תעתועי שערוריית חפציבנק

אזרח ממוצע במדינת ישראל אשר יידרש לתחום הבנקאות בארץ, יש לו מה לומר ולאו דווקא לחיוב. התור המשתרך מוציא את האנשים מסבלנותם. אם מדובר בהמתנה תחת השמש הקופחת או מטר זלעפות למכונות האוטומטיות למשיכת דפי חשבון ומזומנים, ואם בהמתנות הממושכות תחת קורת גג ממוזגת לפקידים. העמלות, נכון להיום מכל כיוון שרק נסתכל, לפני הרפורמה או אחרי הרפורמה, מעלות את חמתו של האזרח הקטן, המשלם כל חודש עמלות במגוון סוגים בלי דרך מילוט. לעתים, הזעם מתפרץ אל מול פני הפקיד, שעל-פי רוב הוא עמל לפרנסתו ככל אחד מאיתנו ונאלץ לספוג מנגד את הלחצים שמשגרים הלקוחות. כל זה כאשר מדברים על לקוח רגיל בדרכי פעולה רגילות, הגובלות בכמה עשרות שקלים של עמלות לכאן או לכאן, או לכל היותר בחילוקי דעות סביב מינוס ואשראי, בדרך כלל בסכום של משכורת חודשית. אולם כל זה כעין וכאפס, לעומת החימה וזינוק רמת האדרנלין לנוכח עושק או כמעט עושק של מאות אלפי שקלים, בחסות חלק מהבנקים. גם פעולת התעלמות של הבנק ממתן שירות שאותו הוא מחויב לתת ללקוחותיו, מהווה שותפות לפגיעה בכיסו של הלקוח. נסו זאת בעצמכם ינסה כל אחד לגשת לבנק הקרוב שבו מתנהל חשבונו עם המחאה כדי למשוך סכום כל שהוא. פקיד הבנק לא ישחרר ולו אגורה שחוקה טרם יוודא כי ההמחאה נכתבה במלואה כדת וכדין. זה כולל תאריך, סכום תואם בין הספרות למילים, מילוי שורת ה"לפקודת" וכמובן חתימה. אין בלבנו על דרך ההתנהלות. אדרבה, בתרבות חיים כבימינו, שבה הכסף מוחזק בבנק ולא תחת המרצפות או אי שם בנקיקי הכתלים והתקרות, חובה להיזהר בכל מיני הזהירויות לבל תשלח ולו יד אחת בממון לא לה. לאור כל זה, מקוממות העובדות כי לכאורה הייתה מדיניות של 'העלמת עין' מדרכי ההפקדה של המחאות מסוימות, דבר שגרם ללקוחות הבנקים לאבד הון וזמן. לא בחינם אנו משווים את ההון לזמן, כי הזמן שהשקיעו הרוכשים בטיפול בפרשיה והסתעפויותיה עלה כסף, והפסידו להם זמן עבודה שבו ניתן להרוויח ממון רב. נעבור על המאורעות כסדר התרחשותן וניווכח עד כמה מורכבת ועגומה הפרשיה.

