דיאלוג בין קבוצתי במצבי קונפליקט נחשב לאחת מהשיטות המרכזיות לשימוש בפתרון קונפליקטים פוליטיים. למטרה זו, במשך שנים, מתקיימות מספר רב של קבוצות דיאלוג ישראלי-פלשתיני, במימון ממשלות שונות, כולל מאירופה וצפון אמריקה. אבל למרות ההשקעות, התוצאות אינן מעודדות, ואף קשה לראות את השפעתן של קבוצות אלה.
הרצאה זו תציג בצורה ראשונית את הפעילויות האלה בין השנים 1995-2005, ההתמקדות תהיה בסוג האוכלוסיה שנכלל (ומודר) בדיאלוגים אלה, וכן בתכנים והאג'נדות שעולים (מגע אישי א-פוליטי, סוגיות ליבה ונרטיבים, תקשורת בין-תרבותית, דת, שיתוף-פעולה פונקציונלי ועוד).
כמו-כן תהיה התייחסות למידע הקים לגבי השפעתם של הדיאלוגים. מסגרת הניתוח מתבססת על תאורית המגע ומבקריה, כמו גם על מחקרים על קבוצות דיאלוג בצפון אירלנד, ובסכסוך הערבי-ישראלי.
