אני מתגוררת בצפון הארץ ואף חוויתי את מלחמת לבנון השנייה, ובכל פעם אני נדהמת לשמוע דברים בגנות הארץ מהתקשורת העולמית.
ברצוני לדעת ולשאול, האם העולם עיוור או עושה את עצמו? הוא לא רואה שהפלשתינים עושים שימוש בילדים כחומת מגן, בניגוד אלינו שכל ילד בשבילנו הוא עולם ומלואו, ובשבילם חיי אדם משמשים כחומה וגיבוי תקשורתי. את אותם מתים הם קוברים מאות פעמים בתקשורת, כדי לשחק ברגשות העולם.
עם ישראל עבר ועובר די הרבה. בפיגועים איפה בדיוק היה העולם? ירי קטיושות בצפון שירדו כמו גשם, איפה העולם? שמונה שנים של קסמים בדרום, איפה העולם?
טוב, ציינתי שהוא עיוור...
די! מאסנו! אני זועקת את זעקתי מכאן, רואה את ילדינו נלחמים באנשים שאין להם אלוהים, משום שלפחות האל שלנו לא מדבר על הרג אלא על אחדות, ולא על פילוג.