אין לשחרר את המערער למעצר בית, שכן מן העבירות המיוחסות לו ניתן ללמוד על מסוכנותו. המערער לא ירה בקורבן פעם אחת, או פעמיים, אלא שבע פעמים ברציפות. הוא הותיר את קורבנו משותק ונכה. כך קבע (יום א', 28.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בערעור שהגיש הנאשם על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לעצרו עד תום ההליכים בת"פ 5046/08.
כנגד המערער הוגש כתב אישום ולפיו, ביחד עם שניים נוספים, ניסה לרצוח את הקורבן, וזאת על-רקע 'כבוד המשפחה' וקשרי הקורבן, לכאורה, עם בת המשפחה שכונתה בערעור ו'.
סנגורו של הנאשם ניסה לטעון כי הראיות לכאורה סותרות את עצמן, ולא עולה בבירור מהן כי הנאשם אכן ביצע את ניסיון הרצח המיוחס לו. השופט סקר את מכלול הראיות והעדויות שהוגשו בתיק, וקבע כי על פניו, הראיות לכאורה מוצקות דיין בכדי להצביע על חשד למעורבות בניסיון הרצח. השופט דחה את טענת סנגורו של הנאשם כי אינו מסוכן, שכן מסוכנותו נקודתית לקורבן ולו', וקבע כי גם מסוכנות נקודתית לאדם אחד או שניים פירושה מסוכנות, ואין הכרח כי המסוכנות תחול כלפי 'כולי עלמא'. השופט רובינשטיין גם דחה את טענת הסנגור ולפיה אין חשש לשיבוש הליכים מצד המערער - היות - ולטענת הסנגור, המערער היה משוחרר בפרשה זו במשך שנה ולא שיבש הליכים. רובינשטין הצביע על העובדה כי כל המעורבים בפרשה- הנאשמים כמו גם עדי התביעה, הינם מקורבים, משפחתית וחברתית, מה שמקים חשש מובנה, לנוכח הנסיבות, לשיבוש הליכי משפט.
מאידך, השופט קבע כי יש לזרז את שמיעת הערעור בעניינו של הנאשם, ולהעריך מחדש את עוצמת הראיות כלפיו במרס 2009, או אז ישקל מחדש המשך מעצרו. במובן זה בלבד התקבל הערעור חלקית.