בחדר הנעים למראה בצפון תל אביב התכנסו כחמישה עשר אנשים, ביניהם מדריכת ספורטאים מצטיינים, סטודנטית לתקשורת ופנסיונרית שמעוניינת "לעשות משהו מועיל בשנת הפנסיה שלי", כדבריה.
ד"ר אלי אילון מסביר על עצמו ועל המכון הפילוסופי שהוא הקים: "האתגר הוא לקחת נושא מורכב ועמוק בפילוסופיה ולהנגיש אותו לקהל שלא למד פילוסופיה כלל", ועוד, מסביר אילון, "להחיות אותו, כך שהקשר שלו לחיים של כל אחד יהיה מובן מאליו".
אילון עובר מיד לנושא ההרצאה: הזמן. הוא לא פותח במלים אלא מקרין לנוכחים סרטון אנימציה קצר משנות השמונים שמתאר אסופה של התרחשויות אנושיות בחדר אחד קטן, זה לצד זה, כך שאצל כל אחד זה מקבל משמעות אחרת. הרעיון ברור: הסרטון מנסה לתאר ולדחוס התרחשות היסטורית רבת שנים שהתרחשה בחדר אחד לתוך נקודת זמן קצרה, ומיד מחלק דף עם טקסט שלקוח מאחד מספריו של נייטשה, הפילוסוף האהוב עליו: "כתבתי בזכותו את הספר הראשון שלי 'יצירה עצמית – חיים, אדם ויצירה ע"פ ניטשה'." בדף ישנו משל של ניטשה השואל, מה היה אילו היינו צריכים לחוות את אותו הרגע בחיינו שוב ושוב?
אילון: "זהו דימוי רב-עוצמה של ניטשה לו הקדישו טובי הפילוסופים ספרים שלמים: מה היה קורה לו היה עלינו לחיות את אותו הרגע או בעצם את אותם החיים שחיינו באופן אין סופי? מרגע ששאלנו שאלה שכזו כובד החיים עובר מן העבר והעתיד הישר אל הרגע הנוכחי, זאת אומרת, עכשיו ".
ד"ר אלי אילון, בחור צנום למדי בעל עיני תכלת עמוקות, מוציא בימים אלו את הרומן הראשון שכתב. ברקע שלו הוא סיים דוקטורט על ניטשה, מרצה מזה שנים על פילוסופיה, יועץ לחברות בתחום פילוסופיה בעסקים, מקים מכון 'פילוהרמוני' לייעוץ פילוסופי ובזמן שעוד נותר לו הוא מלחין מוזיקה. עכשיו כשהוא פתח סניף של המכללה שלו בתל אביב, הוא הולך להביא את בשורת הייעוץ הפילוסופי לתל אביבים.
אז למה שאנשים ילכו לייעוץ פילוסופי? השאלה לא ברורה לאילון. הרי הרבה לפני הקאוצ'ינג ועוד לפני הפסיכולוגיה היא הייתה פה - האימא של כל התורות הרוחניות ומי שהוציאה מקרבה את גדולי הוגי המחשבה האנושית. עכשיו, בעקבות ה"הפרטה" של עולם הרוח, הגיע גם תורה לומר לנו משהו בעניינים שטורדים אותנו: "הפילוסוף יודע להבין את בעיות היום יום בהקשר רחב ועמוק של שאלות אנושיות. אין זה המיקוד לא של הפסיכולוג ולא של המאמן. הפילוסוף מצליח לקחת, ביחד עם הנועץ (הכינוי לאדם שבא לייעוץ פילוסופי), את הקונקרטי - הבעיה, הדילמה, הכאב המסוים השייכים לחיים מסוימים של הנועץ - ולקשר אותה לאוניברסלי ולכלל אנושי, ביודעו שהאנושות על מליוני הניואנסים שלה עשויה מחומר דומה, ולהעמיק ולהרחיב את הסוגיה ברמה הזו. אחר כך שב היועץ עם הנועץ אל הקונקרטי בעוצמה רבה בהרבה: עתה חש הנועץ שהוא מתמודד לא עם התובנות הצרות עימן בה, אלא עם מחשבה אנושית רחבה שתלך ותתרחב עם מסע החיים. כך הצרות הופכות לאתגר אמיתי".
