בעפולה הלך לעולמו המלחין, המנצח והמעבד המוזיקלי לוי שער, מחבר לחני השירים "צל ומי באר" ("במדרון מעל הוואדי") שכתב יורם טהר לב ו"שי" ("אעולל כגפן שארית הרחש"), שכתבה המשוררת רחל. שני שירים אלה מבוצעים ביחד ולחוד על-ידי צמד הפרברים וצמד הדודאים. בן 81 היה במותו. הוא נמצא מת בביתו וכנראה שמת כמה ימים לפני שגופתו נמצאה. אשתו נמצאה לידו במצב של תשישות עד עילפון והועברה לטיפול רפואי.
שער נולד באודסה בשנת 1933. הוא עלה מברית המועצות בשנת 1972, והתיישב בעיר עפולה. ראש עיריית עפולה המיתולוגי עובדיה עלי, שנבחר לתפקיד זה בשנת 1978, ביקש לקדם את נושא חינוך המוזיקה בעפולה והטיל את המשימה על שער, מורה נערץ למוזיקה במספר מוסדות חינוך בעיר - בית ספר "יזרעאל " ו"רמות". כצעד ראשון הקים שער את תזמורת כלי נשיפה של העיר עפולה, בהמשך היה ממקימי הקונסרבטוריון העירוני, שבו מנגנים כיום מאות בני נוער ומבוגרים. וניצח (תרתי משמע) על פרויקט "עיר מנגנת" בעפולה הוא הקים את תזמורת הנוער העירונית ועמד בראשה במשך 21 שנים.
שער היה דמות מוכרת, כריזמטית ומוערכת בעיר עפולה הדורש מצוינות ומשמעת מתלמידיו ומביא אותם להישגים. בשנות עבודתו זכה לאינספור תעודות הוקרה, בהן שתי מדליות ממשרד התרבות על תרומתו לפיתוח המוזיקה בעיר.
בשנות ה-80 שלח שער את לחנו לשיר "שי" ("אעולל כגפן שארית הרחש") שכתבה המשוררת רחל, לנעמי שמר. זו העבירה את השיר לצמד "הדודאים" ששילבו אותו במופע משותף עם הפרברים והשאר היסטוריה. השיר הפך לקלסיקה בזמר העברי. בהמשך קיבלו "הדודאים" לחן נוסף של שער. שער מצא חן בעיניהם והם ביקשו מיורם טהר לב לחבר לו מילים וכך נוצר השיר "צל ומי באר" שגם הוא הפך חיש מהר לשיר אהוב ומוכר.
ראש עיריית עפולה יצחק מרון אמר לאחר שנודע על מותו: "שער לוי היה אדם מיוחד שהניח את יסודות לימודי המוזיקה בעפולה והשאיר אחריו חותם ענק". תמי קסל, שניהלה את היכל התרבות העירוני בעפולה כתבה בדף הפייסבוק: "לוי שער הניח את קומת המסד לתרבות העירונית בעפולה. מוזיקאי ומלחין דגול".
שנותיו האחרונות היו קשות הוא נדחק מתפקידיו במוסדות המוזיקה בעיר וכנראה חש ממורמר, כי לא זכה לכבוד ולהערכה המגיעים לו . עירית עפולה החליטה להעניק לו אות יקיר העיר אולם לוי לא הגיע לקבלו. לפני מספר שנים תוכנן לכבודו ערב הוקרה אך הוא ביקש לבטלו.
