מאז החל המבצע הצבאי ברצועת עזה, איפשרה ישראל הכנסת ציוד ומוצרים הומניטאריים באופן שוטף. במסגרת זו נכנסו מעל 500 משאיות הנושאות 13,000 טון של ציוד הכולל מזון, תרופות וציוד רפואי. בנוסף, הכניסה ישראל בימים האחרונים כ-600,000 ליטר סולר לתחנת הכוח, וכן גז לבישול לצריכה ביתית.
היום אפשרה מדינת ישראל יצירת "מסדרון הומניטארי" במהלך הלחימה ברצועת עזה, שנועד לסייע לאוכלוסיה להצטייד ולקבל סיוע, ולאפשר לארגונים הבינ"ל לבצע את משימותיהם ההומניטאריות. במסגרת זו חדל צה"ל מפעולות התקפיות למשך מספר שעות.
אם היה מי שציפה שהחמאס יעריך את המחווה וינצור נשקו בתמורה, הרי שהמציאות המרה טפחה על פניו. 25 דקות בלבד חלפו מאז תום המחווה ועד שקצרה ישראל סופת גראדים לעבר בירת הנגב.
רבות דובר על כך שהאוכלוסיה האזרחית ברצועה סובלת ממעשיהם של חמושי החמאס. ראוי כי נבהיר כי אוכלוסיה זו, בחרה בחמאס ברוב מוחץ. זהו אותו החמאס שחרט על דגלו את השמדתה של ישראל ויצירת מדינה פלשתינית מן הנהר ועד הים. אותו החמאס ששילח את כנופיות המתאבדים חובבי גן העדן "ומנעמיו" לעבר יישובי ישראל. אותו חמאס אשר במהלך תקופת כהונתו שיגר אלפי רקטות לעבר יישובי הנגב המערבי וזכה בתמורה לכך לאהדת האוכלוסיה המקומית שתמכה במעשי תוקפנות אלה.
נוכל לומר שהאוכלוסיה האזרחית ביכרה את החמאס על הרשות הפלשתינית המושחתת, בהנהגת הפתח. אך יחד עם זאת, הייתה זו טעות מבחינתם לבחור להתעלם מן הפוטנציאל ההרסני של הקו שמוביל החמאס כנגד ישראל.
הימים האחרונים המחישו את השימוש הציני שעושה החמאס באוכלוסיה האזרחית. אנשי החמאס פועלים מתוך בתי חולים, מסגדים ומבני ציבור ועושים שימוש אכזרי וציני באמבולנסים ובילדים כדי לעבור האופן בטוח ממקום למקום. הטרגדיה בבית הספר של אונר"א החלה כתוצאה מירי של חוליית חמאס ממתחם ביה"ס לעבר כוחות צה"ל. עם אויבים שכאלה, על ישראל להילחם בהחלטיות ובנחישות עד למיגורם.
לא בכל עת נוצרת סיטואציה המאפשרת למדינת ישראל להכות באויביה הקמים עליה לכלותה. לכן, אל לה לישראל לשקול כעת שיקולי נוחות זמניים, להגיע להפסקות אש מדומות. על ישראל להפנים כי נפלה בחלקה הזדמנות להכניע את החמאס. כדאי לכולנו לזכור כי למרות המכות הרבות שהונחתו על אויבינו ועל אף ההישגים הכבירים להם זכה צה"ל בשלוש מערכות, הן נחשבות לכישלון, הפסד ותבוסה.
מדובר במלחמת יום הכיפורים, אשר בסיומה ניצב צה"ל 40 ק"מ מדמשק ו- 100 ק"מ מקהיר, אך יכולת ההעזה של המצרים והסורים והמחיר הכבד שגבו מישראל, העניקו את היתרון המדיני להן ולא לה.
