בין השנים 2008 עד 2011 בוצעו בישראל 94 הסדרי חוב בשוק איגרות החוב, בסכום כולל עצום של 21 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שנאספו במשרד
מבקר המדינה, במסגרת ביקורת עומק המתקיימת זה תקופה ארוכה בתחום הסדרי החוב וה"תספורות". ל"
גלובס" נודע כי רוב הסדרי החוב שנרשמו בשנים אלה היו בהיקפים כספיים גדולים, של יותר מ-100 מיליון שקל כל אחד. על-פי בדיקתו של מבקר המדינה, בשנת 2011 לבדה, ניתנו כ-72% מהאשראי הבנקאי לציבור ל-2% בלבד מהלווים.
בדיקתו של משרד מבקר המדינה עתידה להתפרסם במסגרת הדוח השנתי הקרוב של המבקר, בחודשים הקרובים, שיעסוק בעיקר בנושאים כלכליים. מבקר המדינה, השופט בדימוס
יוסף שפירא, מוטרד מאוד מתופעת ה"תספורות" והסדרי החוב שנעשים בין הבנקים לבין הלווים הגדולים במשק. להשקפתו, הדבר מלמד על רמתה הגבוהה של הריכוזיות לפי לווים במערכת הפיננסית. בדיקת המבקר מתמקדת בתחום ריכוזיות האשראי לקבוצות עסקיות גדולות וההגנות הניתנות למחזיקי אג"ח קונצרניות.
הנתונים שנאספו מלמדים לדעת שפירא על גודל הבעיה הקיימת במשק ועל היקפה. לאור חשיבות הנושא החליט משרד מבקר המדינה לייחד שתי מטלות ביקורת במסגרת הדוח: האחת, בעניין הפיקוח על ריכוזיות אשראי והשקעות בקבוצות עסקיות; והאחרת, בנושא הפיקוח על כספי משקיעים באג"ח לא ממשלתיות. במסגרת זאת, נבדקות בין היתר פעילות הרגולטורים בתחום הסיכונים המערכתיים שנובעים מהריכוזיות הגבוהה של האשראי הבנקאי; ההשקעות של הגופים המוסדיים במספר קטן של קבוצות עסקיות גדולות; וכן ההגנות החוזיות הניתנות למחזיקי איגרות החוב.
הביקורת, שהחלה בשלהי 2011, עוד בימיו של המבקר הקודם,
מיכה לינדנשטראוס, כללה איסוף מסמכים ממשרדי אגף שוק ההון, רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים במשרד האוצר. עם תחילת הביקורת הודיע משרד המבקר כי היא מיועדת לבחון, בין היתר, כיצד התספורות הללו משפיעות על הציבור ופוגעות בו, שכן כספי הפנסיה של הציבור מושקעים בחברות הללו באמצעות הגופים המוסדיים. משרד מבקר המדינה אישר ל"גלובס" כי אכן מתבצעת מטלת ביקורת בנושא זה, והביקורת אמורה להתפרסם בחודשים הקרובים, במסגרת הדוח השנתי הקרוב.