כך השתלשלו האירועים בשטח. לוח השנה מורה על חודש מנחם אב - בין הזמנים תשס"ז. יום שני, חמישה עשר באב. צ'ק על סך 700,000 שקלים אשר ניתן מחברת "חפציבה" למשקיע צרפתי אשר ביטל עסקת רכישה של שתי דירות - לא כובד בבנק וחזר. הצ'ק היה מחברת "חפציבה חופים" - אחד מכמה וכמה חשבונות של חברת "חפציבה". למחרת, יום שלישי, חזר צ'ק נוסף בסכום קטן יחסית של 120,000 שקלים. הצ'ק הוחזר על-ידי בנק הפועלים. מתברר כי הבנקים מפנים עורף לחברת "חפציבה" ולעומדים בראשה. אולם העניין לא הסתיים במחדל חמור זה. כעבור יום נוסף, מתברר שהמחאות שנמסרו לחפציבה ונכתבו על-ידי הלקוחות בציון 'למוטב בלבד' לפקודת חשבון הלווי של הפרויקט בבנק - הוסבו והופקדו שלא כדין בחשבון אחר - הדבר מציין מחדל בנקאי מובהק. כתוצאה מכך מתברר לרוכשים שתוקף הערבות הבנקאית מוטל בספק, עקב אי הפקדת השיק בחשבון הליווי. להגנתו טען אחד הבנקים שמחמת רוב שמותיהם של חברות חפציבה לא שמו לב לדקדק בדבר, שכן קבוצת חפציבה מנתה כמה וכמה חברות, ביניהן 'חפציבה שיכון ופיתוח' 'חפציבה דיור' 'חפציבה הנדסה' 'חפציבה בית שמש' 'חפציבה עבודות בנין', 'חפציבה גלובל', 'חפציבה חופים' ועוד. אולם, מיד נטען נגדו כי לכאורה אין בטענה זו לפטור את הבנק. מחובתו של הבנק להגן על כספי לקוחותיו, לוודא את יעד ההפקדה בדקדקנות, ולברר שאכן הכל נעשה כחוק וכשורה. לקוחות שנדהמים מהמהלכים טוענים כי מי שרק ינסה להפקיד המחאה רגילה על סך 200 ₪ בלבד שנרשמה 'למוטב בלבד' בחשבון אחר - ההמחאה תיפלט ותחזור מיידית בכל בנק שרק יהיה, ואילו כאן, המחאות בסכומי עתק של מאות אלפי שקלים - עשו דרכן לחשבונות אחרים ואין פוצה פה ומצפצף, מה שמעלה חשד כי היו בבנקים אי אילו חריקות בוטות ושיטתיות בשיתוף פעולה פלילי עם המהלכים הבלתי חוקיים. זה בכה וזה בכה ובתווך האזרח הקטן - הרוכשים האומללים. בשלב זה ואילך עלו אכן לבמת התקשורת וההתעניינות הציבורית הרוכשים, הקבלנים המבצעים, הבנקים, עורכי הדין של הצדדים וכמובן בתי המשפט, עד אשר יקיץ הקץ הטוב - בתקווה שאכן כך יהיה - על הפרשה. כתב "יום ליום" יצא לסבב בין הבוחשים בקדירה: בנק ישראל, בנקים המלווים פרויקטים, בנקים למשכנתאות וכמובן הרוכשים. הסבב היה מתיש ביותר. יכולנו לראות בחוש כיצד אנשי הצמרת המעונבים ומכופתרים בקפידה מזיעים ונלחצים מכמה שורות בעיתון. למען האמת הבנו אותם ואת חששם מהמהומה בתקשורת הכללית שאמורה להיווצר אם וכאשר ייחשף מה שהם כנראה מנסים להסתיר.

בבנק דיסקונט נענו מיד לפנייתנו, והם היו הבנק ראשון שקיבלנו את תגובתו. בנפש חפצה הם העמידו לרשותנו תוך זמן קצר את שרית וייס, דוברת הבנק, ואת תמר סלמניק, מנהלת תחום הנדל"ן בדיסקונט וליווי פרויקטים. - עם תום שנה לקריסת חברת חפציבה, אשר זעזעה את כל תחום הנדל"ן והדיור במדינה, אנו מעוניינים לסקור את הממצאים והמצב עתה. מה חלקו של הבנק בכל שלבי הפרשיה? - "במועד קריסת חפציבה היה הבנק מעורב בשני פרויקטים שיזמה החברה. 1. פרויקט הכולל 73 יחידות דיור באלעד - הפרויקט היה בשלבי ביצוע מתקדמים וחלקו נמכר למשפחה אחת. יתרת המלאי (על-פי המידע שהיה בידי הבנק) לא הייתה מכורה. 2. פרויקט שני במעלה אדומים - הבניה בפרויקט עדיין לא החלה באותו מועד. היזמות בפרויקט הייתה של חפציבה יחד עם חברת אלקטרה בניה. לפי דיווחי החברה היו כ-15 חוזי מכירה". - מה מוגדר "שלבי ביצוע מתקדמים"? - "70%-80%". - מהי תמונת המצב העדכנית לרגע זה? - "באלעד אישר בית המשפט לכונס הנכסים מטעם הבנק למכור את הפרויקט. במעלה אדומים חברת אלקטרה בניה קיבלה על עצמה את כל ההתחייבויות בפרויקט והגיעה להסדרים עם הרוכשים". נמצא שלפחות במקרה זה נחסכו מהבנק העמידה מול מאות רוכשים דואגים; במקרים אחרים שבהם היו מאות רוכשים, העניינים היו מורכבים יותר.

