|
"הבטחתם לנו להחזיר את גלעד"
מאת: רובי שטיינברג | חטיפת גלעד שליט
אביבה שליט. "הבטחתם לנו"
אביבה שליט מפנה דרישה זו בעיקר לשלישייה: אולמרט, ברק ולבני "נפגעה הברית בין האמהות לממשלה. הברית לפיה הבנים תמיד חוזרים"
▪ ▪ ▪
"ראש הממשלה, שר הביטחון ושרת החוץ - הבטחתם לנו להשיב את גלעד. אל תשאירו את זה לבאים אחריכם. זו פניה של הרגע האחרון לפני שאתם עוזבים את הממשלה, ופונים לממשלה הבאה". כך אמרה הערב (ד', 28.1.09) אביבה שליט, אמו של החייל החטוף גלעד שליט, באירוע השקה של 'מלכת המדבר' במוזיאון ארץ ישראל, בתל אביב.
"אני מבקשת באירוע זה לדבר כאם לאימהות ואישה לנשים. כמו רבות מכן שלחתי את בני מתוך אמונה שבני יחזור שלם. מחויבותה זו של המדינה הייתה בלתי מעורערת. הברית הלא רשמית שהייתה חקוקה על סלע, שהבנים יחזרו - לא תמיד בריאים, לא תמיד שלמים ולעתים קרובות מדי לא בין חיים - אבל תמיד חוזרים הביתה. והנה במקרה שלי אני מרגישה שהברית הזו הולכת ונשמטת מבין ידי", אמרה.
"גלעד נפל בשבי לפני 948 ימים, בהן היו שתי מלחמות, הודנא - רק דבר אחד לא השתנה - בני גלעד נמק כעת בשבי חמאס. בלי ביקור הצלב האדום", אמרה שליט.
היא הוסיפה: "את גלעד אני דורשת מהמדינה. הייתה מלחמה, אך בני גלעד לא שב. החיילים והמילואמינקים שבו, ואמרו כי המלחמה מבחינתם לא הסתיימה. עם ישראל אומר כי הוא מוכן לשאת במחיר שחרור גלעד".
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אביבה שליט |
|
|
הַאִם צוֹדֶקֶת אִמָא שֶל גִּלְעָד שַלִיט ?
כלום ייתכן כי צודקת אמא של גלעד שליט ?
אֵם אשר מזהירה אותנו באופן ובצורה חדה, ברורה, כנה, הגיונית ורהוטה בשפתנו העתיקה, השפה העברית
כי כל עוד נמק ומצטמק בשבי בנה גלעד שליט,
כלוא אי-שם בתוך מבנה אטום-סגור, באפרורית, באפלולית
תמה, לא קיימת עוד, בין המדינה לבין האמהות בְּרִית. פָּסָה, קָצָה, הסתיימה לה בְּרִית.
הן לימדונו בביה"ס, בכתה, בבית, כך חזרנו אף שיננו, כי כל ישראל זה לזה תמיד יהיו ערֵבים
גם, אבל לא רק, זה בין השאר מה שצריך היה להבדילנו כעם, כאומה, כמדינה של יהודים
להבדילנו מן הגויים, מן העמים האחרים, מן הנוצרים, מן הערבים
ברם, לא עם כל מה שלמדנו יש אפשרות להתמודד, לא את הכל ניתן לראות, לקרוא ולהבין רק מן הכתובים
מי צרת הזולת, צרת היחיד, בלבבו נגעה ? במי פגעה ? בבקרים ? בצהרי-יום ? בלילות ? בערבים ?
אל לבבו של מי מצוקתו, מועקתו, נאקתו של האחר חדרה ? כפי אשר חודרים אלינו בחורף ובגשם גדודי עבים
מי רשאי להתעלם מיסוריו של הזולת ? מסבל ? אבל ? עצב ? לב-דואב ? מכאבים ?
מי יכול להמשיך להתבונן ולהשקיף מן הצד בשאננות, באדישות, בחוסר-עניין ואטימות ?
כלום ייתכן למצוא עתה זמן להתעלס באהבים ?
ויקו לעשות ענבים... ויעש באושים... בכרם שפע רקובים.
האם אכן ייתכן כי צודקת אביבה, אמא של גלעד שליט ?
או שמא עדיין לא הגענו באמת ובתמים לימי מחשבה ? ימי תושייה ? ימי מעשה ? ימי תכלית ? ימי אחרית ?
כל אם ישראלית נאמנה רוצה וחפצה בכל מאודה באמונה מלאה לקבל את בנה בחזרה חי, בריא, שלם, בהתאם לברית
לא בארון, לא בתכריך, לא מלווה בתפאורה ובתהלוכה אשר סופה מבליט תחריט בנוסח הי"ד חקוק על גב כרית
כל אם עבריה יודעת אף ומצפה שבמנהיגי מדינתה תיקוד-תבער בעוז, בלהט, אש תמיד.
לא אש אך למראית אשר נועדה רק לצרכי תדמית.
אש בוערת בעצמות, אש נחושה, גוברת, מתעצמת של מלאכה צרופה ועשייה יסודית, בסיסית, מציאותית ואמיתית,
אש יוקדת, מתמקדת אש מתמדת, גועשת-רוחשת-לוחשת כגופרית
כל אם רוצה לראות כי מנהיגי מדינתה מתוך צניעות ביראה, כבוד, נאמנות ומסירות יבצעו (לא בדיבורית)
את אשר צריך היה כבר מזמן ומלכתחילה לעשות ולבצע, למען בן, חייל, אח, ידיד, חבר ורע
להפוך, לא להותיר אבן על אבן, לא לפסוח אף לא על שעל, שדמה ורגב, לא להשאיר מאום כשארית,
על מנהיגינו ולוּ יהיו כאלו רק קומץ, לעשות ולבצע בחכמה, תבונה, בינה, מקוריות ואומץ,
את מלוא המאמץ על מנת להקל את כובד המשא, הנטל אשר מוטל-רובץ עלינו כתוצאה מפעולות בשדה הקטל
לעשות ביסודיות ולהשלים את המלאכה אשר צריכה היתה להיעשות כהלכה
ולו רק בפרומיל אחוז אחד, בעשירית ממנו, בהצלחה ולברכה
אך את "מנהיגי" ישראל היום, למגינת לבנו, לדאבוננו, לחרפתנו, למצוקתנו,
מעניין בלבד האגו ופוליטיקה אישית, זהו התפריט, זו הארוחה השיגרתית היומיומית והתסריט
"מנהיגינו" משחקים בגורלנו, בחיי בנינו ובחיינו כמו במשחק בועות סבון, בכדורית
לא חלילה גורלו של חייל בודד אחד, נמק בשבי, הוא אשר ממעיינם, מעניין או מרתק אותם, כמו דבש את הגירית
לא חייל שבוי בודד אחד בנם של אביבה ונועם שליט
לנוכח מציאות עגומה, פגומה, עקומה, איומה ועירומה אין "מנהיגינו", חלילה, שן חורקים –
אך חורקים הם מדי יום – חורקים-שורקים-מצפצפים-מצרצרים כמו תקליט ! סוף צפוי, חזוי, גלוי, יבוא גם לבקליט.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|