עסקת שליט: מבוקשים - 100 קורבנות

לפי דברי גורמי הביטחון, השב"כ והמוסד, ובהתבסס על ניסיון העבר, מרבית (מעל 60 אחוז) המחבלים המארגנים והמומחים שעומדים להשתחרר בעסקת שליט יחזרו לעסוק בטרור כלפי ישראלים. הם מנוסים, יש להם מוטיבציה גבוהה לעסוק בכך, ותמיכה מלאה מהממסד ומהלך הדעות בגדה וברצועה. פעילותם תבוא לידי ביטוי במונחים של חודשים. בפועל, הם פצצות מתקתקות מהלכות. מבחינה מקצועית, איש רציונלי לא היה מעלה על הדעת לשחרר רוצחים שנשפטו למספר מאסרי עולם על אחריות לרצח המוני. בישראל, אבסורד כזה אפשרי. זוהי גם מכה אנושה ובלתי הפיכה למאמץ העצום שהושקע בלכידתם של הרוצחים והעמדתם לדין. ההחלטה גם תשפיע על המוטיבציה של הרוצחים הבאים. ישראל מוצגת כמדינה כנועה ללחץ רגשי שאיננה מסוגלת לקבל החלטה אמיצה ובלתי פופולרית: בערבית, "מדינת אל קארטון" ובעברית, "נמר של נייר". מהניסיון הרע (למרות שהיה צפוי מראש בזמנו) של עסקת ג'יבריל, ישנם המעריכים שלמעלה מ-100 ישראלים שילמו בחייהם כתוצאה מפעילותם של המשוחררים. מצב דומה עתיד לקרות גם בעסקה הקרובה. גורמי הביטחון אינם ממליצים על ביצוע העסקה אך מקבלי ההחלטות בממשלה - הפוליטיקאים - שבויים בלחץ הציבורי ומתקשים להחליט באופן מקצועי ורציונלי. הם מצויים במצור שמונהג, למרבית הפליאה, על-ידי התקשורת הישראלית שמרבה לייצג ולעודד את הגישה: לא מפקירים חייל שנשלח למשימה, אך ממעיטה לייצג את הגישה הרציונלית והמקצועית של התנגדות לשחרור אסירים שפוטים שמהווים סכנה מוחשית לציבור. כיוון שהתקשורת שולטת בסדר היום הציבורי ואין מנהיג בישראל שידפוק על השולחן ויאמר: עד כאן! נוצר בשנה האחרונה מנהג רווח: רוב הפוליטיקאים אצים רצים לכל מיקרופון ומצלמה כדי להישמע ולהיראות בסלון הישראלי כמי שאומרים את המילים הנכונות: "ויתורים כואבים, כולנו תקווה, החלטות קשות..." ועוד מיני "פתפותי ביצים" שאין מאחוריהם קורטוב של אחריות. מקבלי ההחלטות ונציגי התקשורת לא מרהיבים עוז לומר לאזרחי המדינה את האמת הפשוטה: ישראל מוציאה לחופשי מאות מומחים לטרור והמחיר הצפוי בטווח הקצר הוא: מעל 100 הרוגים ישראלים בפיגועי טרור הנובעים מהשחרור. נזק מוחשי נוסף הינו למערכת האכיפה, לתקדים הבינלאומי (התקפלות בפני טרור), ואפילו לגורמים המתונים בגדה שמקבלים כתוצאה מהשחרור אופוזיציה מקצועית ופופולרית. אז הנה הסיכום. 100 קורבנות צפויים להירצח בתמורה לחייל אחד עם יחסי ציבור. כעת, נחוצים לנו מתנדבים לאותם קורבנות כיוון שאין ארוחות חינם!