בחודשים האחרונים נמשכת מגמת הירידה של מחירי הנפט בצורה קשה. ב-11 ליולי השנה נקבע מחירה של חבית על יותר מ-147 דולרים והיום הוא עומד על פחות מ-40 דולרים; המדובר בירידה של יותר מ-70% ממחירה של חבית נפט, והירידה משויכת לחוסר יכולתן של מדינות אופ"ק לייצב את המצב.
הכתובת הייתה על הקיר, רק שמדינות אופ"ק סירבו לקחת אחריות בזמן שהאמירו המחירים והתנהלו בחוסר אחריות, שנבעה מרצון למקסם הכנסות ואולי היו כאן גם מניעים אחרים. בטוח שאחריות לא הייתה כאן.
מן הידוע שמחיר הנפט נקבע לרוב בהתאם להיצע והביקוש בשוק, ובעיקר הוא נקבע על בסיס אירועים/מלחמות/משברים שיכולים לעכב או להפריע לאספקתו. העלייה הקריטית במחיר הנפט בשנה האחרונה נבעה בתחילה בגלל ירידת ערך הדולר ובשלב מאוחר יותר בגלל מדיניות או ליתר דיוק - חוסר מעש של מדינות אופ"ק לעצירת העלייה.
בעוד שמרבית מדינות אופ"ק גלגלו עיניים ונהנו מהעלייה הדרסטית בהכנסותיהן, הגדיל לעשות נשיא אירן וביטא זאת בצורה סרקסטית וחסרת תבונה – כי מחיר הנפט זול מדי; בזמן שהמחיר עבר את 100 הדולרים.
חוסר האחריות של מדינות אופ"ק גבה מחיר כבד מהכלכלה העולמית ועצר את הצמיחה שאפיינה את השווקים הבינלאומיים בשנים האחרונות. מדיניות זאת שהביאה לירידה הקיצונית היא בעלת פוטנציאל לגבות מחיר ממדינות אופ"ק עצמן, עד לחוסר יציבות בתחומן.
משבר בסדר גודל דומה התרחש לאחר אמברגו הנפט של שנות ה-70, כאשר מדינות המפרץ נדרשו לקיצוצים דרמטיים בתקציבן ובשירותים שהן סיפקו לאזרחיהן. אז זה הביא את סעודיה של תחילת שנות ה-80' למצב של אי שקט, בעיקר במזרח המדינה, בריכוז השיעי אשר ממוקם בסמוך לבארות הנפט המרכזיות. האוכלוסיה השיעית פרצה במהומות לאור הקיצוצים בשירותים הניתנים לה, ובמיוחד בשל ירידת מספר המועסקים על-ידי המדינה. מנהיגי המאבק דרשו את חלקם בהכנסות של הבארות הממוקמות באזורם. אי שקט גם הורגש בשאר נסיכויות הנפט האחרות, אם כי בעוצמה חלשה יותר.
החוקר לוציאני גיאקומו, שהעלה את 'תיאורית מדינות ההכנסה הקבועה', גרס שבמדינות בהן קיימת הכנסה קבועה ומשמעותית מנפט לא מתקיים מאבק לזכויות אדם, אלא זהו מאבק על השליטה במשאבים הכלכליים במדינה. לתפישתו, השקט הפוליטי והחברתי במדינות ההכנסה הקבועה נובע מיכולתה של המדינה לספק את צרכי האזרחים, לרוב חינם אין כסף, וזהו יכול להיות מקור אי השקט.
כאשר יש הכנסה טובה לכולם, אז ייתכן שראוותנות השליטים וארמונותיהם מפריעים לאזרחים. אך כאשר נמנעת הכנסה מהאזרחים, אחוז המובטלים עולה וישנה ירידה ברמת השירותים הניתנים חינם לאזרחים, אז אותן שאלות הופכות לקריטיות.
בעוד שהעולם סבל מעליית מחיר הנפט, נהנו מדינות המפרץ מפריחה עצומה ובניית פרויקטים ראוותניים כגון איים מלאכותיים, בתי מלונות בדירוגי כוכבים דמיוניים ופרויקטים נדל"ניים עצומים. כעת, נראה שתרד המוטיבציה של הקונים הפוטנציאליים לרכוש נדל"ן באיים המלאכותיים של דובאי, להשתכן בחדר העולה מעל 10,000 דולרים ללילה במלון בורג' אלערב, ורכישת משרדים בבניינים ההולכים ונבנים מבלי שנרכשו או הושכרו.
זהו הזמן להמשיך ולפתח אנרגיה חלופית ולהפוך את משק האנרגיה בישראל לירוק יותר. אסור לתת למחירו היורד של הנפט לדכא את היוזמות המבורכות להפוך את כדור הארץ לנקי יותר מזיהום ואת כלכלתנו לפחות תלויה בנפט. חשוב יהיה לקדם תמיכה ממשלתית של המדען הראשי בפרויקטים המקדמים יזמות וטכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה החלופית.
אין כל ספק שחוסר האחריות ותאוות הבצע של ראשי מדינות אופ"ק בתקופה האחרונה הייתה גורם מרכזי ומשמעותי בהאטה הכלכלית הבינלאומית והיא גם בעלת פוטנציאל להיווצרותו של אי שקט במדינות אופ"ק עצמן. בעוד שלא נשמח על אי שקט במדינות המפרץ, על אירן לא נצטער.
