ביום שלישי הקרוב הולכים מרבית תושבי ישראל להצביע בבחירות לערים ולרשויות המקומיות. יום כזה, כידוע, הוא יום קצת מבולגן. רבים לא הולכים לעבודה, תלמידים רבים לא לומדים על אף שיש לימודים, מורים רבים לא מגיעים, בתי ספר ומתנסי"ם רבים מגויסים לטובת האירוע. בקיצור - יום די מבוזבז למשק (ושבועיים אחר כך יתקיים בכמה רשויות, מן הסתם, סיבוב שני). וזה עוד לא נגמר: בעוד חודשיים וחצי יתקיימו שוב בחירות, הפעם למועצות אזוריות רבות ברחבי הארץ. שוב יבוא עלינו יום מבולגן ואובדן שעות עבודה רבות למשק. תלמידים לא לומדים, מורים רבים לא מגיעים, רבים לא הולכים לעבודה, בתי ספר ומתנסים רבים יגויסו לטובת המשימה וכיו"ב (אגב גם לפני כחצי שנה היו בחירות לרשויות אזוריות רבות). וזה כמובן לא נגמר כאן: יחלפו שבועיים ושוב בחירות. הפעם תהא זו המנה העיקרית. בחירות כלליות - כשנה וחצי לפני הזמן המיועד. הפעם כל המשק יושבת ליום אחד בעלות של כחצי מיליארד שקלים. רק לחשוב כמה בעיות ניתן לפתור בסכום הזה. עושה רושם שלאיש לא ממש איכפת להוציא את הסכומים הללו שוב ושוב על עוד ועוד בחירות, ולכל אחד מועד משלו לכל אחד משאבים משלו. הרי זה לא ממש יוצא מכיסו האישי של איש מהנבחרים, זה הכיס שלנו. הציבור. זה חוסר הנוחות שלנו.
המתמודדים לבחירות הכלליות יתחילו בעוד ימים אחדים לספר לנו עד כמה כל אחד ואחד מאיתנו מרכזי עבורם, חשוב להם. עד כמה הם עמלים כל רגע ורגע לשפר את איכות חיינו, להשיג לנו תקציבים, להפגין כושר ניהול טוב, כריזמה, חשיבה מקורית, יעילות. ניסיתי על-רקע זה לבחון, עד כמה השלטון המרכזי בישראל ער לצרכים הקטנים של האזרח? עד כמה הוא מפעיל חשיבה יצירתית הן מהפעולות הגדולות שהוא עושה עבורו אבל גם באמצעות הפעולות הקטנות, יכולת ירידה לפרטים עד כדי התחשבות באדם הקטן?
לפני ימים אחדים פניתי במכתב דחוף ליו"ר הכנסת, דליה איציק, ליו"ר קדימה ציפי לבני ולשר הפנים מאיר שטרית ובו הצעתי הצעה לא מסובכת מדי: בסך הכול לדחות את מועד הבחירות למועצות האזוריות בעשרים יום ולערכן באותו יום עם הבחירות הכלליות. כלומר במקום בעשרים לינואר 2009, לערכן בעשרה בפברואר 2009 ביחד עם הבחירות הכלליות. צמצום שני מועדים למועד אחד יחסוך כסף רב למדינת ישראל ככלל ולמועצות האזוריות בפרט, ובעיקר יאפשר לחיילים ולצעירים וגם לקשישים תושבי המועצות האזוריות בהן יתקיימו בחירות להצביע ביתר קלות ובנוחות. אין סיבה שבחירות לרשויות המקומיות, האזוריות והכלליות יהיו בארבעה (!) מועדים שונים. כתבתי והוספתי: "קיומן של שתי ההצבעות ביום אחד יבטא חשיבה ניהולית נכונה, חשיבה חסכנית ובעיקר דאגה לאוכלוסיות הצעירים, החיילים והמבוגרים. אלו יוכלו להצביע בפעם אחת." לחיילים כאמור תהיה אפשרות להצביע בבסיסים, לכל האוכלוסיות יהיה שבתון בעת ההצבעה כך שיותר ויותר יוכלו להשפיע גם על המדינה וגם על המועצה שלהם, והכי חשוב - מאות רבות של אלפי שקלים ייחסכו ממשלם המיסים.
בישראל יש 53 מועצות אזוריות בהן חיים למעלה מ-700,000 תושבים. אלו הם רובם ככולם תושבי פריפריה - כן, זו הפריפריה שכל כך קריטית לבריאות הכלכלית, החברתית והפוליטית של המדינה. למדינה יש לכאורה אינטרס שכמה שיותר תושבים יצביעו הן לבחירות לכנסת והן לבחירות המקומית והאזוריות. מה היא מוכנה לעשות כדי להקל? מסתבר, לא הרבה. עד כה, לצערי, מאמציי להצמיד שני מועדי בחירות כלליות ואזוריות למועד אחד העלו חרס. זה מסובך כנראה על החשיבה הישראלית הבירוקרטית, מורכב, מצריך קצת יצירתיות. כנראה שאין את זה לשלטון המרכזי, וחבל.
