יותר ויותר ארגונים נופלים קורבן להתקפות סייבר, כך עולה מסקר שנערך לאחרונה על-ידי מעבדת קספרסקי וחברת המחקר B2B. על-פי הסקר, 91% מהארגונים שנסקרו סבלו מהתקפות סייבר לפחות פעם אחת במהלך 12 החודשים האחרונים, בעוד 9 אחוזים מהקורבנות נפלו קורבן להתקפות ממוקדות – פעילות מתוכננת היטב להדבקת תשתית הרשת של ארגון מסוים. ואלו הן רק הערכות עצמיות של הארגונים. השימוש המקיף במכשירים דיגיטליים בעסקים יצר תנאים אידיאליים לריגול מקוון ולהפעלת קוד זדוני לגניבת מידע ארגוני. הפוטנציאל הוא כה גדול עד כי קוד זדוני יכול בקרוב להחליף לחלוטין גורמים פנימיים בארגונים כאמצעי לאיסוף מידע.
הממצאים המרכזיים של הסיכום השנתי:
- נחשפו התקפות מבוססות תוכנות ריגול המקושרות לממשלות שונות
- רוב אירועי הפשיעה המקוונת כוונו כדי לגנוב נתונים
- זוהו התקפות על קבלני משנה, במקום מיקוד בארגונים גדולים
- הופיעו שחקנים חדשים בהתקפות APT: שכירי סייבר המבצעים ריגול מקוון על-פי דרישה
הצדדים המעורבים ויעדי התוקפים
ב-2013 נחשפנו להתקפות המבוססות על תוכנות ריגול, המקושרות באופן ישיר או עקיף לפעילות של סוכנויות ממשלתיות שונות. שחקנים מרכזיים נוספים בנוף האיומים הארגוני היו עסקים שפנו לעברייני רשת כדי לחדור לרשתות המתחרים.
כוחות גדולים של עברייני רשת משמשים כקבלני משנה בפעילויות שמטרתן העיקרית היא גניבת מידע. התקפות אחרות התבססו על חבלה – שימוש בתוכנות קוד זדוני כדי למחוק נתונים או לבצע חסימה של תשתיות. חלק מתוכנות הסוס הטרויאני הציגו יכולת לגנוב כסף דרך מערכות בנקאות מקוונת. עברייני רשת יכולים גם לסכן אתרים ארגוניים ולהפנות גולשים לאתרים מסוכנים, ובכך לפגוע במוניטין החברה. הפסדים פיננסים נגרמו השנה על-ידי התקפות DDoS, אשר מסוגלות לחסום למשך מספר ימים משאבים מקוונים הפתוחים לציבור – מה שגורם ללקוחות לחפש חברה אמינה יותר, וכתוצאה מכך נגרמים הפסדים כספיים.
"הפצה המונית של תוכנת קוד זדוני יכולה להשפיע על כל חברה, אפילו על ארגונים מסחריים קטנים, וכתוצאה מכך לגרום לאובדן של כספים ונכסים בלתי מוחשיים. עברייני רשת משפרים באופן שוטף את הקוד הזדוני שלהם. הם משתמשים בגישות ובפתרונות לא קונוונציונאליים המתפשטים כמו מגיפה ברשת הארגונית, ומכלים משאבים זמינים בשרתי הרשת וברשתות נתונים. ב-2013 איתרנו גם את המקרה הראשון של התקפה על שרשרת האספקה – בעקבות הקושי לפרוץ לארגונים גדולים, עברייני רשת מוצאים נקודת תורפה אצל קבלני משנה, כמו במקרה של התקפות Icefog", אמר ויטאלי קמלוק, חוקר בכיר בצוות המחקר והניתוח של מעבדת קספרסקי.
עלייתם של שכירי הסייבר
במהלך השנים האחרונות, מומחי מעבדת קספרסקי זיהו בכל רחבי העולם חבורות גדולות ורעשניות של תוקפי APT אשר כיוונו התקפות אל מספר גדול של ארגונים בכל המגזרים העסקיים. הם נשארים ברשתות שנפגעו במהלך מספר שבועות, וגונבים כל פיסת מידע שניתן. אך הסיכויים של גישה זו לפעול לאורך זמן ללא שתחשף, הולכים וקטנים, וכך גם הסיכוי להצליח בפעילות. זו הסיבה שאנו עדים למגמה חדשה: קבוצות פגע וברח קטנות התוקפות בדיוק כירורגי. נראה שהן יודעות טוב מאוד מה הן מחפשות אצל הקורבן. בפשטות, תוקפים אלה באים, גונבים את מה שהם צריכים ועוזבים. מומחי מעבדת קספרסקי מכנים אותם "שכירי סייבר" – קבוצות מאורגנות של אנשים המבצעות פעילות ריגול סייבר או חבלה על-פי דרישה, ומקבלות הוראות ממי שמשלם להן.
Icefog, אשר נחשף במהלך הסתיו האחרון, מהווה דוגמה לכל זה – קמפיין APT אשר חיפש מידע מדויק. בקמפיין נעשה שימוש בניתוח ידני של הנתונים שאוחסנו ברשתות ארגוניות, תוך הסתייעות בטכנולוגיות גישה מרחוק המוטמעות בקוד זדוני שפגע בתחנות עבודה. בהמשך, עברייני הרשת בחרו והעתיקו מסמכים אותם הם רצו. האנליסטים של מעבדת קספרסקי צופים כי המגמה תצמח בעתיד, ויותר קבוצות קטנות של שכירי סייבר יהיו זמינות להשכרה כדי לבצע תקיפות כירורגיות.
