החלטת ועדת הבוררות להעלות את שכר הרופאים היא החלטה ארכאית, המתאימה לממשל קומוניסטי מנוון ולא למדינה מערבית נאורה. אחת הבעיות הקשות אשר עומדת בפני מערכת הבריאות בישראל היא עומס היתר המוטל על הסגל הזוטר של הרופאים בבתי החולים, עומס המתבטא בשעות עבודה ארוכות ובמספר רופאים מצומצם המטפל בהמוני חולים, דבר הבא לידי ביטוי בטיפול פחות איכותי ואישי הניתן למאושפזים בבתי החולים בישראל.
כאשר מבקשים להעלות שכר למגזר שלם, ובעיקר כשמדובר על רופאים, המטרה העיקרית צריכה להיות לשפר את המוטיבציה ואת איכות הרפואה - כלומר להשפיע על הרופא להקדיש את כל כולו לטפל בחולים שלו, על-ידי מתן תמריצים כספיים.
אך הרופאים במדינת ישראל מתחלקים לשתי קבוצות, ששתיהן לא באמת ניהנות מהתוספת במשכורת - הצעירים עבורם תוספת השכר איננה מספיקה ומהווה טיפה בים, והבכירים, עבורם תוספת השכר אינה משפיעה כי היא בטלה בשישים מול היקף ההכנסות שלהם.
המערכת הציבורית סובלת מסטגנציה ומשיתוק, כאשר רופאים בכירים שוהים שנים בתפקידי מפתח, בעוד שהתקדמות הרופאים הצעירים נבלמת. כך לא רק נפגע שכרם של הרופאים, אלא גם המוטיבציה שלהם, ובשל כך מתחילות רעות חולות כמו בריחת מוחות, התפתחות רפואה פרטית ורפואה שחורה.
תוספת השכר שהוחלט עליה לא תפחית את הבעיות הכלכליות של הרופאים הצעירים, לא תפחית מהלחץ בו הם נתונים, לא תשפר את תנאיהם ולא תשחרר אותם מקשיי הפרנסה. קל וחומר שתוספת זו לא תאפשר להם להקדיש תשומות זמן ואנרגיה גדולות יותר לטיפול בחוליהם. תוספת השכר גם לא תשפיע על המוטיבציה של הבכירים או על הנכונות שלהם לשרת טוב יותר את מערכת הבריאות הציבורית.
קיימת רק דרך אחת לפתרון מכלול בעיות השכר והמוטיבציה במערכת הבריאות בישראל, והיא לאפשר שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בבתי החולים הציבוריים. הטענה העיקרית של מתנגדי השר"פ היא שהוא יפגע בשוויוניות של מערכת הבריאות ויהפוך את המערכת הציבורית למקום בו קיימת אפליה בין עשירים לעניים. מערכת בריאות פחות שיוויונית מזו הקיימת היום בישראל, קשה לחזות, והשר"פ אם יתוכנן ויתבצע נכון, יעשה בדיוק ההיפך.
הדרך הנכונה לייסוד השר"פ היא לקבוע שרק רופאים אשר ביצעו תפקיד ניהולי מוגדר במערכת הציבורית, לקדנציה התחומה בזמן, ורק לאחר שסיימו את תפקידם, ואת תרומתם לציבור, יהיו רשאים להשתמש במתקנים הציבוריים אותם מספקים בתי החולים, ולהעניק במסגרתם שירותי רפואה פרטית.
בצורה זו יתאפשר קידום במערכת, רופאים בכירים יעזבו תפקידי ניהול לאחר קדנציה פורה ומשמעותית ויהפכו להיות רופאי שר"פ. את מקומם יתפוס הדור הבא, שיהיה חדור מוטיבציה להצליח במשימות העומדות בפניו בתפקידי הניהול אותם נטל.
רק כך נוכל להפוך את מערכת בתי החולים הציבוריים למקום שאיננו עוד מקום עבודה המתרוקן בשעות הצהריים המאוחרות, אלא גם למקור פרנסה ראוי שכל רופא יראה בו מקור לתקווה ופרנסה עתידית משופרת.
ובסיפא אציין, אין לי ספק שוועדת הבוררות חשבה לוקחה בחשבון את אופצית השר"פ והרוטציה, אולם בחרה, כפי שהרבה פעמים מקובל במחוזותינו, לבחור בדרך הקלה והרעה במקום לנסות ולעשות שינוי אמיתי וחשוב במערכת הבריאות, שינוי קשה אבל הכרחי.
