בעקבות החלטת הקבינט הביטחוני, ביום שישי בשעות אחר-הצהריים נכנסת המלחמה ברצועת עזה לשלב השלישי שלה, שעלול להיות קריטי לגבי מספר הקורבנות, עיתוי ואופי סיומה של הלחימה וההשלכות האזוריות והבינלאומיות.
בפני שרי הקבינט הוצגה החלטה משותפת שבושלה בשעות הבוקר ע"י שרי המטבחון - ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק ושרת החוץ ציפי לבני, שאין לקבל את המלצת מועצת הביטחון להפסקת הלחימה בדרום. עמדת השלישייה היא שיש להמשיך בשלב השלישי של המבצע מאחר שגם החמאס לא נענה לקריאה וממשיך להפגיז את ערי וישובי הדרום.
כצפוי, הפכו שרי הקבינט - המתלהמים רק בתקשורת - לחותמת גומי של המטבחון לטווח קצר, וכיסוי ישבן לטווח ארוך למקרה שתקום אי פעם "ועדת גראד" בראשותו של "וינו" כלשהו. שרי המטבחון דמו השבוע למשולש שווה שוקיים שנאלצים לחיות בכפיפה אחת לקבל החלטות משותפות, אך לאמיתו של דבר ראשם נתון כבר לקלפיות הממתינות להם בעוד חודש בדיוק.
הקודקוד של המשולש - ראש הממשלה אולמרט, שצביעותו ותחמנותו לא מביישים את שחיתותו המפלצתית - העמיד פנים בימים האחרונים כאילו הבחירות אינן נוגעות לו, שהרי הוא לא מתמודד בהן. עמדתו החד-משמעית של אולמרט, שהוסוותה כיאה להתנהלות בימי מלחמה, תואמת לזו של חיים רמון, המשנה שלו וחברו הקרוב, שעל פיה יש להמשיך בשלב השלישי של המלחמה עד למיגור שלטון החמאס, או לפחות להביא להסדר משופר שיכפה על החמאס ויביא לרגיעה בדרום המדינה.
ברק לעומתו נוהג בזיגזגיות, כפי שעשה אחרי שני ימי הלחימה הראשונים, וחתר להפסיק את המבצע מיד ולהגיע להסדר עם החמאס בחסות בינלאומית שתכפה הפסקת אש. לבני מתנגדת לכך וסבורה שלמבצע 'עופרת מוצקה' יש הישגים נכבדים. גם היא תומכת בהפסקה מידית של המבצע, אבל ללא כל הסדר עם החמאס שמשמעותו הכרה בארגון זה, מה גם שאין כל ביטחון שיכובד.
לאולמרט יש מטרה ברורה ושקופה: למחוק את חרפת מלחמת לבנון השנייה ולהוכיח שהוא מסוגל לנהל מלחמה על הצד היותר טוב, גם אם שתי השוקיים שאמורות לתמוך בו, ברק ולבני, אינן שוות תרתי משמע. אולמרט הרבה לשהות ב"בור" של משרד הביטחון בקריה ונמנע מלהתראיין בכלי התקשורת, אך דאג לתמרן את שתי השוקיים של המשולש, ברק ולבני, כדי שיחדשו את העימות ביניהם על קולות הבוחרים. לאולמרט הציני היה נוח לגרום לסיום התקופה הקצרה של הפסקת האש בין לבני לברק שהחלה בעת פתיחת מבצע 'עופרת יצוקה'. חידוש הלחימה ביניהם על קולות מאגר בוחרים המתלבטים בין העבודה לקדימה משרת את האינטרסים שלו.
אולמרט מתעב את ברק ואת לבני, שהביאו לקיצור תקופת שלטונו ולהקדמת הבחירות. הוא היה שמח אם באדמה המוסרית החרוכה שהוא יותיר אחריו, לא תשמש לבני כראש הממשלה וברק לא יכהן כשר הביטחון. אופציה אחרת, שבה יכהן כראש הממשלה בנימין נתניהו ראש האופוזיציה שגילה אטימות עיוורת לשחיתות שלו, וכשר הביטחון שאול מופז ששירת אותו נגד לבני והתעלם ממעלליו, עדיפה בעיניו. אולמרט ינסה לקדמה בשיטות פעולה של שועל ערום שאינו מותיר אחריו עקבות. זו הייתה הסיבה שאולמרט לא נמנע השבוע מלחבק את לבני חיבוק סחבקי ולהחמיא לה בישיבת הקבינט על פעילותה היומית ולילית מסביב לשעון, שכללה גם הופעה בחוג בר של צעירים תל אביביים שבמהלכה השמיצה את ברק.
