כל הכותרות אחידות בתחזיותיהן כי ברק אובאמה עומד לנצח את הבחירות לנשיאות האמריקנית בעוד שבועיים. המשבר הכלכלי וההבטחה הגדולה שהוא נושא עמו הן הסיבות הראשיות לפערי הסקרים לטובתו. כך היה בדיוק בשנת 1933 כאשר המשבר הכלכלי הקשה הביא לבחירתו של פרנקלין רוזבלט במקום הרברט הובר, למרות שהלה היה אדם בעל-רקע אישי ויכולות בלתי מבוטלות. היו עוד מקרים שבהם נבחרו נשיאים לא מפני שהיו טובים יותר אלא מפני שהמתמודד ממול היה גרוע יותר - כך בימינו קרה עם ג'ימי קרטר שנחשב ב-1976 לתקווה גדולה ונבחר אבל התברר ככישלון והפסיד כעבור ארבע שנים.
סקרים, כפי שהתברר לאחרונה בבחירות הפנימיות אצלנו בקדימה, עלולים לפספס בגדול את תוצאות האמת למרות שמדובר בעיסוק הנחשב למדעי. גם בארה"ב בה תעשיית הסקרים היא מפותחת ומשפיעה היו פספוסים לא קטנים: בבחירות לנשיאות ב-1948 הלך טרומן לישון כמי שהפסיד והתעורר כמנצח כשהוא נהנה מכל רגע להחזיק בעותק של עיתון שבכותרתו הראשית הכריז על יריבו כנשיא ארה"ב. בבוקר הבחירות למושל קליפורניה ב-1982 הוביל בראדלי, שחום העור, בעשרה אחוזים על פני יריבו וגם הוא נאלץ לקפל את דגלי הניצחון.
אין כמובן להסיק דבר מאירועי העבר אלא שמה שהתרחש בחודשים האחרונים עם המשבר הכלכלי צריך ללמד אותנו דבר אחד חשוב ביותר: כל המומחים וכל האנליסטים לא צפו את המשבר וכמובן לא את ממדיו. כאילו שהשמיים נפלו עליהם בין רגע. אז נכון שאיש לא מציע לוותר על שירותיהם אבל צריך ללמוד מכך שיעור שהוא טוב לכל דבר ועניין: אין אמיתות ותחזיות מוחלטות וודאיות.
מכאן שמותר להעריך כי גם אם הדברים נראים אחרת ברגע זה שום דבר עדיין לא גמור בבחירות בארה"ב. אני יכול לחשוב על שתי סיבות שעשויות לשנות את התוצאות ושכנראה לא באות לידי ביטוי בסקרים: הראשונה, העובדה כי ג'ון מקקיין נחשב לגיבור אמריקני. כטייס בצי נפל בשבי במלחמת ויטנאם וסירב להשתחרר לפני עמיתיו לשבי ותנועות ידיו המוגבלות כפי שמשתקפות במהלך הקמפיין הנוכחי הן ההוכחה לעינויים שעבר במהלך חמש שנות שביו. האמריקני הממוצע לא נוטה לשכוח את גיבוריו.
הסיבה השנייה - ולא נעים לדבר בכך - הוא צבע עורו של אובאמה. למרות כל ההאשמות המופרכות כנגדו כאילו הוא מוסלמי מלידה או שהיה קרוב לטרוריסטים, צבע עורו עלול להיות בעוכריו. זאת כיוון שבחברה האמריקנית יש עדיין רבדים לא מעטים שהמחשבה שנשיא כהה עור ימשול עליהם לא מתקבל על דעתם. ספק אם מישהו יודה בכך בפה מלא אבל מאחורי פרגוד ההצבעה אבל אחד לא יכול לחשוד.
כמובן, שבתסריט כזה כל השדים הישנים על אפליה וגזענות ישלפו מן הארונות ועלולים להתווסף למתחים הקיימים כבר בשל השלכותיו של המשבר הכלכלי הקשה. אומנם זהו תסריט שאיננו מתיישב עם הנתונים העכשוויים אבל כפי שנאמר לעיל, סוקרים, חזאים, אנליסטים וכל מי שמתפרנס מניבויי העתיד - גם אם הוא מאד קרוב - הישמרו מקביעת מסמרות. בספורט, בכלכלה, בפוליטיקה וגם במזג אויר - אנו זוכרים ויודעים על פספוסים. אילו זה לא היה כך הרי כולנו היינו מאושרים ועשירים.
ובעיתונות האמריקנית כבר נכתב כי מקקיין הולך להפסיד בממדים של מפלתו של בארי גולדווטר בשנת 1964 אשר לא חשש להתבטא בזכות השימוש בפצצות אטום כנגד אויבותיה של ארה"ב. רק צירוף מקרים היסטורי מזמן לאותם כותבים את הבסיס העובדתי כי גולדווטר ומקקיין היו והינם סנטורים המייצגים את מדינת אריזונה.