ומכאן לבנק ישראל, אשר מתפקידו לעמוד על המשמר בכל תחומי הבנקאות מהמורכבים ביותר. מיקדנו את השאלות בתחומים הנחוצים ביותר אשר משום מה הבנקים השונים דוחים ומתחמקים, זאת על-פי מידע מהשטח שקיבלנו מרוכשים. דוברות בנק ישראל עונים באדיבות ומזמינים את כל מי שנוכח באי עמידה של הבנקים במחויבויותיהם, לפנות לבנק ישראל. - צ'ק של לקוח מבנק א' שנכתב לפקודת חשבון הליווי של הפרויקט, ומאן דהו בחברה הפקיד אותו בחשבון בנק אחר - מבחינה חוקית האם זהו מחדל ואשמה של הבנק שבו הפקידו, או של בנק א'? - "המחדל הוא של הבנק שבו הופקד הצ'ק, כיוון שעל הבנק שבו הופקד הצ'ק מוטלת החובה לבדוק כי אכן החשבון אליו הופקד הצ'ק תואם עם שורת ה'לפקודת' שבצ'ק, ואז - לאחר שהוברר כי הפרטים תואמים - מעביר הבנק את הצ'ק לבנק שבו מתנהל החשבון כדי שיכסו את הצ'ק. על הצ'ק מופיעים הפרטים של הבנק שבו הוא הופקד. "הצ'ק נשאר בבנק שבו מתנהל החשבון והבנק מחויב לתת ללקוח העתק מהצ'ק על-פי בקשתו עד תום שבע שנים שהן תקופת ההתיישנות". - רוכש שנתן צ'ק לחפציבה והצ'ק כובד בבנק ונפרע. הוא ביקש עותק מהצ'ק והבנק מתחמק ודוחה. מה יכול הלקוח לעשות? - "הלקוח יכול לפנות לבנק ישראל. אומנם יש מקרים שצ'קים נעלמים, אך בסופו של דבר הם יימצאו בבנק. הבנקים מחויבים להמציא את העותק של הצ'ק, ואת אשמת הסחבת בעניין שהבנקים מתירים לעצמם, ניתן לגלגל על הלקוח שלא עמד על כך בתוקף ומתעצל לפנות לבנק ישראל בעת הצורך. "מתוך כל הפניות שקיבלנו בפרשית חפציבה, עדיין לא קרה שנעלמו עקבות צ'ק. והיה כאשר יארע כזה דבר ובגינו תישלל זכות ההוכחה מהלקוח - ניתן יהיה לתבוע את הבנק על כך". - האם יש לבנק ישראל אפשרות להגן על כך שמוכרי הדירות אכן יתנו ערבות? יתרה מכך; ידוע לנו מפי רוכשים שהגיעו להסדר בפרויקט ושהבנק התחייב להנפיק ערבות בנקאית תוך 14 יום, כי כבר עברו שלושה חודשים ואין התקדמות. הייתכן כי רוכש שכבר סבל סבל כה רב עלול חלילה ליפול שוב בגין אי נתינת ערבויות? הרוכשים פשוט זועקים להצלה. - "האחריות לתת ערבות היא של הקבלן, בתמורה לכסף שמקבל. אם יש הסדר שהבנק התחייב, הוא יעמוד בו. ולא, יש לפנות לפניות הציבור של הבנק ובעת הצורך לבנק ישראל או לבית משפט. "אנו בבנק ישראל לא עוסקים בעניין ההסדר, רק לסיוע מבחינה בנקאית לחשבונות הנכונים, ויש אצלנו מאות פניות בעניין. הבנק פונה לציבור לא להסס ולפנות על כל חריגה מהתנהלות כחוק".

