X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
צעדים שינקוט בית הדין הרבני לצורך כפיית גט על סרבנ/ית גט יכולים להיתפס כלא מידתיים ולא חוקתיים אך לעיתים זו הדרך היחידה להבטיח את חירותו של הצד השני
▪  ▪  ▪
לסרבן הגט הכוח לכבול את בת זוגתו. על רקע זה יש לבחון את הסנקציות שמטיל בית המשפט [צילום: פלאש 90]
"ברק ודיכובסקי יצרו נישואין אזרחיים בישראל"
ענבל בר-און
במקרים ובהם אין חשש ל'ספק נישואין' ואין צורך ליתן 'גט לחומרא' ניתן להתיר קשרי נישואין אזרחיים בישראל ללא גט * על המהלך המשותף של ברק ודיכובסקי דובר רבות בכנס לכבוד פרישתו של הרב דיכובסקי לאחר כ - 33 שנות דיינות בבית הדין הרבני הגדול לערעורים
לרשימה המלאה

אוטונומיה אישית
ענבל בר-און
אוטונומיה אישית היא החירות של הפרט לעשות ככל העולה על רוחו בכדי לבטא את אישיותו * משטר ליברלי יבטיח אותה * היא מתפרשת על כל תחומי המשפט...
לרשימה המלאה

