לשחק בנדמה לי

"אני לא עורך-דין", השיב גלבוע. "אדם אזרח שישב שנתיים בכלא הוא עבריין. אדם שפועל באופן עקבי מדי שבוע באופן בלתי חוקי נגד מדיניות מדינת ישראל, משתתף בהפגנות לא חוקיות שפוגעות במדינת ישראל, הפגנות בהן לא אחת נפגעים ונפצעים חיילי צה"ל על-ידי המפגינים, אדם שקורא מעל כל במה ברשת לפגוע במדינת ישראל, קורא לחרם כללי על מדינת ישראל, חותם על מכתב למפלגה גרמנית קיצונית לפעול ככל יכולתה נגד מדינת ישראל ולפגוע במדינת ישראל, אדם שבבריונות מתפרץ למקום פרטי למרות שנאסר עליו והוא נתבקש לצאת ובאלימות שמיוחסת לעבריינים התשובה שלו היא 'תקרא למשטרה, לא מעניין אותי', הוא עבריין". "ולהצמיד מטען חבלה מתחת לרכב של ראש עיר זה לא עבריינות בעיניך?", שאל עו"ד בשה. "חמור ביותר", השיב גלבוע. בהמשך חקירתו של גלבוע פנה אליו עו"ד תקן בשאלה נוספת על מטר וסגל. "האם כל ההבדל בין השניים הוא בדעה הפוליטית בין ימין לשמאל?", תהה. "אנחנו לא עוסקים בבדיקת עברו ומעשיו מן העבר של אף אחד מהעובדים שלנו", הסביר גלבוע. "למיטב הבנתי, גם מבחינה חוקית, מבחינת זכותו של אדם במדינת ישראל לעבוד, אין שם שום עניין ובטח לא חובה כמעסיק לשקול ולהעניש את אותו אדם שוב. לא בכך מדובר. "הסיבות לאי-העסקתו של חגי מטר הן: 1. חוסר במקום עבודה עבורו, והתקן בו הוא עבד במהלך השנים בחברה הקודמת לא קיים. 2. הליך ההתייעלות הדרמטי בחברה והמצב הכלכלי העסקי בו החברה נתונה. 150 עובדים, מתוכם אנשים עם ותק של 40 שנה, בעלי משפחות, שאיבדו את מקום עבודתם. 3. הפעילות, המעשים העברייניים הבלתי חוקיים כפי שפירטנו, שנעשו ונעשים עם דגש על נעשים מבחינתי. לעניות דעתי הלא משפטית זה משמעותי. במסגרת התמהיל של שלוש סיבות אלה, בהחלטה המקצועית שלי כמנהל המערכת האם להעסיק את חגי מטר, התשובה הייתה שלילית". בשלב זה פנה השופט אורן שגב לגלבוע בשאלת המשך. השופט תהה אם במקרה שמטר היה בעל דעות פוליטיות ימניות, עדיין פעולותיו היו נזקפות לחובתו בהחלטה אם להעסיקו או לא. גלבוע השיב כי "כתב בעל אג'נדה, שמבצע פעולות קיצוניות בכל קנה-מידה נורמטיבי, פעולות עברייניות ובלתי חוקיות, בעייתי להחזיק אותו ככתב במערכת העיתון". "אתה מדבר על מר סגל או מר מטר?", שאל השופט שגב. "שאלה מצוינת", השיב גלבוע. "אני לא רוצה לשחק בנדמה לי וכאילו, אבל לו היינו עומדים פה היום ועל השולחן היה מונח כתב שפועל נגד מדינת ישראל, קורא להחרים את המדינה, פועל נגד חיילי צה"ל, מגדיר את עצמו כאנטי-ציוני, אבל בדעותיו היה מצהיר על כך שהוא משתייך לצד הימני הקיצוני של המפה הפוליטית, מבחינתי בהחלט היינו צריכים גם במקרה הזה לשקול אם יש לו מקום במערכת".

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:

יש לבחון את חוקיות הפיטורים כפוף למודל ההכתמה

במסגרת ההליך ביקש ארגון העיתונאים לצרף את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על תקן ידיד בית-הדין, כדי שתביע את עמדתה. ביום חמישי האחרון הגישה הנציבות לבית-הדין את עמדתה, באמצעות עו"ד שרון אברהם-ויס. לפי הנציבות, "יש לבחון את חוקיות הפיטורים או אי-הקבלה לעבודה [של מטר] על יסוד התשתית העובדתית הרלוונטית בכללותה, תוך כדי בחינת סבירות ומידתיות, וכפוף למודל ההכתמה". מודל ההכתמה, הסבירה הנציבות, הוא מודל ש"במסגרתו נבחנת השאלה אם שקל המעסיק שיקול פסול שהכתים את ההחלטה כולה, גם אם לא היה השיקול היחיד שהוביל לקבלת ההחלטה". פסילת אדם מקבלה לעבודה מחמת השקפת עולמו, מזכירה הנציבות, היא אפליה פסולה ומנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אלא במקרים של משרות אמון. כמו-כן, מציינת הנציבות, למעסיק אומנם יש זכות לקבוע את אופיו של מקום העבודה, אולם זכות זו אינה רלוונטית למקרה של מטר, שכן הנהלת מעריב הצהירה כי מדובר בעיתון המשקף את כל מגוון הדעות בציבור.