עלות יום שביתה כללית למשק היא כשני מיליארד שקלים ויש נזקים עצומים שאינם נראים לעין, שרק מחריפים את המצב הקשה ממילא ומנחיתים מהלומות קשות על הציבור. השביתה משרתת את מי שמסוגל להזיק למשק, לאיים על עתיד המשק ולפגוע בציבור באופן קשה. תמיד יהיו אלו שירצו יותר וברגע שיקבלו יותר - מישהו אחר יקבל פחות. החלשים תמיד משלמים את המחיר, והחזקים תמיד יקבלו יותר. יש צורך לעזור לממשלה לנווט את המשק ולא להחליש אותה.
ככל שהממשלה תגויס, למען מטרה - צודקת ככל שתהיה כמו: תמיכה בקרנות הפנסיה, היא תמיד תצטרך לקחת את זה בכסף ממקום אחר - רווחה, חינוך ביטחון. אסור לכופף את ידי הממשלה למען מטרה אחת ולפגוע בכל המטרות הלא פחות חשובות.
בימים שבהם כלכלות מתרסקות בעולם, ישראל חייבת להתאחד. בנושא העתיד הכלכלי, אין קואליציה ואופוזיציה, אין ממשלה והסתדרות, כי אין לנו מדינה אחרת חייבים לשמור עליה ולסייע לממשלה ולאוצר. מתוך שיתוף ואחריות, יש לנווט את המדיניות הכלכלית ולחסל את נשק השביתה,שהוא נשק להרס עצמי של המדינה.
לדעתי, חייבת להתקיים אמנה למניעת שביתות, למעט במקרים של הלנת שכר או עבירות על החוק ולאפשר לממשלה בשיתוף גורמים אחרים לקיים מדיניות המאזנת בין מכלול האינטרסים השונים וזה לא תחת לחץ של שביתה.
המסקנה היא אחת - שביתה זו לא השיטה.