ב
רשימה מיוחדת שצורפה השנה לדוח ההרוגים של ארגון CPJ הדגימו עובדיו את שיטת העבודה והעקרונות המובילים אותם. לפי אנשי הארגון, אחרי איסוף עדויות על עיתונאים שנהרגו, נבחן כל מקרה ומקרה לעומקו. ראשית, כך מוסבר, יש להכריע אם ההרוג היה עיתונאי. נוסח הארגון להגדרה החמקמקה הוא "אדם שחתר באופן עקבי לאסוף, להפיק ולהפיץ חדשות לציבור". שנית, יש לבחון אם המוות נגרם בשל עבודתו, או ללא קשר אליה.
ארגון CPJ מציין כי אין די במילוי שני התנאים הללו כדי להיכנס לרשימה. הארגון אינו מכיר במות עיתונאי אם במהלך עבודתו הסית לאלימות או נטל חלק בפעולות אלימות. בסוריה, מדינה שנקרעת בשנים האחרונות בשל מלחמת אזרחים אכזרית, יש לא מעט מקרים שבהם הגבולות הללו מיטשטשים.
כך, לדוגמה, מציינים חברי CPJ את שמו של עבדאללה סובחי אל-עזאווי, צלם וידאו של סוכנות Smart, שנהרג בנובמבר האחרון. לפי הארגון, אין ספק באשר להישגיו העיתונאיים של אל-עזאווי, אולם בעת חקירת מותו איתר הארגון תצלום שלו כשהוא נראה נושא רובה. עמיתו של המנוח טען בפני נציגי הארגון כי אל-עזאווי החזיק ברובה לצורך הצילום בלבד, אולם נציגי הארגון טרם הכריעו אם אכן כך הדבר. אם יתברר כי העיתונאי נשא עימו רובה דרך קבע, הם מסבירים, תישלל ממנו הזכות לחסות תחת הגנות החוק הבינלאומי שתקפות בשדה הקרב למי שאינם מוגדרים לוחמים.
לצד סוריה, המדינות הקטלניות ביותר עבור עיתונאים בשנה החולפת היו עירק ומצרים. לפי נתוני CPJ, שני שלישים מכלל העיתונאים שנהרגו בשנה האחרונה מצאו את מותם במזרח התיכון. בעוד שרוב ההרוגים ברחבי העולם נקטלו באזורי קרב, אנשי ה-CPJ מדגישים כי ברזיל היא היוצאת מן הכלל. במדינה זו, בעלת שלטון דמוקרטי יציב, נהרגו שלושה עיתונאים בשנה החולפת. נסיבות המוות שונות מאשר במדינות מסוכסכות, שם עיתונאים רבים נהרגים מחילופי אש מקריים. בברזיל נרצחו העיתונאים באופן ממוקד ומכוון, בעקבות סיקור ענייני פשע ושחיתות.
לנוכח הרג העיתונאים הרב בשנים האחרונות, וכהכרה בחשיבות עבודתם, קיבלה בחודש שעבר העצרת הכללית של האו"ם
החלטה תקדימית הקוראת למדינות החברות בארגון להגן על שלומם של עיתונאים ולהעניש את הפוגעים בהם. העצרת הכללית אף קבעה כי ה-2 בנובמבר יהיה היום הבינלאומי למלחמה באי-ענישת אלו הפוגעים בעיתונאים.
