"כשהילדים רצו לקנות לי שטריימל חדש במקום הבלוי שלי, אמרתי להם – לא! רק סינתטי! וברוך השם, רבותיי, יש לי נכדים ונינים שמתחתנים ואני בא עם השטריימל הבלוי", הפתיע הרב שלמה פפנהיים, מראשי העדה החרדית, את משתתפי המפגש שנערך השבוע בנושא "זכויות בעלי החיים ביהדות".
את הרב-שיח אירח מוזיאון 'על התפר' בירושלים, שנידב את גגו ואת רוחו החברתית. הלילה מצידו נידב רוח אלול שכבר חשים בה את צפרירי הסתיו, ואילו הקהל הרב – פעילים חילונים, דתיים וחרדים – נידב צימאון. צימאון לאיזה בדל של הַפְשָרָה בקיפאון התודעתי השורר בציבור בכל הקשור לזוועותיה של תעשיית החי.
"כולם יודעים על הגהינם, הכול באינטרנט, וכולם ממשיכים לקנות בשר ונעלי עור וקולגייט כאילו כלום. אני לא מצליח להבין את זה", אמר פעיל בתסכול. פעיל אחר, חובש כיפה, אמר: "אני מאוכזב מאוד מהרבנים שלנו. קיוויתי שהם יהיו חוד החנית במאבק נגד צער בעלי חיים שהולך ומסלים בעולם. שהם ישללו את הכשרות מתנובה, בתור התחלה".
ניכרה תקוותם של הבאים כי מהערב הזה תצא איזו בשורה. והיא יצאה. אף כוכב לא נפל אומנם מהשמיים מרוב תדהמה, אך בציבוריות הישראלית נפל דבר: אישיות חרדית בכירה, הרב פפנהיים, גינה את ההתאכזרות הכרוכה בייצור שטריימלים, וקורא להימנע מלקנות אותם. "השטריימל הסינתטי עולה שליש מהמחיר. הוא אולי פחות יפה, אבל מי שיגיד משהו נגדו יש להגיד לו: מה, אנחנו צריכים להיות יותר חסידים מהבעל שם טוב ותלמידיו? אני בטוח שההתעללות שנהוגה היום, הן בלכידת החיה והן בפשיטת העור, לא הייתה קיימת בתקופת הבעש"ט", אמר המנהיג החרדי.
בתעשיית הפרוות העולמית פושטים את עורם של מיליארדי כלבים, שועלים ובעלי חיים אחרים בעודם בחיים – כדי שהפרווה תהיה בוהקת יותר, וגם כדי לצמצם את העלויות הכרוכות בהימום החיה ובהמתתה. הרב פפנהיים גינה את שיתוף הפעולה של החרדים עם תעשיה זו: "אסור לי לבקש מהגוי שיעשה בשבילי מה שאסור לי לעשות. זו ההלכה היבשה. והרי יהודים תמיד נזהרו בצער בעלי חיים כאשר הגויים לידם לא נזהרו".
לצידם של הרב פפנהיים ויהודה שיין, מייסד הארגון החרדי 'בחמלה', ישבו עו"ד יוסי וולפסון, ממייסדי ארגון 'אנונימוס', וד"ר יעל שמש מאוניברסיטת בר-אילן. הם דנו בצורך הדחוף להכניס את שיקול צער בעלי החיים במתן הכשר לבשר, ובמנהג הכפרות בתרנגולים. לצערם של הפעילים, כאן פפנהיים לא סיפק קריאה תקדימית. כנגדו, ד"ר שמש כתבה רבות על "הברבריות של מנהג הכפרות", הסותרת לדבריה את ערכי היהדות.
יהודה שיין מארגון 'בחמלה' אמר שדווקא היהדות החרדית צריכה לתפוס מקום בקדמת המאבק נגד צער בעלי חיים. "צריך להתאחד בנושא עם הציבור הדתי והחילוני". עו"ד וולפסון המחיש לקהל את התנאים המזעזעים שבהם מגדלים חיות למאכל, וד"ר שמש עמדה על המקורות המקראיים השוללים התאכזרות לחיות.
חרף עמדתו הנחרצת נגד "שטריימלים מדממים", הרב פפנהיים אינו תומך בהצעת חוק הפרוות, המבקשת לאסור על יבוא ושיווק של פרוות בעלי חיים בישראל: "חוק כזה יהיה אסון, אין בו כל צורך אם ייכנס לארץ השטריימל הסינתטי! מי שחושב שיוכל לגזור שחסידים לא יוכלו ללבוש שטריימלים, טועה. בדיוק כפי שטועָה הממשלה הנוכחית שמנסה להכריח עם השוויון בנטל. הם ישיגו בדיוק את ההפך גם בזה. אני מאמין באבולוציה ולא ברבולוציה. אנו נגיע למצב שתהיה בושה לא ללכת עם שטריימל סינתטי".
ועד שהמועד ידביק את החזון, נאלצים אוהבי בעלי החיים להסתפק במחאה. מחר, במוצ"ש (24.8), תתקיים צעדת מחאה ב-20 ערים בעולם, לרבות תל אביב (ב-20:30 תצא הצעדה מאלנבי פינת רוטשילד לעבר הסינמטק). הצעדות הסימולטניות ימחו נגד תעשיית החי על כל ענפיה, נגד ניסויים בבעלי חיים וכמובן, נגד תעשיית הפרוות. המפגן בינלאומי הוא יוזמה ישראלית. בכל זאת קצת אור לגויים.
