למועצת העיר נדרש לפחות סכום של 150,000 ש"ח ואם כשל המועמד במשימה ההפסד כולו שלו. די ברור שחבר מועצה בודד, אפילו שניים, לא יוכלו לשנות דבר במועצה המונה כ-15 נבחרים. פסק הדין שהתפרסם אתמול בעניינו של ראש העיר הקודם של נהרייה, חשף טפח מההסכמים שעורכים הפוליטיקאים המקומיים על-מנת להבטיח את בחירתם ואני מעז לשער שכך עושים כולם.
על-מנת להיבחר לתפקיד ראש העירייה באותה עיר נדרש לפחות סכום של כ-2מיליון ש"ח. עלות מערכת הבחירות כולה מסתכמת בסכומים גדולים בהרבה. מדובר בסכומים שאיש לא ישקיע או יגייס, אלא אם הדבר ישתלם לו ויותר מכך למקורביו. מעבר לכך נדרשים קבלני קולות גדולים שיוכלו לגייס מצביעים במערכת בחירות שמי שאינו מעורב בה גם לא מעוניין להצביע בה.
הבחירות המקומיות אינן בחירות בעלות אופי רעיוני. המועמדים מטשטשים כל זיקה מפלגתית ואידיאולוגית ואינם טורחים להציג מצע כלשהו ולעתים אפילו לא את עצמם. ניתן וצריך להניח כי המערכה מוכרעת בארגון תרומות וקבלני קולות. התורמים לאותם מועמדים מתכוונים להשיג לעצמם טובות הנאה משמעותיות ואינם מתכוונים למתת חסד. גם קבלני הקולות לא עובדים בחינם.
התוצאה היא שחלק נכר מעובדי העיריות הם בעצם מינויים פוליטיים, במישרין או בעקיפין. התמורה היחידה שיכול מועמד להציע תמורת תרומות וארגון קולות היא משרות בשכר במנגנון העירייה, או עדיפות במכרזים שלה.
אומר דבר חמור, שבוודאי עושה עוול פה ושם ליוצאים מהכלל. אם נכניס לכלא, ללא משפט, את כל ראשי הערים והרשויות המקומיות בישראל לשנה-שנתיים על העבירות שהם היו חייבים לבצע על-מנת להיבחר ולהחזיק במשרה בוודאי נחטא מאוד לעקרונות היסוד של חזקת החפות והמשפט הפלילי ולזכויות האזרח הבסיסיות, אך לגופו של עניין ספק אם יהיה כאן עיוות דין. אני סבור כי מי שטוען שהשלטון המקומי יכול להיות נקי משחיתות הוא תמים או צבוע. השלטון המקומי מושחת מעצם טיבו וטבעו.
גם אם יורכבו רשימות המועמדים למועצות ולרשות המקומית מל"ו צדיקי העיר, הם לא יישארו בתומתם זמן רב, אחרת לא יוכלו לשרוד בג'ונגל הפוליטי המקומי. אין להתפלא על כך שרשויות אכיפת החוק טוענות כי השחיתות בממשל המקומי היא תופעה רחבה בהרבה מזו שבשלטון הארצי. למרבה הצער התקשורת מטפלת בשחיתות המקומית הרבה פחות. אלו שהתרגלו לערוף ראשים של נשיאים ראשי ממשלה ושרים אינם מתרגשים מעריפת ראש עיר זה או אחר.
מדוע עלינו להמשיך ולהעמיד פנים כי ניהול של עיר הוא עניין של "דמוקרטיה"? מדוע בחירות "דמוקרטיות" בשלטון המקומי מבטאות ערך כלשהו מעבר לעובדה שעסקן פלוני הצליח לגייס מימון וקבלני קולות שיעבדו עבורו? מהן ההכרעות בניהול עיר שיש להן משמעות ערכית המצדיקה העברת ההכרעה "לעם"? גם כאשר קיימות הכרעות כאלו בנושאי איכות סביבה וחינוך, האם הן באמת נושא במערכת הבחירות?
עניין מקצועי
ניהול עיר הוא קודם כל עניין מקצועי. לרשות מקומית יש פונקציות טכניות שעליה לבצע ולביצוען נדרשת יעילות עסקית וטוהר מידות, שכן מימון הפעילות בא מכספי ציבור. אין שום סיבה שעיר כמו נהרייה, העיר בה אני מתגורר, או כל עיר אחרת בישראל, לא תנוהל עי ידי חברת ניהול שתזכה במכרז לניהול העיר, מאת רשות מכרזים לאומית.
אם אכן מעוניינים ברצון העם הרי שסקר בין תושבי העיר על איכות השירות שהם מקבלים מחברת הניהול העירונית יכול להוות תחליף מצוין לבחירות מושחתות וניתן לעגן את הערכת התושבים במסגרת המכרז. אפשר גם לבחור מבין התושבים מועצה שתקבע קווי מדיניות כלליים לגוף המנהל, אך לא מעבר לכך.
חברת ניהול שיתגלו בה מקרים של ניהול לא חוקי, או מושחת, תאבד את זכותה להתמודד במכרז ואם מדובר בחברת ניהול המבקשת לנהל מספר ערים, הרי שהמחיר עבור גילויי שחיתות, אי יעילות, או אי התחשבות ברצון התושבים עלול להתגלות אצלה כמחיר גבוה מדי.
הגיע הזמן לבטל את השלטון המקומי הנבחר. אין בו צורך. האנשים הנבחרים במסגרתו הם לרוב חסרי הכשרה מקצועית בניהול ובשל שיטת הבחירות הם מועדים להתפתות לניהול לא תקין ובמקרים רבים אפילו מושחת. חברות ניהול מקצועיות שמנהליהן אף יוכשרו במיוחד לתפקיד מנהלי ערים יוכלו לבצע את התפקיד באופן יעיל הרבה יותר ותוך שמירה על טוהר המידות, ובתנאי שבחירתן של חברות ניהול אלו במכרזים תופקד בידי גוף ציבורי בלתי תלוי שלא יורכב מפוליטיקאים.
מעבר לצורך להעביר את ניהול הערים לחברות ניהול קיים צורך דוחק להפוך את ניהול הערים למקצוע הטעון לימוד והכשרה מיוחדת. קיים גם צורך להגדיר כמותית את מספר העובדים הנדרשים, היקף התקציבים והיקף הפעילות והשירותים המסופקים וזאת על-מנת לקבוע אמות מידה לניהול תקין ויעיל של עיר או רשות מקומית.
אינני תמים וברורה לי הזיקה בין האינטרסים הפוליטיים במישור הארצי לאלו שבמישור המקומי. ברור לי שראשי מפלגה לא ייפגעו בראשי ערים המהווים קבלני קולות וביצוע של המפלגה במישור המקומי. ראשי הערים מבינים את המשחק הפוליטי הארצי והם מקווים להשתלב בו בעתיד.
יש כאלו הסבורים שטוב הדבר שמנהיגות תצמח בשלטון המקומי ותתקדם למישור הארצי - נדמה לי שהמחיר שאנחנו משלמים על כך הוא גבוה מדי ובכלל זה העברת הנורמות הירודות של השלטון המקומי למישור הארצי. עלי לציין כי לא ראיתי מה הייתה תרומתם הייחודית של ראשי ערים שעברו לפוליטיקה הארצית ואני בספק אם הייתה תרומה ייחודית כזו.