תופעת העגינות היא תופעה חמורה וקשה אשר קיימת במדינת ישראל, בה בני זוג נדרשים להתגרש בהסכמה בלבד. כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו או כאשר אישה ממאנת לקבל את גיטה, עלולים הבעל או האישה להישאר נשואים שנים רבות לבני זוגם, לאחר שנפרדו מהם, בלי כל יכולת להקים משפחה. בפרט אמורים הדברים לגבי נשים עגונות, אשר אינן יכולות להוליד ילדים מבן זוג אחר, שאחרת הם יחשבו לממזרים.
עפ"י חוק בתי דין דתיים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה 1995, בית הדין הרבני רשאי להטיל מגבלות על סרבני גט, כפי שאכן הטיל בית הדין הרבני האזורי בחיפה בתיק מס 4687-68-1 (מתוך המאגר המשפטי נבו), על עורכת דין אשר סירבה לקבל גט, עד שיתמלאו התנאים אותם דרשה.
המגבלות אשר הוטלו על האישה היו כדלקמן :
"א. בית הדין מוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ קבוע נגד האישה לפי סעיף (2)1 לחוק הנ"ל.
ב. בית הדין מוציא צו לפיו האישה מנועה מלקבל דרכון ישראלי, להחזיק בו או להאריך את תוקפו לפי סעיף (2)2 לחוק הנ"ל.
ג. בית הדין מוציא צו לפיו האישה מנועה מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה בהתאם לסעיף (2) 3 לחוק הנ"ל.
ד. בית הדין מוציא צו לפיו האישה מנועה לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק, ובית הדין קובע בזאת כי היא לקוחה מוגבלת מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981 וזאת לפי סעיף 2(6) לחוק הנ"ל.
ה. בית הדין מוציא צו לפיו האישה מנועה מלעסוק במקצועה כעורכת דין בהתאם לסעיף 2(5) לחוק הנ"ל.
בית הדין סבור שיש לפעול במידתיות ולא להטיל עליה בבת אחת את כל המגבלות. מן הראוי היה לקבוע ישיבה בכל שבוע ואם האישה תעמוד בסירובה הרי שיוטלו עליה מיגבלות נוספות."
לבית הדין הרבני, יש סמכות הקבועה לו בחוק לכפות גט באמצעים הללו כולל באמצעות מאסר.
סרבני גט וסרבניות גט, לא מאפשרים לבני/ בנות זוגם להמשיך לחיות את חייהם בכבוד ולצאת לחופשי מכבליהם של נישואין בלתי רצויים. אין ספק, שלפעמים, במקרה של סרבנות גט, יש הכרח לכפות גט, אפילו בצורות קשות ביותר, כגון אלו.
מצד אחד הציבור מתרעם על בית הדין הרבני ומאשים אותו בתופעת העגינות. אלא שבתופעה זו, אשמים אותם אנשים שמסרבים לתת או לקבל גט ולא בית הדין הרבני. כשבד"ר נוקט בפעולות השמורות לו בחוק, אך אינן מקובלות ועל פניו נראה שהן נוגדות חוקי יסוד, הציבור מתרעם על נקיטת הפעולות הללו. אך לעיתים פעולות אלו הן הכלי היחיד שיש לבית הדין לפתור את בעיית העגינות.
יחד עם זאת, במקרה של פסק דין זה, העובדה שהאישה היא עו"ד וסירבה לתת גט, מהווה שיקול משמעותי לעניין הטלת המגבלות הללו, כאמור בפסק הדין :
"א. בית הדין בפסק דין מתאריך כ"ה אלול תשס"ח 25.9.2008 חייב את האישה בגט. על פסק דין זה לא הוגש ערעור. האישה הוזמנה לסידור גט וסירבה לקבל את גיטה. לפנינו תביעה להטיל על האישה מגבלות האמורות בחוק לסרבני גט.
ב. בדיון שהתקיים היום האשה המשיכה לעמוד בסרבנותה. ב"כ האשה אמר בדיון כי האשה מוכנה לקבל גט אם תקבל את המגיע לה, מדור וכן כתובתה (ראה בפרוטוקול במפורט). בית הדין הבהיר לו כי נושא המדור אינו בסמכותו של בית הדין ולכן לא יקבל טענה זו כדי להצדיק את סרבנותה. באשר לתביעת הכתובה שנפתחה לפני חודש, בית הדין הבהיר את עמדתו כי ידון בדבר מיד לאחר סידור הגט. שני נימוקים לכך. ראשית מצד הדין האשה רשאית לתבוע את כתובתה רק לאחר מתן הגט. אומנם פעמים רבות עולה נושא הכתובה טרם מתן הגט. אך זאת רק במסגרת כוללת של דיון בכל מכלול הנושאים כדי להביא את הצדדים להסכם גירושין כולל המקובל על שניהם. אך כאשר כבר ניתן פסק דין לחיוב גט, אין מקום לדרישות כגון אלו שהועלו על-ידי האשה ולכן נושא הכתובה נשאר כעיקר הדין שכל תביעה תהיה רק לאחר מתן הגט. זאת ועוד, אין לתת שום סעד לסרבן/סרבנית גט.
ג. ב"כ האשה פתח היום כתב תביעה תחת הכותרת "תביעה להצהרה על בטלות פסק הדין, הצהרה על ביטול הפסק עקב פגמים היורדים לשורשו של הפסק" כתב התביעה הוצג בפני בית הדין בעת הדיון. בית הדין אמר לו שלא יתקיים היום דיון מאחר והחומר לא היה מונח לפנינו בעוד מועד, מה עוד שלא ניתנה לצד השני הזדמנות ניאותה להגיב על תביעה זו.
ד. בית הדין עיין בתביעה זו ונוכח לדעת שבמהותה ובתוכנה זו תביעת ערעור על פסק הדין. נראים הדברים כי האשה ובא-כוחה לא הגישו ערעור על פסק הדין בזמן ובקשתה להגשת ערעור במועד מאוחר נדחתה. משכך מצא ב"כ האשה המפולפל דרך לערער על פסק הדין בהגשת תביעתו החדשה לביטול פסק הדין. ברור וגלוי שאנו לא ערכאת ערעור על פסק דין שניתן על ידינו ולכן עלינו לדחות על הסף את התביעה הזו.
ה. אנו רואים היטב שהאשה, שהיא עורכת דין במקצועה, ובא-כוחה מנסים בכל דרך שהיא לא לקיים את פסק הדין.
ו. הדבר הזה תמוה מאוד, כיצד מי שלמדה משפטים וקיבלה הסמכה לעריכת דין מפרה בצורה בוטה את החוק כאשר הדבר נוגע אליה. חובתו של בית הדין להתריע על כך ולנקוט בכל הצעדים המתבקשים.
לאור האמור בית הדין מקבל את התביעה ומטיל על האשה את ההגבלות האמורות בחוק..."

