השירות הבולאי בחברת דואר ישראל ודואר מלטה הנפיקו בול משותף בנושא אולמות האבירים ההוספיטלרים. על הבולים מופיעים מימין: חדר האוכל של ההוספיטלרים בעכו ומשמאל: אחד מאולמות בית החולים ההוספיטלרי בוואלטה. על מעטפת היום הראשון מופיע קטע מחומת הים של עכו וקטע מביצורי הים של ואלטה. הבולים עוצב על-ידי רונן גולדברג וערך הבול הישראלי הוא 3.90 ש"ח.
השקת הבולים נערכה במשרד החוץ בירושלים בהשתתפות שר הבריאות של מלטה, ד"ר גוֹדפְרִי פַארוּגָ'ה (Godfrey Farrugia), שגריר מלטה בישראל, סַיימוֹן פּוּלִיצִ'ינוֹ ((Simon Pullicino, שגריר ישראל במלטה, אורן דוד, מנכ"ל חברת דואר ישראל, חיים אלמוזנינו, מנכ"ל דואר מלטה, ג'וזף גאפה (Joseph Gaf?), משנה למנכ"ל משרד החוץ, פנחס אביבי ומנהל השירות הבולאי של דואר ישראל, ירון רצון.
בשנת 2014 ימלאו חמישים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומלטה. ישראל, שבעת כינון היחסים (1964) הייתה עדיין מדינה צעירה, חלקה עם מלטה את הידע והניסיון שצברה במהלך 16 שנות עצמאותה.
היחסים בין שני העמים הינם קדומים ומיוחדים: בין העם היהודי לפיניקים, תושבי מלטה הקדומים, שררו יחסי ידידות ושיתוף פעולה המוזכרים בתנ"ך - ספר הספרים המשמעותי כל כך לשני העמים.
במלטה הייתה קהילה יהודית ככל הנראה כבר לפני הספירה, ובימי הביניים היה מספר היהודים באי, על-פי הערכה, כשליש מתושבי עיר הבירה דאז - מדינה.
מאבקם ההרואי של תושבי מלטה באויב הנאצי ועמידתם הגאה נגד הפצצות כבדות והסגר, זכו להערכה עמוקה בקרב היישוב העברי בישראל, שרבים מבניו נטלו חלק במלחמה באויב הנאצי, שהשמיד שליש מבני העם היהודי בשואה.
המחויבות לדמוקרטיה ולערכיה היא מכנה משותף לשתי המדינות, החולקות אותה שיטה פרלמנטרית, כמו גם קרבה תרבותית, גאוגרפית ולשונית.
הקשרים ההדדיים בין המדינות והעמים מתהדקים והולכים בתחומי סחר, טכנולוגיה, מדע, אנרגיה, תרבות ותיירות.
מסדר האבירים ההוספיטלרים, הידוע גם בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים", התגבש בירושלים בתחילת המאה ה-12 סביב המבנה של בית-החולים הכנסייתי, שהוקם מדרום לכנסיית הקבר. חברי המסדר נשבעו להקדיש את חייהם לעזרת עולי הרגל הנוצרים שהגיעו לירושלים בתקופה הצלבניית, לספק להם עזרה רפואית ולהגן עליהם בדרך מפני שודדים ותוקפים. בשנת 1187, לאחר המפלה הצלבניית בקרב קרני-חיטין, נאלצו ההוספיטלרים לעזוב את ירושלים ולעבור לעכו.
בין השנים 1191–1291 שימשה העיר עכו כבירת הממלכה הצלבניית. העיר חולקה לרבעים שבהם ישבו המסדרים הצבאיים (ההוספיטלרים, הטמפלרים והטבטונים) והקומונות המסחריות האיטלקיות. כל אחת מן הקבוצות בנתה בשטחה מבנים מפוארים ששיקפו את מעמדה של עכו באותם ימים כאחת הערים החשובות בעולם. "אולמות האבירים", שבנו ההוספיטלרים בעכו, נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, והם מהווים גם כיום מוקד משיכה להמוני מבקרים.
המבנה המרשים ביותר במכלול זה של המסדר ההוספיטלרי הוא חדר האוכל (הרפקטוריום). הוא נבנה קמרונות וצלעות מצטלבים בסגנון גותי, סגנון שהתפתח בצרפת ובאיטליה במאה ה-12 והופיע גם בעכו באותה תקופה.
בשנת 1291 נכבשה עכו על-ידי הממלוכים בהנהגת קלאון והוחרבה עד היסוד. אנשי המסדר ההוספיטלרי ישבו כעשרים שנה באי קפריסין, עד אשר כבשו בשנת 1310 את האי רודוס מידי שודדי ים, והקימו בו את מרכזם. הם ביצרו את האי, הגנו עליו מפני התקפות המוסלמים, והתגוררו בו במשך כמאתיים שנה, עד אשר גורשו מרודוס על-ידי הטורקים.
בשנת 1530 קיבלו ההוספיטלרים מידי הקיסר קרל החמישי את השליטה על האי מלטה, והקימו בו מדינה ריבונית. אנשי המסדר, בהנהגת ז'אן דה לה ואלט, זכו לתהילה רבה כאשר הצליחו בשנת 1565 למנוע את כיבוש מלטה ולעמוד במצור הממושך שהטילו הטורקים על האי. בתקופה זו נודעו אנשי המסדר ההוספיטלרי בשם "אבירי מלטה".
לאחר גירוש הטורקים הקימו ההוספיטלרים עיר חדשה בשם ואלטה, על שם מנהיגם, ובנו בה שורה של מבנים מפוארים. בשולי העיר, באתר המשקיף על נמל ואלטה, הוקם בית-חולים משוכלל שבו זכו מאות חולים ופצועים לטיפולם המסור של אנשי המסדר. כיום משמש מבנה זה את "מרכז הקונגרסים הים תיכוני", שבו יכולים להתכנס עד 1400 איש באולמות המודרניים אך המשמרים את ניחוחות העבר.