גם במלחמת לבנון כבש צה"ל חלקים נכבדים משטחה, אך התבוססותו בבוץ הלבנוני מבלי שהצליח להגיע להישגים מדיניים, העניקו את הניצחון התודעתי לכוחות ההתנגדות השיעיים. אלה מצדם, הביאו לכך שצה"ל נסוג מלבנון כשזנבו בין רגליו. נסיגה זו גרמה ברבות הימים לפעולות הרהב של החיזבאללה שהביאו למלחמת לבנון השנייה. כדאי לזכור שלמרות המכות הקשות שהונחתו על לבנון, היכולת של חיזבאללה להמשיך ולהמטיר אש על צפון הארץ וסיומה של המערכה ללא הכרעה ברורה, צרבו תחושה של כשלון ישראלי בתודעה.
לפיכך, נדרש מאת ההנהגה הישראלית לפעול בנחישות ולהביא לכך כי: "אוי לרשע רע, כי גמול ידיו ייעשה לו". רוצה החמאס לפגוע באזרחי ישראל, יידע כי עליו לשלם מחיר יקר. יידעו תושבי הרצועה ויידע העולם כולו כי האחריות למצב ברצועה, מוטלת עליהם ועל שליטיהם – אנשי החמאס.
על ישראל למגר את שלטון החמאס בכל דרך שהיא. אל לה לישראל להתפתות לפתרונות שווא, שיביאו להפוגה אשר תאפשר לחמאס לפגוע בגוש דן ובשרון בסיבוב הבא. החמאס יגיע לשלום זמני, כי בעיניו אין שלום נצחי עם אויבי אללה. הם יחתמו על הסכם שסופו בהפרתו, כשם שעשו מספר פעמים בעבר.
לכן, כשם שישראל אינה לגיטימית בעיני החמאס, כך אסור שהחמאס ייהפך ללגיטימי בעינינו ובעיני הקהילייה הבינלאומית. מלחמה זו צריכה להסתיים בניצחון טוטאלי ולא בניצחון בנקודות, כי למדנו כבר שניצחון בנקודות עתיד להיתפס כניצחון מוחלט של החמאס. ניצחון אשר יעניק לו לגיטימיות, באותו האופן שהניצחון בנקודות העניק לגיטימציה לחיזבאללה להשתלט על המערכת הפוליטית בלבנון.
העולם יקריב מהר מאוד את ביטחונם של תושבי הדרום תמורת הפסקת הסבל הנוכחי של תושבי הרצועה. ואז, מה הועילו חכמים בתקנתם?
על ישראל להחזיק במתחמי השיגור שסביב ערי הרצועה עד אשר החמאס יאמר די. עד אשר יושג הסכם אמיתי, אשר במסגרתו נדע כי הארגון הרצחני מתפרק מן היכולת לפגוע בתושבי ישראל.
כיוצא בזה, על ישראל לשמור על השליטה בציר פילדלפי, למרות שזה "לא פופולרי". כבר פתחנו את ההסכמים הביטחוניים עם המצרים והתרנו להם להכניס כוחות נוספים לסיני, בדיוק מאותה הסיבה שאנו עושים זאת כעת – כדי למנוע הברחות משטחם לתוככי הרצועה. המצרים לא עשו זאת אז, ומנשק שהוברח משטחם הופגזו יישובי הדרום בעבר, ומופגזים חיילי צה"ל ואשדוד, באר שבע וגדרה כיום. כבר נוכחנו לדעת כי מצרים הנה משענת קנה רצוץ.
לכן, על ישראל לסמוך על עצמה בלבד, ולנצל את הזמן שנותר עד לחילופי השלטון בארצות הברית כדי להעמיק את האחיזה בשטחי הרצועה שנפלו בידי צה"ל, עד להשגת הסכם אמיתי. כל עוד הפלשתינים בעזה לא מכבדים את ריבונות ישראל ופוגעים ביישוביה, עליה לפגוע בריבונותם וביכולתם לשלוט בשטחיהם.
בעוז, באומץ, בנחישות, ומתוך אמונה בצדקת דרכה וזכותה לחיים, על ישראל להבהיר לאויביה בכל דרך שהיא, כי רצונם לפגוע בתושביה, להתישם ולהכניעם, לא יצלח. עם ישראל שב לאדמתו כדי לכונן בה מדינה אשר תעניק לו ולבניו ביטחון לדורי דורות, ועל זכות זו אין בכוונתו לוותר.