שאלה של מידתיות

אין ספק, שיש לעשות רבות, כדי למגר את תופעת העגינות מקרבינו. יחד עם זאת, יש להתייחס אף לשאלת המידתיות, הפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק.
לא ברור, האם בפסק הדין הנזכר לעיל, פעל כבוד בית הדין במידתיות הראויה. כמו-כן, אין ספק ששלילה באמצעות צווים של זכויות בסיסיות של אדם ולרבות פגיעה ביכולתו לעבוד, מהוות פגיעה של ממש בחוקי היסוד הנזכרים לעיל. נשאלת השאלה, האם לא ניתן היה לעשות מערכת איזונים טובה יותר, בין הפגיעה בבן/ בת הזוג שהבעל או האישה מעגנים, לבין הפגיעה הכה חמורה בזכויות אדם.
לפי פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - סעיף 8 לחוק קובע: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
הדברים תקפים לעניין חוקים מאוחרים לחוק היסוד וחוקים אלו ניתן לבטל, בהיותם נוגדים את חוק היסוד. באשר לגבי חוקים מוקדמים לחוק, לא ניתן לבטלם, אלא שרוח החוק מרחפת מעל חוקים אלו.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נחקק במרץ 1992. חוק בתי דין דתיים (קיום פסקי דין של גרושין), התשנ"ה 1995, הוא חוק מאוחר יותר. אם כן, כאשר הסנקציות המוטלות עפ"י חוק זה, הנן סנקציות אשר נוגדות בעליל את חוק היסוד, מדוע לא בוטל החוק?
אולי משום שבמערכת האיזונים בין זכותו של אדם להתגרש ולחיות בכבוד לבין הסנקציות הבלתי מכבדות הללו, הסנקציות הקבועות בחוק לצורך כפיית גט, הן אולי האפשרות היחידה של אדם להתגרש מסרבני הגט למיניהם/ן.

תאריך:  30/03/2009   |   עודכן:  30/03/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כפיית גט ע"י צווים בבית הדין הרבני
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
בניגוד לתפיסה ולפיה ברק ייבא לישראל את השיטה האמריקנית בדבר מניעת התערבות המדינה בחיי הפרט, ברק סבור כי על המדינה לפעול באופן אקטיבי למען זכויות האדם    זהו גם הנושא בו הוא חפץ לחקור לעת פרישה
ד"ר צ'לו רוזנברג
שיטת הבחירות בישראל - האם השיטה היא בלתי מתאימה לישראל או שמא ה"שחקנים" בזירה הפוליטית ציניים? הווה אומר, האם הרצפה עקומה או שהרקדנים חסרי כל כישרון לרקוד?
ד"ר אברהם בן-עזרא
כדי לקבוע קיומו של ליקוי רטיבות כאשר רואים את טפטוף המים לדירה - לא צריך להיות מהנדס. שימוש במכשיר לאיתור רטיבות על פני משטח עץ במסווה כאילו מכשיר זה בודק רטיבות כלואה בתוך הקיר - זו מירמה, והיו דברים מעולם
יוסי עבדי
הגעתם לבית המשפט לתביעות קטנות? ובכן, אתם לבד. על-פי החוק - אסור לכם להיות מיוצגים על-ידי עורך דין    אבל מה קורה כאשר התובע הוא עורך דין בעצמו? ומה אם הנתבע הוא בכלל סטודנט למשפטים? הנה לכם מבט קצר לפסיקה עדכנית
איתמר לוין
על ציידי התיקים, ציידי הכותרות וציידי הטייקונים מתוצרת כחול-לבן
רשימות נוספות
עבדים נהיה (1)  /  ענבל בר-און
הוועד נגד עינויים: לפרק ועדת פרידמן  /  רותי אברהם
רוטלוי: על הפסיכיאטריה והמשפט לקיים דיאלוג (ב)  /  ענבל בר-און
האם פקידי הסעד אוהבים ילדים  /  עו"ד יעל גיל
נגישות או בורות?  /  רוני בלומנפלד
עבדים נהיה (2)  /  ענבל בר-און
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il