בשלבי חתימת הכתבה הובא לידינו צ'ק על 115,000 ₪ אשר ניתן על-ידי רוכש לחפציבה. הצ'ק הופקד והוחזר מחמת ש"ההיסב אינו בסדר" והדבר אף נכתב על הצ'ק. לאחר מכן הצ'ק הופקד שוב וכובד. כאשר נודע העניין לרוכש לאחר הקריסה, הוא פנה לבנק עם הוכחה ותצלום השיק והוא זוכה בסכום. לדבריו הוא לא יחיד, מה שמוכיח שאם גם אתם נפלתם בכעין זה, אין צורך להתייאש, כי אם להתעקש מול הבנק לקבל עותק מהצ'ק. בתחקיר זה אין התיימרות להקיף את מכלול הבעיות, המחדלים והסוגיות שצפו ועלו והיוו את האבנים שנפרצו בחומת 'חפציבה' המבטיחה - אלא תמרור אזהרה והתראה לאותת על חובת הזהירות בכל צעד, בפרט כאשר מדובר ברכישת דירה, שזו בדרך כלל העסקה המורכבת ובעלת המחיר הגבוה במהלך חייהם של רוב האזרחים. תקוותנו שנוכל לדווח בקרוב על ישור כל ההדורים בין הצדדים. לעת עתה מה שחשוב לדעת על כל צעד בתחום הנדל"ן, הוא כי הוויתור על שירותי העורך דין בשלבי הרכישה משיקול כספי או אחר עלול לעלות לכם ביוקר בעתיד - אז עלולים להזדקק לעורכי דין מהשורה הראשונה, ומחירם - בהתאם.

נימה אישית על מה שעבר עלינו בעת עריכת התחקיר / י. גיל

במהלך עריכת הכתבה נערכו עשרות (!) שיחות לבנקים השונים. חשנו יותר מפעם אחת כי הנושא מורכב, רגיש וחוששים לדבר עליו. דובר בנק פלוני חזר לפחות שלוש פעמים במהלך השיחה כי השיחה עמו היא רק שיחת רקע להבנת מהלך העניינים. לצורך קיום השיחה אף נדרשנו להתחייב ולהצהיר כי לא נפרסם כלום ממהלך השיחה, למעט חלק מהדברים שכבר פורסמו וידועים לכל. בבנק מסוים עירבו סוללה מורחבת מצמרת הבנק לצד אנשי תקשורת כדי לנסות להקהות את חדות השערורייה. בבנק נוסף דווקא התייחסו באדיבות, אלא משאך נגענו בנושא שמבחינתם רגיש, ראינו כיצד נפרשים מסכים לשמירת חשאיות. הגם שאין להתעלם מהבנקים ששיתפו פעולה ונתנו שירות אדיב ומכובד. כל זה אומר שעלינו להעריך את מי שכן שיתף עמנו פעולה. (מחמת קוצר היריעה לא יכולנו להרחיב בכל פרטי האירועים והתגובות). מנגד נחשפנו לתעצומות הנפש של הרוכשים, שעל אף הקשיים הביורוקרטים הנערמים לפתחם השכם והערב מצד הרשויות, שלעתים הם הבנקים, באמצעות סחבות ואיומים במכתבים - למרות הכל הם מחייכים וחיים את חייהם בתקווה ובאמונה. הערכותינו, הצדעותינו וברכותינו שיזכו לסיום הפרשה ולשלווה מלאה. עתה, הבנקים יודעים כי הם במעקב "יום ליום" למען רווחת ציבור הרוכשים. האמת היא שראינו תזוזה בנכונותם לסיים את הפרשיה בכבוד, ולא חשוב אם זה מרוב יושר או מפחד הפרסום והחשיפה שלא ייטיבו עמם, בלשון המעטה. על כן כרגע לא נטיל בהם דופי בפרהסיה, אם כי קופת השרצים של מעללי התנהלותם שמורה במערכת, בתקווה שלא נאלץ לממשם, ודי לחכימא ברמיזא.