אולמרט ייחס ללבני כושר עבודה של גברים כאשר הכריז באוזניהם של השרים הגבריים בעל השרירים הרפויים: "תמיד מדברים על כושר עבודה של גברים. ציפי מוכיחה שהיא לא פחות כשירה מכל גבר שיושב כאן". ציפי התמוגגה מנחת ממתק שפתיו הארסיות של אולמרט, ולא טרחה להבין שפיו של אולמרט וליבו לא מתואמים ביניהם, מאחר שהם נפגשים לעיתים רחוקות מאוד. לברק העדיף אולמרט להעניק דווקא סטירת לחי מצלצלת מטעמים אסטרטגיים, טקטיים ומניפולטיביים ואפילו הצנזורה הכפופה לברק לא הצליחה למנעה.
כתב הלשכה של אולמרט, בן כספית, הקפיד לצטט במוסף סוף השבוע של מעריב את אולמרט, שהתחזה ל"אחד מאנשי הלשכה" והכתיב לו, בין היתר, את המשפט הבא: "לברק יש חרדת ביצוע. כשמגיעים להחלטות הוא נבהל. רק כשמגישים לו מיקרופון הוא לא נבהל".
אולמרט הנהנתן לא הסתפק בתבשילים הללו. הוא מבין היטב בחושיו הפוליטיים המחודדים שקיום הבחירות במועדן (10 בפברואר), עשוי להטיב עם ברק שנסק בסקרים האחרונים והכפיל את כוחה של מפלגת העבודה. גם לבני זוכה להוקרה ושומרת על הפופולריות שלה.
יחזיק עד יום העצמאות
למרות שכלפי חוץ אולמרט לא מעורב בבחירות, עדיף בעיניו שהן יידחו, והוא יוכל להמשיך ולעמוד בראש שלטון מסואב שהמלחמה בעזה דחקה את העיסוק בו לקרן זווית. תנועת אומ"ץ תחדש אחרי סיום הקרבות בדרום את פעילותה בתחום זה, במטרה להעלות מחדש את נושא השחיתות השלטונית על סדר היום הציבורי. למטרה זו נציע לכל הרשימות המתמודדות לכלול במצען סעיף מיוחד ובו התחיבות לפעול למיגור השחיתות.
בחודש מרס הקרוב מצפה לאולמרט שימוע בפרשת "ראשונטורס", בניסיון למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. נוח לאולמרט לשבת אז עדיין על כסא ראש ממשלה. אם יידחו הבחירות בחודשיים, הוא עשוי להשתתף בחגיגות יום העצמאות ולשאת נאום לאומה (למען השם, רק שאולמרט לא יחזור בנאומו על המנטרה שלו: "מעולם, מעולם, לא לקחתי אגורה לכיסי". בעצם, הוא צודק; במעטפות הוא קיבל בדרך כלל מטבע זר במזומן).
אם תתמשך מלאכת ההרכבה של הממשלה זמן רב מדי, יתקרב אולמרט לסיום תקופת סיום הקדנציה שלו ויצחק לכולנו בפנים. הצעד הראשון של אולמרט היה לשגר לכלי התקשורת את מקורבו, השר לענייני גמלאים רפי איתן, ולפזר בלון ניסוי על פעילותו לדחיית מועד הבחירות לכנסת. לאיתן יש סיבות טובת משלו לדחייה. עוד לפני מבצע 'עופרת מוצקה' לא עברה מפלגתו את אחוז החסימה. לא הועיל אפילו הגימיק המפוקפק של שיריון המקום השני לשחקן חיזוק בדמותו של גדעון רייכר, עיתונאי בעל רקורד שלילי של עבריין אתיקה ורודף בצע.
