תוכנית האוצר המתגבשת להצלת המשק מהמיתון (אשר בכיריו ובכירי בנק ישראל לא הצליחו לחזות מראש, מה שכל בר דעת, כולל הדיוט שכמוני הבין, שקריסת הבנקים הענקיים בארה"ב תביא מאליה קריסת המשק הגלובאי), כפי שפורסמה ב'ישראל היום' ביום שני 23.3.29 (עמוד 23), היא לא יותר מאשר אחיזת עיניים וזריית חול בעיני הציבור.
בין הגזירות המפורטות היא דחיית תוספות השכר שסוכמו עם הרופאים. מזה שנים מוכרת הבעיה שמצבת הרופאים בארץ מתדרדרת לתהומות מסוכנים, ולצה"ל עצמו חסרים מאות אם לא אלפי רופאים; אך זאת לא משום שחסרים בוגרי בתי ספר לרפואה בארץ, אלא משום השכר המגוחך המשולם לרופאים מתחילים. וכאשר הם יוצאים לחו"ל ללימודי הפוסט דוקטוראט, מוצאים עצמם במקומות עבודה שלא רק שמתגלמים אותם כיאות על עבודתם הקשה, אלא גם מעמידים לרשותם קרנות מחקר נדיבות המאפשרות להם להתקדם מקצועית, בעוד אצלנו שכרם מגוחך, וקרנות המחקר מרביתן ייבשו מזמן. ומה על רופא בתחילת דרכו לעשות? לחזור ליובש ולעלבון, או להתקדם מקצועית בחו"ל?
העדר תובנת החשיבות בתגמול נאות על שנות לימוד ארוכות, על מצוינות מקצועית ועל הצורך במחקר לקידום המדע הרפואי ויכולותיו האישיות של הרופא, הפך מזמן לעיוורון ציבורי של נציגי האוצר והעומדים בראשו, שאינם מסוגלים לצפות מאום מעבר לאפם, והם הוכיחו זאת שוב בהחלטה אומללה זו.
האמור אינו אלא לצורך המחשה, משום שתופעה פסולה זו מונהגת על-ידי האוצר בכל תחומי המדעים והמקצועות החיוניים, כגון הוראה.
נושא נוסף ש"נערי האוצר" ושרי האוצר לדורותיהם בשנות הדור האחרונות אינם מסוגלים להבין, הוא שהרופאים, המדענים, המורים וכל שאר אנשי המקצוע במגזר הציבורי חייבים לפרנס את משפחתם, ושכר שאינו תואם את יוקר המחייה הקיים בישראל מאלץ את העובד לפעול להשלמת הכנסתו. כך המורים, המשקיעים שעות אין ספור בהענקת שיעורים פרטיים כדי לפרנס את משפחתם, מגיעים לבית הספר נטולי אנרגיה ו / או חשק להעניק את המרב לתלמידיהם בכיתות.
רופאים הנאלצים להשלים את הכנסתם בתורניות של שרותי הבריאות הפרטיים, שצצו כפטריות אחר הגשם בהעדר שרותי רפואה ציבוריים הולמים, או לעבוד שתי משמרות ביממה, או לעבוד במערכי שירותי בריאות החרום כגון מד"א, בפועל מגיעים לעבודתם הרגילה מותשים, וכתוצאה מכך גם מתרבים האסונות הרפואיים והתלונות על רשלנות רפואית, שבפועל אינם רשלנות כלל ועיקר, אלא רופא מותש שאינו מסוגל לתפקד כיאות מפאת עייפותו.
ובאותו 'ישראל היום' מתאריך 23.3.09 (עמוד 27) מופיעה ידיעה תחת הכותרת "משבר? בנק ישראל משפץ" בעלות של עשרים מיליון שקלים את המבנה בו הוא שוכן, ובנוסף הוא יחלק בונוסים לשליש מעובדיו "מענק הצטיינות בשיעור של 3% משכרם עד תקרה מרבית של 25 אלף שקלים". מנכ"ל הבנק אומנם הודיע שהבונוסים לא יחולקו בחודש הקרוב, אלא... איזו הצטיינות הייתה לעובדים, שלא חזו את המשבר העולמי הכלכלי במועד ולא פעלו כלל בתחילתו כדי למזער את נזקיו, ועד לאחרונה שבו והצהירו שהוא לא ישפיע יתר על המידה על כלכלת ישראל?
כעת אנו כבר מול שוקת שבורה!
לסטנלי פישר הפתרונים!
