רעיון העוועים של ח"כ אלדד מן האיחוד הלאומי, לבטל את השפה הערבית כשפה רשמית, מצביע על עיוורון פוליטי פנימי מוחלט.
ערביי ישראל ברובם הינם אזרחים שומרי חוק ורשאים לדרוש שוויון זכויות, אך מנהיגיהם מנצלים את חברותם בכנסת היהודית להסתה נגד המדינה היהודית והזדהות עם ארגוני הטרור, אשר יש להניח כי רוב ערביי ישראל מסתייגים ממנה.
יש לחתור בכל הכוח להשתלבותם של ערביי ישראל במדינה וכמוהם גם לשאר המיעוטים, יש לחזקם ולקדמם כאזרחים שווי זכויות, ותגובה היסטרית וחסרת שליטה כגון זו, אשר מציע ח"כ אלדד, היא מתכון בטוח לאינתיפאדה נוספת.
חשוב להבחין בין אזרחים תמימים לפוליטיקאים המייצגים אותם כביכול, אך בפועל אינם עוסקים בהטבת תנאי חייהם של ערביי ישראל.
יש להניח כי גם מפלגת הליכוד, באם תזכה בבחירות, תתנגד למהלך הזוי וקיצוני מעין זה, ויש לשמוח על כך, כי ח"כ אלדד אינו מצוי בשום תפקיד ייצוגי בממשלת ישראל.
קיצוניות גוררת קיצוניות ורצון רוב העם הוא לקיים חיים שקטים ושלווים בגבולותיה של מדינת ישראל, ולא להיגרר אחר תגובות קיצוניות ברגעי משבר, ולהחריפו.
המאבק שלנו הוא מאבק קיומי נגד ארגוני הטרור ונגד אלה התומכים בו, אך אין לנו דבר וחצי דבר נגד אזרחים שלווים החיים עימנו באותו חבל ארץ. הדמוקרטיה אינה נבחנת בענישה קולקטיבית של מיעוט על חטאי מנהיגיו הכושלים, ולשון הכוח והמיליטנטיות - אין להם מקום במדינת ישראל.