הנטייה של מרבית אמצעי התקשורת האמריקנים לטובת המפלגה הדמוקרטית גורמת לכך שכל הנשיאים הדמוקרטיים הם טובים, כל עוד לא הוכח שהם גרועים, וכל הנשיאים הרפובליקנים הם גרועים, כל עוד לא הוכח שהם טובים. מסיבה זו, מתאפיינת תקופת הנשיאות של כל הנשיאים הדמוקרטיים בזחיחות שתוצאותיה לטווח רחוק עלולות להיות הרסניות.
התופעה החלה בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ון קנדי, שהיה הראשון להפוך את תפקיד נשיא ארצות הברית ממשימת מנהיגות, טיפול במדיניות חוץ, כלכלה, חוקה ועוד כמה עניינים משמימים, לתופעה תרבותית שדומה לא במעט לתופעת כוכבי הרוק. קנדי הצטיין בנאומים מבריקים ומלהיבים, והפצת רעיונות ליברליים שחלקם באמת שינו לטובה את פניה של ארצות הברית. אולם הזחיחות מהפופולריות שלו גרמה לתפקוד לקוי בתחומים המעשיים ובמיוחד בתחום מדיניות החוץ. הביטוי הראשון לכשל זה היה משבר "מפרץ החזירים", אך הכשל העיקרי, היה תחילת המעורבות והמחוייבות האמריקנית בווייטנאם, שהחריפה בתקופת כהונתו של מחליפו הדמוקרטי - הנשיא ג'ונסון.
אך בעוד שניתן לחלוק על מידת הישגיהם של הנשיאים קנדי וג'ונסון, לא ניתן לחלוק על כישלונו של הנשיא הדמוקרטי הבא בתור. על כך יעיד כישלונו לזכות בנשיאות לקדנציה נוספת, שהיה הכישלון הצורב ביותר של נשיא מכהן אי פעם. מתוך חמישים מדינות ארה"ב הוא זכה רק בשש מדינות שהגדולות בהן היו ג'ורג'יה המדינה שלו עצמו, ומינסוטה המדינה של סגנו המיועד.
לשם השוואה, מקיין זכה בלא פחות מ-20 מדינות. קרטר, שנחשב כמי שהיה אמור לטהר את הממשל האמריקני מהשחיתות שדבקה בו בתקופת ניקסון, נכשל כמעט בכל תחום. בתחום מדיניות החוץ תיזכר תקופתו בשל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן והמהפכה החומייניסטית באירן שלמדיניות של ממשל קרטר הייתה תרומה מכרעת להצלחתה. העולם כולו ממשיך וימשיך לשאת בתוצאות הכישלון המנהיגותי שלו לגבי אירן. בתחום הכלכלי הסתיימה תקופת קרטר באינפלציה של 12% ובאבטלה גואה.
אך אף אחד מהנשיאים הדמוקרטיים לא יכול להתחרות בזחיחות שאפיינה את תקופת ממשלו של הנשיא הדמוקרטי קלינטון. קלינטון הצליח לשרוד ולזכות בפופולריות למרות פרשת הניצול המיני של מוניקה לוינסקי, ופרשיות מין נוספות שיוחסו לו. בנוסף, שיחק לו מזלו ותקופת כהונתו התאפיינה בשגשוג כלכלי בזכות ההתפתחויות הטכנולוגיות שאירעו באותה תקופה - האינטרנט והתקשורת הסלולארית.
בדיעבד, התברר שהשגשוג הכלכלי שאפיין את תקופת כהונתו, ובמיוחד האינטרנט, היו בועה שהתנפצה וגרמה למשבר כלכלי. ההתעלמות מהתגברות הקיצוניות האיסלאמית בעולם ובעיקר באפגניסטן שלאחר סיום הכיבוש הסובייטי, הביאה את הטרור אל תוך אמריקה. למזלו של קלינטון שתי התוצאות האלה של תקופת ממשלו אירעו בתחילת תקופת כהונתו של הנשיא הבא, ולכן הן לא מיוחסות אליו.
תחילת תקופתו של הנשיא הנבחר החדש של ארצות הברית מתאפיינת בגל של פופולריות חסרת תקדים. כפי שהראיתי, גל זה עלול להביא לזחיחות שתוצאותיה השליליות, אם לא יהיו ברורות מייד, יתבררו בטווח הרחוק. יחד עם זאת, ייתכן שהפעם, דווקא בשל היותו של ברק אובמה נשיא יוצא דופן ביותר ממאפיין אחד, הוא ירגיש צורך מתמיד להוכיח את עצמו מעל ומעבר לכל נשיא רגיל בעבר. ברור לו שכישלון שלו לא ייוחס רק לו באופן אישי, אלא לכל בני גזעו, ויחסום את דרכם לבית הלבן ולתפקידים ציבוריים רמי-מעלה אחרים.
איש אינו יכול לפסוק לגבי העתיד, אך בהחלט יש מקום לדאגה, או לאופטימיות, איש איש לפי טבעו. המבחנים שבהם עתיד נשיא זה לעמוד ישפיעו על ההיסטוריה של העולם, כפי שלא היה מאז הנשיא הדמוקרטי המצליח ביותר של כל הזמנים - פ.ד. רוזוולט.