אילון מספר לי שהוא פוגש אנשים מכל הסוגים לייעוץ פילוסופי: "אני פוגש אנשי תקשורת, מנכלי"ם, אנשים במשבר אמצע החיים, אנשי צבא וגם פילוסופים בעצמם איתם מאוד קל להכנס להתפלספות שהיא לפעמים מיותרת אז מיד אני שואל 'ומה לגבי הרגשות'? כי אם אתה לא פותח את 'הספר' הזה של האדם שיושב מולך אז הייעוץ שלך לוקה בחסר". הייעוץ הפילוסופי איננו רק מסע דידקטי-תיאורי בין השקפת העולם של אפלטון לזו של היידגר, אלא מציין איילון "מצריך מעבר דרך מקומות כואבים ואין לך מנוס מזה". "חשוב לי", אומר לי אילון "לחשוף בדרך של תהייה וחקירה פילוסופית מהי התיזה של האדם שיושב מולי על החיים ואולי להציב לו מראה מול זה או השקפת עולם אלטרנטיבית". בדבר מעין זה נתקלתי כאשר אילון ישב לכמה דקות עם חבר טוב שלי שפיתח במהלך השנים השקפת עולם מאוד צינית ופסימית לגביי משמעות החיים. אילון ניסה לברר מעין נובעת השקפה זאת ולאחר סדרת שאלות השיב לו חבר שלי "אני לא מבין בשביל מה לטרוח? הרי בסופו של דבר הכל ייעלם כי אין באמת משהו אחרי המוות וכי כל מה שאנו עושים נותר ללא תכלית". אילון ניסה לאתגר את תפיסת העולם הזאת: "מדוע אתה מניח שרק הנצחי הוא בעל ערך בעוד שהחולף איננו כך?". "במקרים כאלו," מסביר לי אילון, "ישנה בעיה עם תפיסת הזמן והמשמעות של זה. חשוב שזה לא יהיה טיעון מול טיעון אלא חשוב להסביר שזאת גישה אחת מני רבות ומה שחברך טוען זוהי בעצם הנחה שלו שאני בכלל לא מקבל. אני אנסה כמובן להביא לו טקסטים מהפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית (הקיומית) ששמה את הדגש על הקיום שלנו ללא הצורך בדת".
היו אנשים שסירבת לקבל לטיפול?
אילון: "היה מקרה שהבחנתי שהוא פתולוגי והפניתי אותו לטיפול מקצועי אצל פסיכולוג, אך לרוב זה לא קורה. הייעוץ זה משהו שמתאים לכולנו כי כולנו מתלבטים בשאלות פילוסופיות. מצד אחד אין בו את הדקדקנות של האימון ומצד שני אין הוא הטיפול הפסיכולוגי ארוך השלב. מנהלים פונים אליי כאשר הם מבקשים לראות את הניהול השוטף כמנהיגות, ואת התנהלותם כמנהיגים כפעילות אנושית רחבה, הכוללת את כל חלקי האדם שבהם, ולא רק את זה שמשרת את בעלי המניות, או זה ששואף להצליח בעסקים. החיבור של המנהל לתפיסת עולמו, הרחבת תפיסה זו וניסיון לקשר בין מעשיו לתפיסותיו, כל אלו הופכים את החיים העמוסים שלו לאתגר רענן.
"פסיכולוגים פונים אליי כאשר סוגייה פילוסופית עולה מאליה בטיפול שלהם: למשל, אדם העסוק עם המוות יום ולילה, לא די למצוא את המנגנונים הקוגניטיביים והמכניזמים הקשורים בכך. ישנן פסיכולוגיות העוסקות במערכת עצמה המציקה לו, והפילוסוף מוכשר בדיוק לזה: להיכנס לעולמו של הנועץ, יחד איתו, ולנסות לחבר, להרחיב, לחלץ, ולהכניס לשם הרבה יותר אור ופוריות שתאפשר לו להתפתח ולשגשג.
