עד יום הבחירות לא ראינו אותם ולא שמענו עליהם דבר - כולם הסתתרו והתחמקו במקצועיות מכל ריאיון או הבזק מצלמה, כאילו היו הם טרודים בעשייה עד כדי כך שלא נותר להם פנאי להופיע בתקשורת.
והתקשורת - ראו זה פלא - לא רדפה אחריהם, לא הטרידה אותם כלל, אלא דווקא תמכה ושיתפה פעולה עם המסתתרים, והנה, מיד לאחר שנפל הפור בבחירות - וכבר אי-אפשר היה להזיק - צצו אחד אחד נבחרי קדימה ועלו למרקע, כשהתקשורת מחדשת ימיה כקדם בעיתוי תואם להפליא את יעדיהם של המסתתרים, כאילו אין שום הבדל בין נבחרי מפלגת קדימה לבין מפלגת התקשורת, וודאי שאין מתח או ניגודי אינטרסים, ואלה מתראיינים אצל אלה בניחותה; אי-אפשר לדעת מי המראיין ומי המרואיין: מדובר באידיליה הרמונית.
תמונתה של דליה איציק חוזרת, ואנו שומעים דברי חוכמה מפיו של חיים רמון כל בוקר. גם צחי הנגבי מרים ראש, גם רוני בר-און, ומחכים לאהוד אולמרט ולרוחמה אברהם, כולם צצים ועולים אחד אחד.
יש בכך הערמה והונאת הציבור.
בכל תקופת הקמפיין, ניצבה רק ציפורה לבני כמייצגת את קדימה, ואילו לאחר בחירתה - מקבל הבוחר את חבר מרעיה - העבריינים והחשודים עד כדי שיתוקם מעשייה והפניית כל יכולותיהם ומשאביהם להצלת נפשם.
נבחרי קדימה המתחבאים, מתחלקים לשתי קבוצות - אחת כוללת את היא מי שהורשע (כרמון) או משותק (כהירשזון ואולמרט), והשנייה כוללת את מי שעדיין נותר לו זמן מסוים לבצע גם תפקיד ציבורי על אף העננה המרחפת מעל ראשו. (ברשימת ח"כי קדימה יש גם כמה נקיי כפיים, שהתקווה היא שלא יחקו את האחרים/הוותיקים).
מטעמים ברורים, ציפורה לבני ניסתה להסתיר את כולם, ומכיוון שמפלגתה חברה אידיאולוגית למפלגת התקשורת השמאלנית - הדבר גם התאפשר,
וכך נוצרה ההונאה הגדולה ביותר של הבחירות, שהציבה את הבוחר בסופו של יום - חדל אונים, בפני עובדה מוגמרת ונבחרת אחרת.
ועתה אנו חוזרים לשיגרה, שוכחים במהרה את ההבטחה לפוליטיקה אחרת, ונאלצים לקלוט בדרך לעבודה כל בוקר פניני לשון מפי חיים רמון ברדיו.
מתברר כי צוות המוחות של קדימה עסק בשאלה כיצד להונות את הציבור, ולא איך להציג את האמת של קדימה. לא דובר על ההינתקות ולא ברור מה תהיה עמדת קדימה בעתיד בעניין התכנסות, לא דובר על חלוקת ירושלים, אלא כל המאמצים רוכזו בהונאת הבוחר, דבר שעלה בידי המומחים והיועצים של קדימה והצליח למעלה מהמשוער.
