במרוצת השנה האחרונה נעלו את שעריהן מסעדות רבות שלא עמדו בצוק העיתים של המיתון. לעומתן היו כאלה שהצליחו לחדש את פניהן ולהתאים את עצמן למצב החדש. אלא שכדי להצדיק את תעריפיהן המוזלים, הן נאלצו, בלית ברירה, להוריד את רמתן הקולינרית.
ובכל זאת מצויות, עדיין, מספר מסעדות שבחרו להתעלם מן המיתון. הן ממשיכות לשמור על איכותן הגסטרונומית כבעבר ואפילו להשתדרג, מבלי שהן מוזילות באורח משמעותי את מחיריהן. אחת מהן היא מסעדת "הגנס", שעל קו התפר תל אביב-רמת השרון (רחוב משה סנה 199, מול שכונת המשתלה). מאז שפקדנו אותה לאחרונה, לפני כשנה, היא שינתה את פניה לבלי הכר. את השף הסקוטי לשעבר מחליף עכשיו נתן בוריק, שף ישראלי עתיר-ניסיון ממסעדות איטליה, שבחר לעצב את הקולינריה שלו בשילוב של מטבח צרפתי ויפני.
תפריט עשיר
המסעדה ממוקמת בגן קסום ורחב ידיים, בליבו של פרדס פורח, עם מים וצמחייה שופעים. מבנה יפהפה ומרווח, עם דלתות-עץ גבוהות, חלל פנימי שטוף-אור, פינות-ישיבה בעיצוב כפרי ופינת משחקים לזאטוטים, הופכים את "הגנס" למסעדה משפחתית לשמה.
מן התפריט העשיר והמגוון בחרנו, כמנת-פתיחה, בפטה כבד-עוף, שהוגש עם טוסטונים, ריבת שרי, תוצרת בית, עלים ירוקים וצלוחית של שום. המנה הייתה טעימה ונימוחה והשתלבה היטב במתיקות הריבה. המנה העיקרית כללה פסטה של פנה סיציליאנה, ברוטב עגבניות, עם נתחי-עוף רכים ופטריות כמהין. לא כל כך השתגענו מטעמה, ועם קצת מאמץ ניתן היה להפיק ממנה הרבה יותר. בת הזוג דווקא נחלה הצלחה במנת הקוקי-סן-ז'ק שלה, שכללה גם ניוקי גבינתי. לצד שתי המנות הוגשו פוגצ'ה חמה וטעימה וגם בקבוק-סודה גדול של סן פלגרינו.
קינוחים מוצלחים
הקינוחים היו מוצלחים במיוחד. בת הזוג התענגה על "באונטי" - שמונה גלילי-בצק קטנים, חלקם ממולאים בריבת-חלב וחלקם האחר בקרם-וניל. כותב שורות אלה הלך על גלידת-סורבה, עם שלושה טעמים של תות, פיסטוק ופסיפלורה. מנה מרעננת ונטולת סוכר, עם טעם אותנטי של הפרי. האספרסו הכפול היה במיטבו, עם ניחוח של קפה איטלקי אמיתי.
למרות השירות האדיב, של מלצרית משתדלת, נאלצנו להמתין, בסבלנות, למידע ברור מן המטבח על הרכבן הקולינרי של המנות שבחרנו, רק משום שזו ששירתה אותנו פשוט לא הייתה מודעת לו. מעל לכל הצטיינו השירותים הבוהקים והמעוצבים, בעלי המראה האסתטי כל כך.
החשבון שהוגש לנו הסתכם ב-264 שקל ובסולם הקולינרי, מ-1 עד 10, זיכינו את המסעדה בציון 8.
