ההרצאה תתמקד בקבוצת "אנואר - מנהיגות נשים יהודיות ערביות". היא תבחן את יחסי השיתוף והקירבה, השלובים בחשדנות ובאיבה בין נשים יהודיות וערביות. דיון זה יצביע על היבטים גלויים וסמויים של המרחק המובנה בין החברה הערבית והיהודית בישראל, העולים באופנים שונים במפגשי הקבוצה. הדיון יבליט סוגיות מגדריות הקשורות לשתי קבוצות הנשים בישראל, יעמוד על הדמיון וההבדלים הקשורים להתמודדות איתן וכן, על הפוטנציאל הגלום במפגש זה. כמו-כן, יחדד הדיון את ההשלכות החברתיות-פוליטיות של קירבה בין נשים יהודיות וערביות, עבור נשים והחברה בכלל.
הנושא ילובן בעזרת תיאור וניתוח של פעילות חברתית-וולונטרית מתמשכת של קבוצת נשים יהודיות-ערביות העוסקת מזה כשבע שנים בעשייה משותפת למען קידום נשים יהודיות וערביות בישראל, שיתוף פעולה ושוויון בין יהודים וערבים וצדק חברתי בכלל. באופן מיוחד שואפת הקבוצה המובילה את הפעילות להצמיח מנהיגות נשים יהודיות וערביות מכל רבדי החברה.
פעילותה של קבוצת אנואר החלה על-רקע ארועי האינתיפאדה ב-2001, כאשר המתחים בין האוכלוסיה הערבית והיהודית הגיעו לשיאם. במסגרת מפגשי "פרלמנט נשים" (במה לפוליטיקה מזווית אחרת) עלתה קריאה של נשים, ערביות באופן מיוחד, לפתח קשרים שיתנהלו מעבר לאירועים חד-פעמיים. כמו-כן, קשרים בין נשים יהודיות לערביות בישראל היו (ובמידה רבה עדיין כך) מבוססים במידה רבה על מפגש בין קבוצות נשים מהאליטות החברתיות בשני הצדדים. השאיפה שהתעוררה הייתה להגיע לקרבה וחברות בין נשים מקבוצות מגוונות, גם כאלו שאינן מזוהות כשייכות לאליטות (בעיקר המשכילות).
תקווה נוספת שבאה לידי ביטוי הייתה שפעילות מתמשכת, במתכונת של מפגשים אישיים יכולה לתרום לקידום הקשר בין האוכלוסיה הערבית והיהודית בישראל. הקמת הקבוצה ביטאה גם את התפיסה שלמקומה של האוכלוסיה הערבית בקידום תהליכים פוליטיים ואחרים באזור יש חשיבות מרובה.
בין העקרונות המנחים של הפעילות: מפגשים של סופי שבוע שבהם יש גם הצגת מידע וגם דיונים המאפשרים לכל הנשים להשמיע את קולן בסיפורים הקשורים למשפחותיהן, לקהילותיהן ובעיקר למצוקות של נשים בחברה היהודית והערבית; הפעילות מתבססת על שוויון במפגשים - בהנחיה, בשימוש בשתי השפות, בגודל הקבוצות, במיקום המפגשים ועוד; הנושאים העולים לדיון מכילים התייחסות להיבטים ולדוגמאות של שתי הקבוצות.
מעבר לקשרי ידידות אמיצים שהתפתחו במהלך השנים בין הנשים בקבוצה, הצמיחו מפגשים אלו עשייה רבה ומרתקת, כדוגמת הפעילות החברתית-חינוכית בג'סר אל-זרקא. הם עוררו סוגיות מהותיות הקשורות לחיי נשים ולעיתים התגייסות של תמיכה אישית או קבוצתית. יתר על כן, הם חידדו סוגיות של ניכור ועוינות בין קבוצות בקרב כל אחת משתי הקבוצות, על-רקע של מעמד, השכלה, מוצא וכיוצא בזה.
מבחינה זו ניתוח המשמעויות וההשלכות של "אנואר" מעלה את המסקנה שדיון תיאורטי ומעשי בשילוב ושוויון בין קבוצות בחברה חייב להיבחן בקוטנקסט חברתי רחב ולא יכול להיות מוגבל להקשר חברתי מצומצם, ומנותק מתהליכים ומנגנוני ריבוד כלליים.
