שטייניץ: אירן והמעצמות יסכימו להמשיך בשיחות

אירן והמעצמות לא יגיעו עד 24.11.14 להסכם מקיף בנושא תוכנית הגרעין האירנית, אלא להסכם שיאפשר להמשיך את השיחות ביניהן. כך מעריך (יום ג', 18.11.14) השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, במפגש עם סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. שטייניץ סקר את תולדות פרויקט הגרעין האירני, אשר החל לאחר מלחמת אירן-עירק כתשובה לנשק הכימי בו השתמש צבאו של סדאם חוסין. לדבריו, אירן הייתה אמורה להגיע ליעד - פצצה גרעינית - תוך עשר שנים, אך 26 שנים לאחר תחילת הפרויקט, הוא טרם הסתיים. "בדרך היו להם המון תקלות ונסיגות. זה הצד החיובי של המטבע. הצד השלילי שהם די קרובים. אם העולם לא יעצור אותם, אז תוך שנה וחצי עד שנתיים וחצי, הם יכולים להגיע לנשק גרעיני. "ישראל צריכה להמשיך במאמצים לבלום בכל דרך לבלום את פרויקט הגרעין האירני", הוסיף שטייניץ. "כרגע לאירנים יש 20,000 צנטריפוגות והם נמצאים בשלב של העשרת אורניום שהוקפא, אבל יכול להוביל אותם לחומר בקיע. הם צריכים לפתח גם את המנגנון של הפצצה, ולב הפרויקט כרגע זה העשרת אורניום. לפני שנה וחצי היו להם 8-7 טון ברמת העשרה נמוכה (5% אורניום מועשר), ועוד 200 ק"ג ברמה בינונית שזה 20% אורניום מועשר".

זאב בעור כבש

שטייניץ הזכיר כי הנשיא חסן רוחאני נבחר משום שאמר שהוא יצליח להסיר את הסנקציות, שהיו ההצלחה הגדולה ביותר של ישראל. "לפני שלוש שנים הסנקציות הגיעו לרמה כזו, שהן למעשה היו הסנקציות הכלכליות הכבדות ביותר שהוטלו בהיסטוריה. התמ"ג האירני הוא 450 מיליארד דולר לשנה; הנזק של הסנקציות הוא בערך 100 מיליארד דולר לשנה. עוד כמה שנים, הכלכלה האירנית הייתה מתרסקת. באווירה הזו, מופיע רוחאני והוא אומר בבחירות, שהוא יודע איך לדבר עם המערב, והוא יידע איך להציל את אירן מהסנקציות. "ישראל הזהירה שרוחאני הוא זאב בעור כבש. הרטוריקה השתנתה, אבל התוכן לא כל כך השתנה. אירן השתנתה בפנים, אבל לא במהות. לפני שנה המעצמות הגיעו עם אירן להסכם הביניים. זהו הסכם רע לשיטתנו, כי הקפיאו בו לחצי שנה את תוכנית הגרעין (עם אופציה לעוד חצי שנה). "בהסכם הזה יש תקלה אחת חמורה: יש סעיף שאומר שבהסכם הסופי אירן תוכל להעשיר אורניום בפיקוח. ישראל חשבה שזו שגיאה נוראית, והסכם טוב זה הסכם שאין לאירן אפילו צנטריפוגה אחת. נחתם הסכם ביניים, ומאז ישראל במאמץ מרוכז לשכנע את העולם לא להיכנע לאירנים ושיהיה הסכם טוב ככל האפשר. שיהיה הסכם טוב, מקיף ושנוכל לסמוך עליו, אבל זו לא התמונה".

לצמצם את הנזק

לדברי שטייניץ, לפני שנה החליטה ישראל, אחרי לבטים רבים, ללוות את המו"מ של המעצמות עם אירן בדיאלוג משלה מול חמש המעצמות. "התלבטנו האם כדי להיכנס בכלל בצורה כזו לתמונה. בנימין נתניהו אמר שהסכם טוב לא יהיה פה, ברגע שהחליטו שאירן יכולה להעשיר אורניום. הסכם טוב היה צריך לתת להם תחנות כוח אזרחיות, אבל שאת מוטות הדלק הם צריכים לקנות ולא לעשות בעצמם. ברגע שנחתם ההסכם והיה את הסעיף הזה, היה ברור שישראל בקרב מאסף, כי כבר לא יהיה הסכם טוב, אלא שצריך הסכם פחות רע, לצמצם את הנזק". שטייניץ הדגיש: "המעמד הרשמי של ישראל בנושא זה הוא כלום. אין בסיס לחייב את המעצמות או לדרוש מהן לדבר איתנו. אפשר להגיד שדרישה כזו, לא ידוע על מה היא מתבססת. ישראל החליטה ליצור דיאלוג מעמיק עם ארה"ב ויתר המעצמות, ללוות את המו"מ עם אירן במסלול צדדי ואינטנסיבי. ישראל מבצעת עם ארה"ב דיאלוג מאוד אינטנסיבי, שכולל מפגשים קבועים ופגישות של גורמי מודיעין ומומחי גרעין משני הצדדים. יש גם דיאלוג ברמה יותר נמוכה מול כל המעצמות שמנהלות את הדיונים. "לישראל יש השפעה מוגבלת אבל לא אפסית. כך ניתן היה לראות בהסכם הביניים. ישראל אמרה שמדובר בהסכם רע, אבל הצלחנו להכניס כמה תיקונים חשובים להסכם. אחד מהתיקונים החשובים ביותר היה לדרוש מהאירנים לוותר על רמת ההעשרה הבינונית. צרפת אמרה שהיא לא תחתום, אם לא יכניסו את ההסכם הזה. אירן לא הסכימה והם פוצצו את הכל והאשימו את צרפת ושטייניץ, ואחרי חודש הם הסכימו, בגלל שהם צריכים להציל את הכלכלה שלהם. התיקון הזה חשוב, כי מקווים שאחרי שיצרו את התקדים של וויתור על אורניום ברמה הבינונית, האירנים יוותרו על האורניום מהרמה הנמוכה בהסכם הסופי".

הלב: ההעשרה והצנטריפוגות

בהתייחסו למו"מ הנוכחי בין אירן למעצמות אמר שטייניץ, כי "ההתמקדות של ישראל היא שאסור להסתפק בוויתורים משניים, והלב הוא העשרת אורניום וצנטריפוגות. מה קובע תוך כמה זמן תוכל להגיע לפצצה? דבר ראשון, כמות הצנטריפוגות. באירן יש 20,000 צנטריפוגות, כאשר פחות מ-10,00 פועלות כיום. השאלה היא כמה יישארו להן אחרי ההסכם הסופי. "השאלה השנייה היא מהו המאגר הראשוני שמהם הם יתחילו, כמה יישאר להם מהאורניום ברמה נמוכה. הפרמטר השלישי: כמה צנטריפוגות יישארו להם? מה עושים עם הצנטריפוגות שלא ישתמשו בהן? אם רק מנתקים, אפשר לחבר אותן בחזרה. אם מפרקים אותן ואת התשתית, לוקח יותר משנה להרכיב את זה מחדש. ישראל פועלת קשה שיפעלו בשלושת הנושאים. שיהיו כמה שפחות צנטריפוגות, שלא יהיה אורניום ברמה נמוכה ושיתר הצנטריפוגות יפורקו". המפגש אורגן ע"י תא לביא-גלעד (התא הפוליטי של הליכוד) ומחלקת קשרי חוץ של אוניברסיטת בר-אילן.