מרום 65 שנות חיים בארץ הזאת, ברצוני להביא כאן מספר עצות מנסיוני לצעיר העומד בפני גיוס וגם למשוחרר הטרי. ברצוני להדגיש, לצעיר ולא לצעירה. אני נולדתי גבר וכל ניסיון חיי הוא של גבר בלבד. מעולם לא הייתי אישה ומעולם לא הבנתי בנשים ובסדרי עדיפויותיהן, לכן מאמרי זה מוקדש לגברים בלבד. צעירות המעוניינות בעצות לחיים שיפנו לאימהותיהן. אני, לצערי, לא אוכל לסייע בידן.
א'
לאן להתגייס? - זוהי שאלה ראשונה העומדת בפני כל צעיר בארץ הזו, וזוהי השאלה המכרעת ביותר בחייו. היא תקבע מה יהיה אורכם והאם יחיה את מרבית שנותיו כנכה או כאדם בריא. בקיצור, זוהי ההכרעה הגורלית ביותר בחייו.
מראש אומר, הגיל בו אתם מצויים, נקרא בכל העולם ובכל הדורות, גיל הטיפש-עשרה. בגיל זה האדם מצוי בשיא כושרו הפיזי, אבל יחד עם זאת בשיא טיפשותו השכלית. לא סתם בחרו כל מדינות העולם בכל הדורות, בגיל זה כגיל גיוס לצבא. רק אהבלים עם כושר פיזי טוב, יהיו מוכנים ומסוגלים לשרת בפעילות צבאית, שבעטייה הם עשויים לקפח את חייהם או את בריאותם. וזאת למען מי? לא למען עצמם, אלא למען המדינה. קרי - למען אותם מושתנים ומשתמטים הנשארים בטוחים בעורף מאחור, בשעה שהם מסכנים את חייהם עבורם. הלוחמים יקבלו הרבה כבוד ועל קברם יינשאו הרבה הספדים יפים.
אולם, בחיים ארוכים ובריאים יזכו רק המשתמטים, המושתנים והמספידים למיניהם.
מראש אומר, ניתן להשיא לכם עצות. אולם הסיכוי שתשמעו להן הוא אפסי וזאת פשוט משום שאתם מטומטמים. ואביא מניסיוני: יש לי בן, עקב מה שאני עברתי בחיי בגלל
"המולדת?!", כל צעירותו חינכנו אותו הן אימו והן אני, שלכשיגיע לגיל גיוס, יעשה קריירה כשקמיסט או כאפסנאי צמרת. ומה הטמבל עשה, כשהתגייס התנדב לקורס טיס. לאחר שהודח משם, ישבתי עליו שבועיים לשכנעו שהפעם מספיק, מעכשיו שיתפוס ג'וב טוב בחיל האוויר עם שקם ובחורות. פשוט לא רציתי שגורל חייו יהיה כגורלי. אולם הנ"ל שוב התעקש ובחר להתנדב לסיירת מטכ"ל. כל הסיכויים שגם אתם תנהגו כך. גיל הטיפש-עשרה הוא גילכם וכך מתנהגים צעירים בגיל זה בכל העולם.
ביום שבו תעברו מלחמה רצינית, שבה תישלחו למוות ודאי, בפקודתם של כל מיני מפקדים ופוליטיקאים שלא מכירים אתכם ולא איכפת להם מכם, אלא רק מעצמם. רק אז תבינו ותקנאו באותם משתמטים בני גילכם, שנתנו לכם לרוץ ולהתאמץ ביחידות החוד של צה"ל, בעוד הם חוגגים עם הבחורות מאחור. אתם תמותו והם בזכותכם ובזכות הקרבתכם יישארו לחיות חיים ארוכים ומהנים.
ב'
סיימתם את המלחמות ונותרתם בחיים, מה הלאה? - כיצד לחיות את החיים שנותרו לכם בצורה המהנה והמספקת ביותר. בקיצור, כיצד להיות מאושרים?
ראשית, המשיכו לשמור על חייכם ובריאותכם. זוהי הערובה הראשונה לכך שתחיו חיים ארוכים ובאיכות סבירה.
שנית, זיכרו תמיד. מה שעשיתם והקרבתם למען המדינה בצעירותכם, איש לא יזכור לכם. כל אחד באזרחות דואג רק לעצמו ואם הוא יכול לדאוג לעצמו על חשבונכם, אז אפילו הוא עשה למען המדינה מאית ממה שעשיתם אתם, הוא לא יתבייש כלל לגזול מחלקכם. חיו כמו כולם, עשו רק מה שטוב לכם ושימרו בשבע עיניים על חלקכם. זיכרו תמיד, וכך היה תמיד בכל האומות - כשצריך להילחם, אז להילחם באמת הולכים רק מעטים; אולם, כשצריך להתחלק בשלל שאותם מעטים הביאו, פתאום כל המדינה והעם שותפים.
שלישית, איך לחיות את חייכם? למה להקדיש את זמנכם? בקיצור, איך לחיות את החיים המהנים והמאושרים ביותר? דעות לכך יש רבות, כמספר בני האדם.
הדרך אל האושר - לדעתי...
אביע כאן את דעתי: העולם מלא בהצעות ובפיתויים והבחירה בידכם. בערבית אומרים: "אהם שי פי דוניה הו ראחאת אל באל" - הדבר החשוב ביותר בחיים הוא השקט בראש. שום דבר בחיים לא שווה לרוץ, להתאמץ ולרדוף אותו. הייה שליו ושקט, והעבר את חייך כך. עשה בכל רגע רק מה שאתה רוצה ואותו בלבד, שום דבר מעבר לכך.
בוז לרודפי הכבוד ובכל תחום. אבי עליו השלום נהג לומר - "הכבוד הוא השכל של הטיפשים". ניתן לחיות חיים יפים ומהנים מאוד, ללא כל כבוד שהוא.
בוז גם לרודפי הממון. ההנאות האמיתיות שאפשר להפיק מממון, הן קטנות מאוד אם בכלל, והמאמץ, הזמן והכוחות שדורשים את השגתו הינם רבים. לחיים מספיק ממון מועט שהשגתו קלה. חבל להתאמץ על יותר מכך.
הדבר היחידי בחיים שבשלו כדאי להתאמץ, הוא אהבת אמת. אם תצליח למצוא אישה שאתה אוהב אותה והיא מסכימה לחיות איתך, עשית את כל הקופה. אם תצליח להיצמד אליה עד יום מותך, כל הסיכוי שתהיה מאושר כל ימיך. חוויות האהבה הן החוויות העזות ביותר שיש לנו בחיים, אותן אנו נושאים כל ימינו ואיתן בסוף אנו מתים. לצבור ולחוש חוויות אלו, זהו הדבר היפה והחשוב ביותר בחיים ורק בשבילו כדאי בכלל לחיות.
זהו, זו דעתי על החיים בארץ הזו והחיים בכלל.