|
- עדות במשטרה אל מול עדות על דוכן העדים - הרשעתו של באסל נסמכת בראש ובראשונה על שתי עדויות מפלילות: האחת מפיה של עאדה, והאחרת מפיו של נאיל אשר שמע מבאסל פרטים על מעשה השוד. עאדה הפלילה את המערערים בעדותה במשטרה אולם חזרה מעדותה בבית המשפט ועל כן הוכרזה כ'עדה עויינת'. בית המשפט קבע כי הגם שעדותה של עאדה במשטרה לא הייתה תקינה, שכן היא הוחזקה לילה שלם בבית המעצר ללא שינה, אין באי תקינות זו כדי לאיין את קבילות עדותה. בכך יישם בית המשפט את הכלל ולפיו לא כל פגם בחקירה (כגון אי יידוע העצור בזכויותיו) מאיין את העדות, אלא אך ורק משפיע על משקל העדות, וזאת בניגוד לכלל 'הפירות הבאושים של העץ המורעל' החל בארצות הברית ולפיו כל פגם פרוצדוראלי בחקירה מאיין את העדות. שיטת המשפט הישראלית תפחית את משקל עדותו של נאשם מקום בו עדות זו נגבתה שלא כדין, אך מצד שני, משקל העדות מושפע משורה של גורמים: עדות במשטרה, בזמן אמת, כאשר נמנעה מן העצור שהות לתכנן את דבריו, תיחשב אמינה יותר מאשר עדות בבית המשפט, אשר ניתנת לרוב כאשר לנאשם ההזדמנות לתאם עדויות ולתכנן את דבריו. מה שגרם לבית המשפט לקבל את עדותה של עאדה הוא הפירוט הרב בעדותה, פירוט המעיד על אמיתותו, שכן הודעה 'מושתלת' אינה יכולה לכלול פרטים כה רבים ובהירים.
- כיצד יקבע משקלה של עדות אשר נתנה מתוך פחד? - גישת המשפט הישראלי, אשר מתייחסת למכלול הנסיבות שבה נתנה העדות, והשונה לעניין זה מן הגישה ה'טכנית' יותר של המשפט האמריקני, אשר פוסלת אוטומטית ראיה שהושגה שלא כדין, בוטאה גם בבחינת עדותו של נאיל. נאיל, אשר גם הוא הפליל את המערערים במשטרה, ציין בדיעבד כי עדותו במשטרה נתנה מתוך פחד מהשוטרים, שכן הוא שוהה בלתי חוקי. טעם זה לו עמד לבדו, קבע בית המשפט העליון, היה מפחית פחת-רב ממשקל עדותו, אלא שבהצטברו לגורם אחר- התאמת עדותו לעדותם של הקורבנות ושל שאר העדים, הרי שנוצרת תמונה הרמונית, אשר עדותו של נאיל משתלבת בה.
- שוויון בענישה? - טענה הנשמעת רבות מפי נאשמים אשר הורשעו בעבירות דומות או זהות, אך הושתו עליהם עונשים שונים היא טענת הפגיעה בשוויון. המערער סאמר אשר עליו נגזרו שש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים ומחצה בפועל, טוען כי עונשו כבד ביחס לעונשה של עאדה. בית המשפט המחוזי מצא כי עניינה של עאדה שונה: היא הייתה דמות שולית בביצוע העבירה, 'נגררת' ולא יוזמת, והיא שיתפה פעולה עם רשויות החוק. בית המשפט העליון לא מצא לנכון לסטות מעמדת בית המשפט המחוזי, אותה אימץ. עם זאת, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של באסל לעניין זה, שכן בעוד סאמר הורשע בשוד, ונדון לשש שנות מאסר, הרי שבאסל הורשע בניסיון לשוד, ויש לגלם את אי-הצלחת הניסיון בעונש עצמו. על כן הפחית בית המשפט העליון את עונשו מחמש שנות מאסר לשלוש.
- הגנה על הציבור - השופט רובינשטיין הסכים עם עמדתו של השופט אליעזר רבלין, המשנה לנשיאה, והוסיף וציין גם את חובתו של בית המשפט להגן על אנשי עמל, כמו נהגי מוניות, הנותנים שירות לציבור גם בשעות שאינם שגרתיות, ונחשפים לגחמות זדון של עבריינים.
|
