זה היה מושלם.
בתווך, בין הקודקוד לכפות הרגליים שלה, היו שיער אדום שופע, עיניים שצבען מזכיר את חופי תאילנד, פה המשכנע ששפתון ואוכל הם דברים מיותרים לחלוטין, שדיים שמתחשק להכניס את הראש ביניהם ולמות, נקבים שמוכיחים למה המילה "נקבה" מעבירה בנו צמרמורת, ורגליים שמתמשכות עד לאינסוף ומבהירות את המושג "עלייה לרגל".
ונוס של בוטיצ'לי.
היא הביטה בי בתדהמה ואמרה לי, "אני מרגישה את אלוהים עמוק בתוכי."
"תכף הוא יוצא," השבתי, נחלצתי מתוכה והלכתי להתקלח.
כך נולד הרעיון.
מי לא רוצה להרגיש את אלוהים עמוק?עמוק בפנים?
צריך רק להכניס אותו לאנשים פנימה.
אבל איך אעשה זאת בקנה מידה המוני?
להיות ג'יגולו?
לא!
לחזור בתשובה ולהפוך למיסיונר?
לא ולא!
אז מה כן?
איך מקפלים את אלוהים ומכניסים אותו לעומק?העומקים של מי שחפץ בחוויית ההתעלות הזאת, או של מי שאנו עצמנו חפצים שיחוו אותה? התחברתי לשכינה והגיתי את הרעיון הזה:
נמזער באמצעות מחשב את ספר תהלים (מה לעשות? אני יהודי...), או כל ספר קדוש אחר, בודהא, פסל של אל, קמע קדוש לדת כלשהי, או כל מה שנחשב בעיני בני אדם לכוח עליון.
בקיצור נמזער את אלוהים.
באמצעות סוכר או באמצעות חומר אחר שמספק לגוף אנרגיה ואינו מופרש ממערכת העיכול, נדפיס את הגרסה הממוזערת של אלוהים על גבי עצמים שישגרו אותו לגופו של האורגניזם המטופל, בין אם הוא חי או צומח.
כך למשל נוכל להדפיס את האלוהים שנבחר בו על גבי טבלייה המכילה או אינה מכילה חומר פעיל לטיפול במחלה ספציפית כלשהי.
נוכל כמובן גם להדפיס אותו על קפסולות זעירות העשויות אף הן מהחומר ששימש להדפסת אלוהים ולשלבן בכל מוצר שהוא.
אלוהון.
נשמע טיפשי?
גם לי.
בואו נראה מה יקרה.
מה ימנע ממני להבטיח שאלוהים ישהה לנצח בתוך?תוכו של מי שיקפיד ליטול
אלוהון שכזה אחת ליום?
מה ימנע ממני להבטיח ש
אלוהון יפעל בסינרגיה עם חומרים המשמשים לטיפול בכל המחלות שבעולם?
מי ימנע ממני להגן על ה
אלוהון בפטנטים שיירשמו בכל העולם ולמכור זיכיונות שימוש לכל המרבה במחיר?
האם יש גבול ליישומים האפשריים של ההמצאה?
נכניס את אלוהון לקליעים ולמוצצים. חיילים ייטלו
אלוהון לפני צאתם למלחמה. מאהבים לטינים ילגמו אותו בשקיקה עם שמפניה תוססת לפני שיפצחו במעשה האהבה. טבליות, זריקות, אינפוזיות, נרות... מה לא?
אבל הרעיון הזה לא יישאר שלי ולו לרגע, אם לא אצליח לקבל עליו בלעדיות.
בלי פטנט אי?אפשר להתקדם.
למרבה המזל אני קצת מבין בפטנטים. אני הרי מתיימר להיות עורך דין שמתמחה בקניין רוחני.
בשנים האחרונות התמקדה פעילותי המקצועית בעיקר בפטנטים פרמצבטיים.
היצירתיות הרבה שמשקיעות חברות התרופות הרב?לאומיות בניסיון להאריך ככל שניתן את המונופול על תרופות שהומצאו כבר לפני דורות מקסימה אותי.
Ever Greening קוראים לזה.
ניסיון להותיר את הדשא ירוק, רענן וצעיר לנצח.
הפטנטים חיים לנצח.
מה שהתרופות של חברות הענק האלה לא מחוללות יושג באמצעות פטנטים שלא שווים את הנייר שהם נכתבו עליו. כך יזכו התאגיד והכסף שלו בחיי נצח לכל דבר ועניין.
שימותו הקנאים.
