כב' השופט אמנון כהן, נשיא בית משפט השלום בירושלים קבע בהחלטתו מיום 5/10/08 כי יש לקבל את הבקשה למחיקת כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.
1. כב' השופט דן בתכליתו של סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות וציין כי המגמה בחוק העבירות המנהליות הנה, בין היתר, לא רק הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט, אלא מתן אפשרות למי שעברו עבירה מנהלית לשאת בעונש המתאים ללא שיוכתמו בכתם של מי שעברו עבירה פלילית. כב' השופט הדגיש את חשיבות הדרישה לרישום הטעמים להגשת כתב אישום, דרישה אשר לא נתקיימה במקרהו של הנאשם 3. דרישה זו נועדה לשמש ערובה לאותו כובד ראש הנדרש מהתובע לפי הוראת סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, במיוחד לנוכח הכוח והשליטה הכמעט בלתי מוגבלים הנמצאים בידיו בבואו להגיש כתב אישום.
2. ללא כל הנמקה, חזרה בה המאשימה מהאישומים הנוגעים לעבירות הניכויים של נאשם 3, אך נראה כי קיבלה את עמדת ב"כ הנאשם 3, לפיה לא קוימו הליכי חקירה בעבירות הניכויים נשוא כתב האישום וכי לא ניתנה לנאשם 3 הזדמנות להתגונן ולהעלות טענותיו בגין אישומים אלה.
3. כב' השופט ציין כי ניסיונותיה של המאשימה לאתר תחליפים לרישום נימוקים להגשת כתב האישום, נראו קלושים למדי. כמו-כן הדגיש השופט כי המאשימה לא טרחה לצרף את ההנחיות ו/או הקריטריונים להגשת כתב אישום במקום נקיטה בהליך מנהלי, וברור כי התביעה, בהחלטתה להגיש כתב אישום כנגד נאשם 3, סטתה מההנחיות.