"מאמנים פונים אליי כאשר הם חשים שהליווי שהם עושים לנועץ דורש עושר רב יותר של תפיסות עולם, טקסטים, תובנות אוניברסליות. הם מרגישים שהם זקוקים ליותר מכלי: הם זקוקים לחלון אל עולם תכנים. הם זקוקים לקשר שבין השאלות עימן הם מתמודדים ביחד עם הנועצים שלהם, הן שאלות אנושיות רחבות שיכולות לקבל מענה שלם יותר".
אילון תמיד התעסק בהוראה ופילוסופיה, אך השילוב בין השניים אירע לפני קצת יותר מעשור. "החיבור נעשה באופן טבעי תוך כדי עבודה, אך גם בשל מפגש עם תחום הייעוץ הפילוסופי: לפני למעלה מעשור למדתי מד"ר רן להב, ממובילי תחום הייעוץ הפילוסופי בעולם, קורס בייעוץ פילוסופי, ופרסמנו מאמר משותף בנושא. הייעוצים שלי לייזמים ולמנהלים, אם כי תמיד היו רחבים בהרבה מייעוץ עסקי בלבד, הפכו הרבה יותר פילוסופיים. הייעוצים שלי לפרטים החלו להתפתח במקביל, וההרצאות שלי באוניברסיטה הפכו עם הזמן לסדנאות המציגות את הפילוסופיות השונות באופן חי ורלוונטי לחיי הנוכחים באולם ההרצאות. במשך הזמן הקמתי את פילוהרמוני שמצד אחד נותנת ייעוץ פילוסופי, ומצד אחר מציעה למקצוענים ולקהל הרחב סדנאות המשלבות את הפילוסופיה בחיי כל אחד מהנוכחים."
תחום הייעוץ הפילוסופי התחיל כבר לפני אלפי שנים עם היוונים באתונה והיועצים לח'ליפים הערביים. בעת המודרנית פיתח את הנושא פילוסוף גרמני בשם אשנבאך\ שבתחילת שנות השמונים פתח קליניקה לייעוץ פילוסופי וממנה התפשט הרעיון להולנד ולשאר מדינות אירופה. "היום," מספר לי אילון לאחר שחזר לא מזמן מכנס בנושא באירופה, "הייעוץ הפילוסופי מאוד מתפתח באירופה. עד כדי כך שאתה מוצא במדינות ביבשת 'פילו-קפה' - בתי קפה פילוסופים בהם נערכים דיונים ומפגשים בנושאים חברתיים. בפינלנד ישנו אפילו 'סאונה-קפה' בה נערכים מעת לעת דיונים פילוסופים בטמפרטורה שאני לא מבין איך אפשר לחשוב בה".
הרומן החדש של אילון ייקרא 'קריסטל בגדד' (הוצ' כרמל). כך, בשפה מסתורית ומסקרנת, רוויית דימויים ומשלים, מוליך אותנו הסופר דרך האימה, התקווה, האהבה ללא תנאי ושאר כוחות החיים המפלסים דרכם בין אהבות וסיפורי אומץ ומפעלי המוות של המאה ה-13 בעירק שנתונה למצור המונגולים.
הרומן שוזר אירועים היסטוריים רבי עוצמה לצד פנטזיות המשלימות את הסאגה האנושית, וממשיל את החיים לקריסטל שקוף וחד כתער. אילון "זהו הרומן הראשון שאני כותב ויש בו שילוב של פנטזיות אך הוא גם מעוגן במציאות ההיסטורית של המאה השלוש עשרה, תקופה שקראתי עליה המון".
ומה פילוסופי בו?
"אין ספק שיש בו תפיסות פילוסופיות שלי. למשל התחושה של החיים ששזורים בתוך המוות וכמיהה שלנו למשהו זך וטהור כמו מוטיב הזכוכית שעובר כחוט השני ברומן".
זה לא מדע בדיוני וזה לא לגמרי רומן?
"אני קורא לסגנון הזה 'סמי-ריאליזם' שזה להשתמש בחומרים מהיום יום אבל אולי לנסות להקצין אותם, כמו הסופר הפורטוגזי סאראמגו שכתב את 'על העיוורון'".