המלחמה בדרום דחקה שחקה את ציבור הבוחרים של המפלגות הקטנות, ואיתן מודאג. מרבית ראשי המפלגות שלחו את איתן בידיים ריקות. היחיד שהאזין לו היה מנהיג ש"ס, אלי ישי, שמעולם לא הייתה לו חשיבה עצמאית. המר"ן עובדיה מחליט עבורו ומשאיר לו רק להחליט איזו עניבה יענוב.
חסר מעצורים לעת מצוא
אחרי שאיתן לא הצליח לספק לאולמרט את הסחורה, הצטרף לזירה התקשורתית עורך הדין אלדד יניב, שהיה בעבר יועצו הפוליטי של ברק עד שהודח במפתיע. יניב האופורטוניסט הוא שותף לדרכו של טל זילברשטיין, שעל כרטיס הביקור שלו נכתב שהינו "חסר מעצורים לעת מצוא". זילברשטיין שימש בשעתו כיועץ של ברק ערב בחירתו לראשות הממשלה, נפגע על ידו אחרי שנחשפה פרשת העמותות שגייסו תרומות למטה הבחירות שלו, ננטש על-ידי ברק וכמעט הסתבך בפלילים.
כיום משמש זילברשטיין כאחד מיועציו של אולמרט. כאשר פעל ברק בפומבי בעיצומה של פרשת טלנסקי לקיצור שלטונו של אולמרט, שיגר זילברשטיין לעברו רקטת אזהרה שבלמה את המשך התקדמותו בציר חשיפת מעשי השחיתות של אולמרט. הזרזיר יניב והעורב זילברשטיין מחפשים לנקום בברק. הם לא אוהבים כל-כך את ברק, ועלייתו בסקרים הינה בעיניהם לצנינים. הם יעשו הכול כדי לשחוק אותו ולהחזיר את העבודה למקומה הטבעי מבחינתם, מתחת לעשרה מנדטים.
זו אולי הסיבה לכך שיניב פרסם לפני כמה ימים מאמר ב'ידיעות אחרונות' שעטף אותו במניעים נעדרי שיקולים זרים כביכול, שבו קרא לדחות את מועד הבחירות לכנסת. "השמים לא יפלו אם אולמרט יעמוד בראש תקופה נוספת", כתב יניב.
אקט אנטי-דמוקרטי
בסוף השבוע שעבר החלה לבחוש בקלחת הבחירות יושבת-ראש הכנסת דליה איציק, שהינה הפוליטית ביותר בקרב יושבי ראש הכנסת ולא הפריע לה אפילו להתמנות כיו"ר מטה הבחירות של קדימה. העובדה שדחיית מועד הבחירות הינו אקט אנטי דמוקרטי שמשרת את החמאס, לא מפריעה לאיציק הצבועה ובעלת רמת המוסר הירודה. אין לה בעיה שחברה המושחת אולמרט ימשיך לכהן כראש ממשלה והיא תמשיך לכהן כיו"ר, וכך יעלה בידה בערב ביום העצמאות לשאת נאום מלוקק על הצורך בשמירת ערכים ושלום בית פוליטי.
לפני זמן קצר הזהרתי כאן את ציפי לבני שאיציק תבעט בה בהזדמנות הראשונה ותפעל באורח עצמאי בשירות האינטרסים האישים שלה, והנה זה בא וזו רק ההתחלה. בשלב זה ממשיכה לבני בפעילותה הסמויה למען בחירתה לראשות הממשלה. כרגע היא מהווה את השוק הימנית של המשולש השלטוני, ופוזלת בהופעותיה התכופות בכלי התקשורת לבוחרים מן הימין. לבני מודעת לכך שקדימה איבדה עפ"י הסקרים האחרונים לעבודה חלק מבוחריה הפוטנציאליים מהמרכז, ומבינה שיש לבצר את הקלפי.
ברק מהווה את השוק השמאלית של המטבחון ומנסה לזנב גם בבוחרי מר"צ ומנסה לבצר את הישגו בקלפי, ואולמרט צוחק בינתיים כל הדרך אל הקלפי, ויעשה ככל שיוכל כדי שתהיה סגורה תקופה ממושכת. והמשכיל החרד לדמוקרטיה בעת הזו לא ידום.
