- השופט עמירם רבינוביץ קבע, כי המערערת אכן עבדה בפועל בחנות. מעסיקתה הייתה החברה ולא "החנות" או בעלה. החברה הוקמה כבר בשנת 1998 והחלה להעסיק את המערערת רק בחודש אוגוסט 2001 עם פתיחת החנות. למערערת היה תפקיד מוגדר ומטלות קבועות בחנות, והיא לא עבדה בעבודה אחרת או נוספת בתקופת עבודתה בחנות. המערערת קיבלה את שכרה במשך תקופה של כשנתיים וחצי. למערערת הונפק מידי חודש תלוש שכר ושולמו בגין שכרה כל התשלומים המתחייבים למס הכנסה ולביטוח לאומי. בנסיבות אלו אין לראות בהעסקתה של המערערת על-ידי החברה כ"פיקציה", ויש להניח שהחברה הייתה נדרשת להעסיק עובדת אחרת, לצורך הפעלת החנות במקומה של המערערת, אילו המערערת לא הייתה עובדת בחנות.
- עובד רשאי לוותר על חלק משכר עבודתו ואף על כולו, אם אכן הוא סובר שוויתור זה ימנע, דרך משל, את הפסקת עבודתו בשל מצבו הכלכלי הקשה של המעסיק, בתקווה שהמצב ישתפר, והויתור הזמני, לא רק שיציל אותו מפיטורים, אלא אולי אף יגרום להשבת כספי הוויתור לכשירווח.
- הדברים נכונים בבחינת קל וחומר במקרה בו העובדת מועסקת בחברה שבבעלות בעלה. הויתור על השכר באופן זמני, גם אם הוא נובע ממניע משפחתי, מתוך רצון להקל על הקשיים של חברה שבבעלות בעלה, הוא טבעי ומובן, ואינו גורע כלל ועיקר ממעמדה של המערערת כעובדת, כאשר אין ספק בקיומם של יחסי עובד בין המערערת והחברה, ואין גם מחלוקת שהמערערת עבדה בפועל בכל התקופות הרלוונטיות. זו התנהגות טבעית של בת זוג המועסקת בחברה שבבעלות בן זוגה המבקשת לסייע לחברה שבבעלות בעלה במציאות הקשה אליה נקלעה. יש כאן התנהגות במישורים שונים נפרדים; יחסי עובד ומעביד מחד ויחסי בעל ואישה מאידך, כאשר התנהגות במישור אחד אינה סותרת את ההתנהגות במישור השני. יש לראות את הדברים כמות שהם לאור המציאות הנתונה. אין כאן לא פיקציה ולא צעד שבא להטעות או לזכות בכספים שלא כדין.
- אכן, יהיו מקרים, בהם וויתור על תשלום שכר עובד המועסק על-ידי בן משפחה, יעידו על אי קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בני המשפחה, אך לא אלה פני הדברים במקרה הנוכחי, בו ברור לחלוטין שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערת לחברה, וגם הייתה עבודה בפועל.
- השופטת רונית רוזנפלד הוסיפה, כי שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר, אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית. אותה קפידת יתר מתבקשת גם בבחינת מהות היחסים שבין חברה משפחתית לבין עובד שהוא בן משפחה קרוב. עם זאת, בפעילות משותפת של בני משפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד.
- בבדיקת טיב הקשר בין הצדדים - אם הם יחסים וולונטריים התנדבותיים, או יחסי עובד מעביד - נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר והתמורה בעד העבודה, שכן יחסי עובד מעביד מחייבים מטיבם קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה.
- בנסיבות המקרה שלפנינו מתברר, כי בהיות החברה המעסיקה בקשיים, ומתוך רצון לסייע לבעלה בעסק המשפחתי, לא קיבלה המערערת את שכרה במשך תקופה ארוכה בת כשנה ומחצה. אכן, במצב דברים מעין זה יש כדי להטיל ספק במהות ההעסקה, אם היא העסקה אמיתית. זאת מן הטעם שבאי תשלום שכר במשך תקופה כה ארוכה, יש כדי להצביע לכאורה על העסקה פיקטיבית של המערערת, ועל העדר קיומם של יחסי עובד מעביד. אלא שמן התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין, עולה כי התובעת עבדה עבודה מלאה בעסק המשפחתי. לא רק שלא נסתרה טענתה בדבר עבודה מלאה שעבדה בפועל במשך התקופה בה לא קיבלה לידיה שכר, אלא שהיא עובדת החברה עוד מאז שנת 2001.
- משום שלא הועלתה טענה, כי לפני ינואר 2004 לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערערת לבין החברה, ומשום שאין שינוי במהות עבודתה של המערערת בחברה בתקופה שלפני ינואר 2004, עת קבלה את שכרה כסדרו, לבין התקופה שלאחר ינואר 2004, הרי שלא יהיה די בוויתור המערערת על שכרה בחלק מתקופת העסקתה כדי לבסס טענה בדבר העדר קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין החברה באותה התקופה. בחינת מערכת היחסים צריכה להיות בחינה כוללת של תקופת העבודה כולה. בבחינה כוללת כאמור יש לראות את המערערת כעובדת החברה, ומכל מקום, ככל שמתעורר ספק בעניין, ראוי שהספק יפעל לטובתה.
|